נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
במלחמה כולנו נתבקשנו להגיע ולסייע לחקלאים. תמונות בירוק צבעו את המרשתת וחיוכי תלמידות ותלמידים שהתנדבו אצל החקלאים שימחו את הפיד. השאלה שעלתה שוב ושוב היא מדוע לא להטמיע את העבודה בחקלאות בתוכנית הלימודים?
למשרד החינוך יש 56 חוות חקלאיות שפרוסות בכל הארץ. התלמידים מגיעים לחווה אחת לשבוע לעבודה ולמידה. במלחמה, בתקופה בה התלמידים לא יכלו להגיע לחווה, צוות המורים והמורות בחוות התבקש ללמד בכיתות בית הספר. מערכי השיעור הקצרים השתנו, הלמידה המעשית נעלמה – וצוות מורי החווה נדרש לפעולה של ממש.
חיבור לטבע ולסביבה: לימודים בחווה מאפשרים לתלמידים לחוות ישירות את הטבע והסביבה. הם עדים לתהליכי חיים וגידול של צמחייה, ונבנה קשר ייחודי וקרוב יותר לסביבתם הטבעית.
למידה מעשית: החווה היא סביבה חיה ופועלת, ולכן לימודים בחווה מאפשרים לתלמידים ללמוד דרך ניסיון ותרגול אמיתיים ולא בתנאי מעבדה.
התפתחות כישורים חיוניים: העבודה בחווה מפתחת מיומנויות וכישורים רבים כמו אחריות, יכולת עבודה צוותית, תכנון והקפדה על תהליכים. עבודה זו מכינה אותם לאתגרים בחיי היומיום.
גידול ירקות לסלט: תלמידים שמשתתפים בלמידה בחווה חקלאית יכולים ללמוד על מקורות המזון שלהם, כיצד למנוע איבוד מזון מיותר ועל תהליכים חקלאיים.
למידה בינתחומית: בחווה מתקיימת למידה בינתחומית רלוונטית ברוח ה-STEM – מדעים, חדשנות טכנולוגית חקלאית, מדעי הסביבה, חקלאות ומתמטיקה.
פיתוח מיומנויות חיים: עבודה בחווה יכולה לספק לתלמידים הזדמנות לפתח מיומנויות יסודיות כמו יכולת ניהול זמן, התמודדות עם אתגרים, והתמודדות עם עבודה פיזית (למשל ניכוש עשבים).
תחושת הצלחה ואפשרויות להתממש: התלמידים מרגישים שהם חלק מתהליכי חיים חשובים, מרגישים תחושת הצלחה ואפשרות להתממש. מקנה להם תחושת ערך וביטחון בעצמם.
לאחר שיח עם התלמידים זוהה כי אין פניות ללמידה שבשגרה. רוב השיחות היו שיחות הכלה, מתן מקום לרגשות, התמודדות עם פחדים אצל התלמידים הצעירים, מציאות בה הורה במילואים, וחדשות לא פשוטות שהגיעו בדרך לא לדרך. כל זאת הביא לשינוי בדרך הוראת החקלאות כחוויה מצמיחה, מחזירה שליטה עצמית, התחדשו – הטבע מתחדש וגם אנחנו יכולים ללמוד להתחדש. השתילים ששתלנו צמחו לירקות החורף שהגיעו לבית הספר .
החיטה תצמח פה שוב, אך לשם כך יש לזרוע. שוב.
צוות המורים המיומן בחווה ישב אחת לשבוע במודל קהילת מורים לומדת ושיתף מערכים מקדמי למידה. הצוות הפדגוגי בהובלת דורית לוי גולן, אביה הלוי, רוני גבעון ועידית מיכאלי ישב שעות רבות להתאים את המערכים הללו לימי המלחמה. המערכים נאספו לסרטונים מהחווה בהשתתפות צוות המורים, משחוק, כתיבת תעלומות, וכתיבת תסריטים המביאים את חוויית החווה לכיתה.
לאחר ההוראה בכיתות, הגיעו המורים מבתי הספר לחווה להמשיך בעבודתם החקלאית: מורן גלבוע ואירית מחדון דאגו להנביט זרעים לשתילים רכים במנבטה. גאיה טלמור, נעמה מחדון ונטלי יונה דאגו כי החממה תתפקד לכל עת בה התלמידים יחזרו לחווה. חגית וייס ונירית דבח דאגו להעתיק את הסטארטרים ולדאוג לשתול את השתילים הרכים בעיתם. אנה קרט, שושי קורנפלד, אילן דנון, ליוויה בוס וטופז שדה דאגו לטיפול בפינות החי, לקומפוסט, חממת עצי הבונסאי ולמתחמי הקיימות. כל הצוות יצא לגן הירק, לעבד, לשתול, לנכש ולדאוג שהירוק לא ייעלם ומרחב הלמידה הפעיל יישמר לכל רגע בו ישובו התלמידים לחווה.
במהלך המלחמה, השיעורים שנלמדו השתמשו בפריזמה חקלאית ללימודים בתחומי דעת שונים:
צמחי מרפא – התלמידים הכירו צמחי מרפא שונים, קיבלו חקר מקרים איתו התלמידים למדו לתחקר, לשאול שאלות, לאבחן ולהחליט על מתן צמח מרפא מתאים:"משחוק בנעלי רופא".
יזמות – מצורך למוצר: דיוק הצורך ומתן דרך עבודה ליצירת מוצר המסייע לחקלאי.
מנביטה לצמיחה – הכרת תהליך הנביטה של מזרע, לנבט, לשתיל הייתה חוויה משמחת ומעצימה עבור התלמידים הצעירים.
משחקי סימולציה – להבנת המציאות בחווה, תכנון, שתילה וזריעה בגן הירק, היכרות עם קנה מידה, מספר ערוגות, מרחקי שתילה, תכנון והזמנת שתילי ירקות חורף.
במשך למעלה מ-100 ימים הגיעו צוותי החווה לבתי הספר ללמידה חוץ כיתתית. בנוסף, צוות המורים שקד גם על תוכנית סיוע בבניית גן ירק בבתי הספר.
למעוניינים להלן כמה הנחיות לבניית גן ירק בחצר בית הספר, פרויקט מרתק וחינוכי שיכול להציע לתלמידים ולצוות המחנך חוויות חינוכיות ייחודיות כמו גם שילוב מקצועות הליבה והתוכן (מתמטיקה, אוריינות שפתית, מדעים) בתכנון ובניית גן הירק.
ניתן לקבוע התחלה בתחילת שנת הלימודים וסיום בתום שנת הלימודים. הנה כמה שלבים שיכולים לסייע לכן.ם בבנייה של גן ירק, ובשילובו בתוכנית הלימודים.
תכנון: קבעו את המיקום. בחרו מקום בחצר הבית ספר שמקבל המון אור שמש ושאפשר יהיה לטפח בו ירקות.
בתוכנית הלימודים: שלבו את תכנון גן הירק בחישוב מרחקי שתילה המותאמים לכל גידול, כתיבת פרוטוקול עבודה כמו עיבוד קרקע, זריעה, השקיית הצמחייה ואחריות על טיפוח הגן. שילוב עקרונות מדעיים, אקולוגיים, קיימות.
בחירת ירקות: בחרו ירקות שהם פשוטים לטפח ומתאימים לתלמידים. היעזרו בטבלת שתילה המותאמת לכל חודש. בספטמבר ניתן לזרוע זרעי צנוניות וגזרים בצבעים שונים. בנובמבר ירקות חורף. במקום זרעים אפשר לבחור בשתילים (סטארטרים) שניתן לקנות היום בכל משתלה, כגון בצל ירוק, קולורבי, כרובית, ברוקולי.
תכנון שתילה: לוו את התלמידות והתלמידים בעבודת האדמה. לעיתים קיימת רתיעה במגע. זו ההזדמנות ללמד לעבוד אדמה ולשטוף ידיים. זו עבודה מרגיעה ומטעינה באנרגיות חיוביות.
טיפוח: הסבירו לתלמידים על חשיבות טיפוח תדיר של הגן. יש לבדוק את המים, לעשב ולבדוק כי אין מזיקים. הסבירו לתלמידים על היתרונות של השקעת זמן ומשאבים בגידול ירקות ותוצאות הטיפוח שלהם.
פעילויות חינוכיות: אפשר לארגן פעילויות חינוכיות כמו הרצאות על גידול ירקות, תוכנית כוח הצבע, ירקות או סדנאות בישול וטעימות ירקות. עבודה בחקלאות מסייעת מאוד ללמד את מקצועות ה-STEM בידע מעשי המשתף את התלמידים בפרויקטים ופעילויות המיושמים בעולם האמיתי, בחשיבה ביקורתית, ביצירתיות, בחדשנות ובשיתוף פעולה.
כרגע התלמידים חזרו למרחבי החווה, לעבודה הסיזיפית בניכוש עשבים, לחישוב מרחקי השתילה בערוגות, לחפירת גומות ולהטמנת תפוחי האדמה ברגבים. בעוד אנו שותלים את שתילי התירס הצעירים, האבטיחים, השעועית, חצילים וקישואים, כולי תקווה כי ישובו ימי השקט במהרה.
הזדמנות נהדרת ללמוד על אתגרי החקלאות היא להשתתף בתחרות יזמות חקלאית עבור תלמידי ז-יב' – מאורגנת על ידי יחידת נוער שוחר מדע במכון וולקני.
