נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
חמישה מיליון משתמשים היו ל-ChatGPT, מחולל תכנים מילוליים מבוסס בינה מלאכותית, ב-5.12.2022 חמישה ימים בלבד לאחר השקתו. חודשיים לאחר ההשקה, כבר היו לו 100 מיליון משתמשים ברחבי העולם. בכך שבר ה-ChatGPT שני שיאים, מה שמעיד על העניין הרב שהוא עורר בעולם. עניין זה התגבר עם חשיפת הציבור הרחב גם למחוללי תמונות ואמצעים חזותיים אחרים מבוססי בינה מלאכותית. לעניין רב זה תרמו גם העלות הנמוכה או היעדר העלות של כלים אלו, שאפשרו לציבור הרחב להשתמש בכלים אלו.
במהרה החל דיון בינלאומי ער בדבר ההשלכות של תוכנות מבוססות בינה מלאכותית על החינוך. לדוגמה, מורה דיווח על שאלה של תלמיד שלא הפסיקה להטריד את מנוחתו: "המורה, בשביל מה צריך בכלל מבחנים אם ChatGPT כבר יודע הכול?" בנוסף, מוסדות חינוך נחרדו מהשפעות מחוללי תכנים מילוליים מבוסס בינה מלאכותית על כתיבת עבודות מילוליות, כמו הערכות חלופיות בתיכון ועבודות סמינריות ועבודות B.A במוסדות על תיכוניים. גם לפני התפתחות טכנולוגית זאת, מידת האמינות של עבודות כתובות שהוגשו במוסדות אקדמיים הייתה נמוכה, וכעת החשש הוא שרמת האמינות תפחת במידה שלא ניתן יהיה יותר לסמוך עליהן.
"המורה, בשביל מה צריך בכלל מבחנים אם ChatGPT כבר יודע הכול?"
למורות ומורים הוצע שפע של השתלמויות וחיבור לקבוצות ווטסאפ ייעודיות, שנועדו להסביר להם את משמעות הכלים המבוססים בינה מלאכותית, את התקלות המצויות בהם, את הכלים והדרכים שתלמידות ותלמידים יוכלו להיעזר בהם בלימוד ואת הכלים והדרכים שמורות ומורים יוכלו להיעזר בהם בהכנת השיעור.
השתתפתי באחת ההשתלמויות האלה, האזנתי לכמה שיחות בנושא, קראתי לא מעט על הבינה המלאכותית וחברתי לשתי קבוצות ווטסאפ למורים העוסקים רק בה. לפליאתי, התברר לי שכל אלו לא עסקו בשאלה חשובה אחת: מה נדרש מהתלמידים – ומכל אדם – כדי לנצל באופן מיטבי את הבינה המלאכותית? שלוש התשובות אליהן הגעתי הן:
ניצול מיטבי של הבינה המלאכותית מחייב שפה עשירה כדי לדייק את השאילתא או ההנחיה (prompt). השפה העשירה נחוצה גם כדי לפתח ביקורתיות כלפי תשובות הבינה המלאכותית, שבלעדיה לא ניתן להבחין בתשובות שגויות שלה. ניצול מיטבי של הבינה המלאכותית מחייב שליטה טובה בשפה האנגלית כי כלי הבינה המלאכותית עובדים הכי טוב איתה, והתרגום באתרי התרגום מעברית לאנגלית עלול לא להספיק להשגת תוצאה מדויקת או לביקורת מיטבית על התשובות (אם כי התקדמות נוספת בכלי הבינה המלאכותית עשויה לשפר את איכות התרגום).
ניצול מיטבי של הבינה המלאכותית מחייב ידע עשיר משתי סיבות. האחת, הצורך להגדיר ברורות לכלי הבינה המלאכותית את הנדרש ממנו. למשל, בקשה מושכלת לצייר בסגנון ואן גוך מחייב לדעת מהו סגנון זה. התוספים עם הסגנונות השונים שנמצאים בשוק אינם מספיקים. השנייה, כדי לפתח ביקורתיות כלפי תשובות הבינה המלאכותית, שבלעדיה לא ניתן להבחין בתשובות שגויות שלה. ביקורתיות חשובה תמיד, אך כאן היא חשובה שבעתיים בגלל לפעמים הבינה המלאכותית ממציאה תשובות (כמו בדוגמה זו) או מייצרת תוצרים חזותיים לא מדויקים, וכן שהטקסטים והתוצרים החזותיים והקוליים של הבינה המלאכותית מקדמים מאוד את הטשטוש בין אמת שקר, בין מציאות לדמיון. לפיכך, הבינה המלאכותית מלמדת אותנו על חשיבות הרחבת הידע של התלמידות והתלמידים על ידי ההורים ומערכת, בניגוד לטיעון רווח כנגד הצורך ברכישת ידע רב בעידן הדיגיטלי.
ניצול מיטבי של הבינה המלאכותית מחייב פיתוח מיומנויות דו-שיח עם מחולל תכנים מילוליים מבוסס בינה מלאכותית עד שהוא יבין כראוי את הנדרש ממנו. השואל.ת יהיו חייבים להבין מה הבינה המלאכותית לא הבינה ולמה. דרך התשובות לשאילתות יקבלו השואלים משוב על איכות השאילתות שלהם. משמע, ניצול מיטבי של הבינה המלאכותית מחייב לפתח קשב. רעיון ה"חברותא" היהודי לובש כעת לבוש חדש. אגב, דרך מחוללי תכנים מילוליים הנעזרים בכלי הבינה המלאכותית, התלמידות והתלמידים עשויים להפנים כיצד לנהל דו-שיח מכבד, שכן הבינה המלאכותית אינה מדברת בשפה בוטה ולא ראויה.
אוסיף כעת שלוש תובנות לאור מה שנחשפתי אליו בנוגע לבינה המלאכותית. האחת, על אף שניצול מיטבי של הכלים מבוססי בינה מלאכותית מחייב טיפוח יכולות מילוליות, הרי שכלים אלו מעודדים את המעבר – הקיים ממילא – מתקשורת מילולית לתקשורת קולית וחזותית, שתוצריה מושכים ומרשימים יותר.
תובנה שנייה היא שהבינה המלאכותית מוטית תרבותית בגלל התבססותה על Big data (נְתוּנֵי עָתֵק) בעיקר בשפה האנגלית. ככזו היא משקפת בעיקר את התרבות האנגלו-סקסית. גם החומר החזותי שהיא משתמשת בו מותאם לתרבות זו, עם נגיעות "אוניברסליות" נוספות. כל אלו יקשו מאוד על טיפוח תרבות מקומית-פרטיקולרית, ישראלית ויהודית.
התובנה השלישית היא ההכרח בעיסוק מערכתי מובנה של מערכת החינוך בתחום הדיגיטלי. כיום יש חדרי מחשבים ברוב בתי הספר, אך אין תוכנית לימודים מובנית הקובעת אלו מיומנויות דיגיטליות אמורים התלמידים והתלמידות לרכוש, כיצד ירכשו אותה ועל ידי מי מצוות בית הספר. תלמידים יכולים לסיים י"ב כשאינם יודעים להשתמש באופן מיטבי בכלים דיגיטליים בסיסיים כמו מעבדי תמלילים, תוכנות גיליון אלקטרוני או תוכנות מצגות.
כיום יש חדרי מחשבים ברוב בתי הספר, אך אין תוכנית לימודים מובנית הקובעת אלו מיומנויות דיגיטליות אמורים התלמידים והתלמידות לרכוש.
ללא עיסוק מערכתי מובנה, תלמידות ותלמידים יסיימו י"ב גם ללא ידיעה כיצד להשתמש באופן מיטבי בכלים המבוססים על בינה מלאכותית, דבר שמן הסתם יעמיק את הפערים באוריינות דיגיטלית בין התלמידים, ביכולתם ללמוד ולכתוב עבודות בבית הספר, יפגע ביכולתם לנהל את חיי היום-יום ואף לרכוש מקצוע מתגמל.
אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, לבינה המלאכותית יש יתרונות שעשויים לשפר את חוויית הלמידה: תלמידות ותלמידים יכולים לבקש מהבינה המלאכותית לבחון אותם על החומר שלמדו, לתת משוב או אפילו לתת הצעות לייעול תהליכים – למשל, לפני עבודה קבוצתית לבקש מהבינה המלאכותית להציע להם חמישה עקרונות לעבודת צוות טובה. התפקיד של הצוות החינוכי הוא להדריך את התלמידות והתלמידים להשתמש בבינה מלאכותית עם תבונה אנושית.
