הופתעתן.ם מכך שהתלמידות והתלמידים שלכן.ם הסתגלו יחסית במהירות למציאות המטלטלת שנוצרה לאחר השבעה באוקטובר? שאלתן.ם את עצמכן.ם איך זה שדור המסכים והטיקטוק מתנדב בעוצמות שלא הכרתן.ם? או למה יש להם כל כך הרבה רעיונות יצירתיים איך לתרום למען החיילים, המפונים והקהילה? ואולי שמתן.ם לב שהשנה יש משהו שונה בתלמידים שהגיעו לחטיבת הביניים, בלי קשר לטראומה הקולקטיבית שכולנו חוות וחווים מפרוץ המלחמה?
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתלמידים אלו שייכים לדור האלפא, דור השונה מדור ה-Z אותו לימדתן.ם עד כה. זה דור יצירתי יותר, דעתני יותר ובעל תחושת חוללות עצמית גבוהה יותר. הסוציולוג האוסטרלי McCrindle מאפיין את דור האלפא כדור פורץ דרך, עם יכולות קוגניטיביות, דפוסי חשיבה ומיומנויות שונות ממה שהכרנו עד כה.
מהם המאפיינים הייחודיים של דור האלפא שעוד לא פגשתן.ם וחשוב שתכירו? אילו קשיים עלולים לצוף וכיצד ניתן לפתור אותם? הנה כמה טיפים להתמודדות עם הדור החדש של תלמידי חטיבות הביניים.
ילדי דור האלפא מתאפיינים ביכולות חשיבה יצירתית ויזמית ברמה שלא הכרנו עד כה. העתידן דן שובל מעריך כי דור האלפא יהיה הדור הכי יזמי שראינו עד כה בהיסטוריה האנושית (!).
ראינו יוזמות מרגשות של תלמידות ותלמידים, כמו למשל הכנת צמידים לחיילים, תלמיד שלימד איך מכינים לב מאוריגמי וכל הכיתה הכינה יחד כרזה מרגשת, תלמיד שריגש חייל בברכה ששלח ואיחל שרובוטים יחליפו את הלוחמים, איסוף מטבעות של 10 אגורות שהצטברו לסכום מכובד שנתרם, מכירת בובות שהודפסו במדפסת תלת-ממד לתרומות, אפיית עוגות ועוד ועוד ועוד.
האם שמתן.ם לב שילדי דור האלפא נוטים להעלות רעיונות רבים לפתרונות במצבים שונים מאשר להתמקד ברעיון אחד? שאתן.ם וההורים מדרבנים אותם ליישם ולהתמיד במימוש הרעיון? במילים אחרות, ילדי דור האלפא צריכים לפתח את היכולת לשים קופסאות יותר מאשר לחשוב מחוץ לקופסה. להתמודד עם האתגרים שהתהליך מזמן להם, להתמיד בו ולא לפחד מכישלון.
ילדי האלפא יודעים לחשוב מחוץ לקופסה, כעת עליהם להתמיד בתהליך.
המלצה: לאמץ ככל הניתן שיטות הוראה ולמידה שחשיבה יצירתית ויזמית הן חלק בלתי נפרד ממנה ולארגן סביבה את תוכנית הלמידה – כמו למשל PBL, למידה מבוססת פרויקט (Project), למידה מבוססת תופעה (Phenomena), למידה מבוססת בעיה (Problem), למידה מבוססת מקום (Place), למידה מבוססת תוצר (Product). כל אחת משיטות הוראה ולמידה אלו מזמינה תהליך חקר שיטתי שמתמקד בשאלה, בעיה או אתגר.
אלו מהווים מנוע ללמידה שכן הם מאפשרים לילדי דור האלפא בחירה, העלאת רעיונות לפתרונות בספרינטים קצרים, בתוך תהליך למידה חוויתי ארוך שמשלב ידע ומיומנויות וכולל משימות אינטלקטואליות שונות כמו קריאה, חקר, כתיבה, הצגה ועוד.
לילדי אלפא יש תחושת חוללות עצמית גבוהה בהשוואה לדורות הקודמים. חוללות עצמית (Self Efficacy) היא האמונה שיש לכל אחת ואחד מאיתנו ביחס ליכולתו להשפיע על האחר ועל הסביבה.
האם שמתן.ם לב להבדלים בין מידת המעורבות והמוטיבציה שלהם בפעילויות השונות לבין שיעורי ליבה? אחד ההסברים לכך הוא שבפעילויות חברתיות, רגשיות, התנדבותיות או העשרה מתעצמת תחושת יכולת ההשפעה האישית על המשפחה, החברים והסביבה, לעומת תחושה מינורית יותר בזמן השיעור.
המציאות שבה דור האלפא גדל עלולה להוביל לאשליה שאין גבולות ליכולת האישית להשפיע על האחר ועל הסביבה. ואולם, ברור לכולנו שגם ל"גיבורי-על" יש גבולות ומגבלות.
לדוגמה, אם האדם שהם עוקבים אחריו במדיה חברתית מרגיש להם לא אותנטי או שהתוכן שהוא יוצר לא מעניין, הם פשוט מפסיקים לעקוב אחריו. איך מתמודדים כאשר התוכן שהמורה מלמדת לא מעניין אותם? אם בבית הם רגילים לבחור, לקבל החלטות לאן הולכים, מה אוכלים, מתי ועוד, איך מתמודדים כאשר הם נפגשים עם עוד 35 תלמידים שמורגלים גם הם להחליט? מה קורה כאשר כמעט ואין להם בחירה? תסכול, כעס, מרמור, ניסיון לעורר עניין על ידי שאלות, הפרעות, אי שקט ואולי אדישות, נעלמות, חוסר אכפתיות, אי שיתוף פעולה ועוד.
לילדי דור האלפא תחושת חוללות עצמית גבוהה – יש להזכיר להם שגם ל"גיבורי על" יש מגבלות.
המלצה: לעיתים אנו חוות וחווים תגובות הנובעות מתחושת חוללת עצמית גבוהה כחוצפה. כדאי לכבות את כפתור השיפוטיות ולראות אותם ואת הסיטואציה ב"עיניים טובות", חומלות ואוהבות. ליצור מרחב של שיח ודיאלוג בגובה העיניים, להסביר את המגבלות, האילוצים והרציונל העומד מאחורי קבלת ההחלטות, לאפשר בחירה ככל הניתן, להגיב פחות מתוך היררכיה של תפקידים "אני המורה, אתם התלמידים" אלא מתוך מנהיגות מקרבת, תקשורת פתוחה, אותנטיות ופתיחות לשמוע את קולם.
למשל, מנהלת בית ספר יסודי סיפרה לי שתלמידי בית הספר מקפידים מאוד על שמירת כל כללי הביטחון והבטיחות, נכנסים מיד למרחב המוגן, לא שואלים למשל מתי נצא כולנו יחד בהפסקה (הפסקות מדורגות), בלי שאנשי החינוך יעודדו אותם לשמור עליהם. שיתוף הפעולה המלא עם כללים אלו, נובע בעיקרו מהבנה עמוקה של משמעות הכללים הללו ותחושת החוללות העצמית שיש לי את היכולת להשפיע על הביטחון שלי.
בנוסף, כדאי ליצור מרחב ביטחון ואמון המכיל את התסכול והקושי של "התפכחות מאשליית העוצמה". אם תרצו להעמיק בנושא זה חפשו כלים ופרקטיקות מבוססי "פדגוגיה של הקשבה".
הטראומה הקולקטיבית מערערת את כולנו, וראינו עד כמה התלמידים פגיעים יותר ולעיתים מגיבים בקיצוניות שאינה עולה בקנה אחד עם האירוע. מבעד לחרדות והפחדים שמלווים תקופה זו, מחקרים מראים כי כוחות ההתמודדות בקרב ילדי דור האלפא נמוכים מאלו של הדורות הקודמים. מצד אחד, הגירויים הסביבתיים, כמו למשל שימוש בטכנולוגיה, מאיצים התפתחות קוגניטיבית ועל כן הם הדור הכי מפותח מבחינה קוגניטיבית. מצד שני, ההתפתחות הרגשית נשארה בהתאם למאפייני הגיל ואולי אף פחות. הפער בין ההתפתחות הקוגניטיבית הגבוהה של ילדי דור האלפא לבין ההתפתחות הרגשית גורם לתסכולים רגשיים רבים, קשיים בוויסות עצמי, התקפי זעם, חרדה ועוד.
המלצה: להדריך אותם בתהליך של התמודדות עם תסכולים מסוגים שונים. לאמן אותם בפרקטיקות שונות לניהול כעסים, אסטרטגיות לוויסות עצמי, לעודד אותם לעבוד בשיתוף פעולה עם חברים ועוד. אל תשאירו את התפקיד הזה רק למחנכת הכיתה, יועצת השכבה או הפסיכולוגית החינוכית. שלבו למידה חברתית ורגשית בשיעורים (SEL), וראו בכל אינטראקציה הזדמנות לאימון וחיזוק כוחות התמודדות ומבנים מנטליים.
קחו למשל את המושג שעמום. לרוב כששואלים את ילדי דור האלפא איך היה להם, התשובה תהיה "משעמם". השעמום נובע מחוסר עניין, מיעוט בגיוון, קצב איטי, וגם עקב קושי בהתמודדות מול אתגר או סיטואציה חברתית, רגשית או לימודית מורכבת. הנטייה שלנו תהיה לנסות לפתח שיעור מעניין יותר, מגוון יותר, אבל אל תרוצו לשם – לפעמים המענה הנכון הוא דווקא להוביל אותם לשהות בחוויית השעמום, לגרום להם להיות מסוגלים להכיל שעמום או תחושת "ריק". להתמודדות זו יש ערך עצום בפיתוח חוסן אישי ובפיתוח יכולות שיאפשרו להם להכיל סיטואציות חברתיות, לימודיות ורגשיות בלי להתפרק.
אולי הם יתלוננו, אבל חשוב שילדי דור האלפא ילמדו להכיל תחושת שעמום.
ילדי דור האלפא יותר יוצרים תוכן מאשר צורכים תוכן. יצירת תוכן מאפשרת להם לבטא את עצמם, להיות אותנטיים ולהיות נגישים. מאפיין זה נשען על דפוס החשיבה: "מה שיש לי לומר לא פחות חשוב ממה שיש לכל חוקרת בינלאומית, תיאורטיקן בעל השפעה עולמית, מנהיגה דגולה או מורה בכיתה לומר." כאשר במהלך השיעור הם נדרשים יותר לצרוך תוכן (להקשיב למורה) מאשר ליצור תוכן, נוצר תסכול שמתעצם משיעור לשיעור.
המלצה: לאמץ שיטת הוראה של למידה במנות קטנות. לחלק את התוכנית ליחידות למידה ממוקדות וקצרות ככל הניתן באופן המאפשר למידה מהירה וזכירה. אני בטוחה שמה שאתן.ם שואלים כעת הוא "למי יש את הפניות לפתח את כל זה"? זוכרים שילדי דור האלפא אוהבים ליצור תוכן? תנו להם ליצור עבורכן.ם. למשל, שיקראו טקסט ויחלקו אותו למנות קטנות באמצעות סרטוני טיקטוק קצרים או פודקאסט לכל ילדי הכיתה או השכבה. חלקו את הכיתה לקהילות למידה לפי נושאי למידה, וכל קהילה תיצור תוכן במנות קטנות באמצעים וערוצים שמתאימים לה ועוד.
במידה ותחליטו לאמץ רעיונות אלו, כדאי גם לזכור שבדרך זו ילדי דור האלפא יהיו מעורבים יותר בתהליכי הלמידה וגם יפתחו בזכותכן.ם כישורים ליצירת תוכן איכותי ומשמעותי, ויתמודדו עם אתגרים שונים המשלבים יצירה וצריכת תוכן – כמו למשל איך לבלוט בעידן של הצפת תוכן, איך ליצור תוכן מהימן, מבוסס מקורות מאומתים ועוד.
לא ניתן להתעלם מכניסת הבינה המלאכותית לתהליכי למידה וליכולת שלה להעצים חוויית למידה פרסונלית. הבינה המלאכותית מציבה בפנינו אתגרים חינוכיים רבים ומגוונים ומעליהם מרחפת השאלה: מהו הערך שאני כמורה או מחנך יכול.ה להעניק לתלמידות ולתלמידים שלי? היכן אהיה משמעותי.ת עבורם?
הנטייה שלנו תהיה להכיר וללמוד את הטכנולוגיות בעצמנו. אני מציעה לכן.ם לא לנסות בכלל לעמוד בקצב. רלוונטיות עבור ילדי האלפא כבר לא נמדדת ב"אני יודעת יותר" או "אני מתקשרת איתך בטכנולוגיה, בשפה, שאת.ה מתקשר.ת איתה" כי בכל רגע נתון צומחת עוד פלטפורמה חדשה. במקום זאת, תשאלו את עצמכן.ם, מה הערך הייחודי שאני כמורה יכול.ה להעניק לתלמיד.ה? מה הערך הייחודי שאני יכול.ה להעניק למערכת היחסים שלנו?
התקופה האחרונה שוב הוכיחה לנו עד כמה אנשי החינוך נחוצים ליצירת החוסן, לתמיכה, לחיבוק ולהענקת ביטחון ומשמעות. זהו הערך הייחודי והמשמעות שתוכלו להעניק, ערך שאין לו תחליף, ערך הנחוץ גם להיות חברים בחברה. המשיכו להביע חמלה, אהבה, להבין את הקושי האמיתי הנובע מתודעה של דור שלם. תווכו, הכילו ומצאו את הגישות, השיטות והפרקטיקות המתאימות ביותר על מנת לפתח ולהנחיל את מה שחשוב באמת.
תודה ענקית למנהלים, למנהלות ולצוותיהם ששיתפו אותי בתובנותיהם על דרכי ההתמודדות של ילדי דור האלפא בתקופה מטלטלת זו. אבי גרצמן, מנהל חטיבת שז"ר כפר סבא. איתי קנטור, מנהל חטיבת בר-לב, כפר סבא. לבנה נוידרפר, מנהלת חטיבת אלון וצוות המורים, כפר סבא. אביטל סובל-רויף, מנהלת בית חינוך שדות, נס ציונה. לורי ברוק, מנהלת בן צבי, נס ציונה. תמר דוד, מנהלת בית ספר ארגמן, נס ציונה.