איך נושיב 3.1 מיליון ילדים על ספת הפסיכולוג?

לפני יותר מעשרים שנה, בטיול הגדול במזרח, הגעתי במהלך מסעי ללאוס שאז הייתה מדינה לא מוכרת למטייל הישראלי, עם נוף פראי ומדהים ביופיו, וכלל לא מפותחת. אחד הזיכרונות שנצרבו אצלי מהטיול היה המסע באוטובוס מקרטע על ההרים. הנוף הנשקף מהחלון היה לרוב של טבע שיד אדם לא נגעה בו, ומדי פעם אפשר היה להבחין בכפר קטן, שהיה מורכב בעצם מכמה בקתות עץ ארעיות על שולי הכביש, ממש על צלע ההר המשתפלת בחדות. אני זוכרת שחשבתי לעצמי בזמן הנסיעה, איך אפשר לחיות כך ולשמור על שפיות? מדוע דווקא שם? הרי כל סופה או מפולת אבנים קטנה משמעה מוות בטוח ונוראי לכל תושבי הכפר.

לאחר הטיול במזרח פניתי ללימודי פסיכולוגיה, והבנתי יותר את המנגנונים המשותפים לכל בני האדם ומסייעים בהתמודדות עם אימה קיומית ובשמירה על רווחה נפשית בזמנים של חוסר ודאות. במובנים מסוימים, כולנו גרים בבקתות עץ ארעיות על צלע הר בלאוס, ומטפחים אשליות פסיכולוגיות של ביטחון ויציבות כדי לשמור על שפיות. בלי להתייחס כרגע לשלל הגורמים אשר הובילו למחדל הנורא אשר פתח את המלחמה, המצב בו אנו מצויים מעלה שאלות פסיכולוגיות משמעותיות. איך אפשר לגור 2 ק"מ מעזה ולהרגיש בטוחים? איך הנפש מתמודדת עם מצב של איום קיומי? האם נצליח אי פעם להרגיש שוב ביטחון במדינת ישראל?

אירועי ה-7.10 ניפצו לרסיסים רבות מהאמונות המגינות שלנו: על העולם, על המדינה, על הצבא, על עצמנו. מאז רבים מאיתנו, גם אנשים שלא התמודדו ישירות עם האימה או חוו אובדן באופן ישיר, חווים תסמינים אופייניים לחשיפה לטראומה כגון חרדה, אימה קיומית, קשיי שינה, סיוטים בלילות, ותחושת דריכות מתמדת. ילדים ונוער הם אוכלוסיה פגיעה במיוחד. ילדים זקוקים באופן קונקרטי להגנת המבוגרים סביבם, ההגנות הפסיכולוגיות שלהם אינן בשלות ונמצאות עדיין בתהליכי בנייה והתפתחות. ילדים אינם יכולים להבין רבים מהמושגים החדשים המקיפים אותנו, מושגים אשר, אפשר לומר בכנות, גם אנחנו המבוגרים מתקשים להבין לעומקם. ילדים לומדים לפרש ולהבין את המצב מהתנהגות המבוגרים מסביבם. כאשר המבוגר שרוי בחרדה ובמצוקה, הילד ילמד להבין שהמציאות מפחידה ומסוכנת. 

מול מציאות מתמשכת מאיימת, בצל מלחמה מצפון ומדרום, וירי מתמשך של טילים, ילדי ישראל נאלצים לשמר אשליה של שגרה. שגרת בית הספר מהווה גורם מגן מבחינה נפשית על ילדים. הסביבה המוכרת, בה לומדים מיומנויות, מפתחים כישורים חברתיים וממלאים תפקידים משמעותיים, מהווה גורם מחזק ושומר תחושת שליטה במצב המורכב בו אנחנו נמצאים. עם זאת, כבר היום, כחודשיים אל תוך המלחמה, חלה עלייה משמעותית בסימני המצוקה הנפשית אשר מתגלים אצל ילדים ונוער. מצוקה נפשית אצל ילדים מתבטאת בסימנים כגון: עלייה בחרדה, פחדים, המנעות תפקודית, ונסיגה התפתחותית המתבטאת למשל בהרטבה אצל ילדים שנגמלו.

מי שנמצאות בקו החזית, קו ההגנה הראשון לבריאות הנפש של ילדים ונוער, הן למעשה נשות הצוות החינוכי. גננות, מורות, מורות לחינוך מיוחד, יועצות ומנהלות, כמו גם תומכות הוראה. נשות הצוות החינוכי פוגשות את ילדינו בבוקר, לאחר שהקיצו מסיוטי הלילה, מרגיעות את חששותיהם, מעודדות שיח רגשי, וממשיכות ללמד אותם מיומנויות למידה וכישורי חיים במטרה לבנות אותם כבני אדם מתפקדים ולחזק את תחושת הביטחון והשליטה שלהם. מאז תחילת המלחמה חלה עלייה בפניה לשירותי בריאות הנפש אצל ילדים ונוער, לצד התגייסות עצומה בהתנדבות של אנשי מקצוע בבריאות הנפש, ועלייה במעני החירום המוצעים.

טוב שכך, אך הטיפול בבריאות הנפש מתחיל במניעה. מדינת ישראל לא תוכל להושיב 3.1 מיליון ילדים על ספת הפסיכולוג.

מדינת ישראל לא תוכל להושיב 3.1 מיליון ילדים על ספת הפסיכולוג.

למידה חברתית-רגשית (Social Emotional Learning) היא שיטה חינוכית שמטרתה לטפח מיומנויות חברתיות ורגשיות במסגרת תוכניות הלימודים בבית הספר. במסגרות רבות, העיסוק בלמידה חברתית רגשית נעשה באותה מידה כמו במקצועות אחרים, כגון מתמטיקה, אנגלית וקריאה. קיימות תוכניות רבות ליישום למידה חברתית רגשית אשר יעילותן בקידום רווחה נפשית של תלמידים הוכחה. תוכניות אלו עוסקות בכישורים ונושאים מגוונים, כאשר המשותף לכולן הוא ההכרה בתרומתה של המורה לתהליך בניית אישיותו של התלמיד.ה, עד לבגרות.

ניתן לתאר אירועי אסון קולקטיביים כגון מלחמות, ואסונות טבע כמצב הנקרא בספרות המקצועית "טראומה משותפת". במצב זה הן המורה והן תלמידיה שותפים לאותה מציאות קשה המעוררת מצוקה ומכבידה על משאבי ההתמודדות שלהם. מצב זה מציב אתגר מיוחד עבור המורה, המהווה עוגן עבור תלמידיה בשעה שהיא עצמה עשויה להרגיש מצוקה ואימה בשל אותם האירועים. במצב זה, ארבעה תחומים של למידה חברתית-רגשית עשויים להיות יעילים במיוחד להפחתת תחושות המתח והמצוקה ולבנייה של משאבים פסיכולוגים בקרב התלמידים:

1. ויסות רגשי – ניתן לשלב תרגילי מיינדפולנס והרפיה באופן קבוע כחלק ממערך השיעורים כדי לעזור לתלמידים להתמודד עם מתח וחרדה. כמו כן, אפשר ללמד בשיעורים אסטרטגיות ספציפיות לוויסות רגשי, כגון נשימה עמוקה, דמיון מודרך של מקום נעים ובטוח, או רישום יומן, מיומנויות שבהן יכולים התלמידות והתלמידים להשתמש בכיתה ומחוצה לה.
2. אמפתיה וחמלה – ניתן לשלב בכיתה פעילויות ודיונים המקדמים אמפתיה, כגון התבוננות במצבים מנקודות מבט שונות, הצבעה על חוויות מגוונות במצבים דומים. נרמול רגשות וקבלה לא שיפוטית הם תהליכים העוזרים לילדים לטפח חמלה עצמית ולהפחית רגשות שליליים כגון בושה ואשמה. ילדים הזוכים לתיקוף ולקבלה של רגשותיהם מבינים שמותר להם להרגיש את מה שהם מרגישים והרבה ילדים אחרים מרגישים אותו דבר.
3. פיתוח חוסן וכישורי התמודדות – ניתן לקדם בכיתה תרגול כישורים המחזקים את תחושת השליטה של התלמידות והתלמידים. למשל, טיפוח ההכרה באפשרות לצמוח ממשבר ולמצוא משמעות חיובית באירועים. תחושת השליטה של תלמידים מתחזקת כאשר הם מכירים בהבחנה בין אירועים חיצוניים שאינם בשליטתם, לבין אירועים פנימיים כגון מחשבות ורגשות ולבסוף ההתנהגות – עליה יש הכי הרבה שליטה. רווחתם של הילדים עשויה להשתפר ככל שהם ממקדים את תשומת הלב שלהם בכאן ועכשיו, לא באירועים שכבר קרו ואין לשנותם, או בעתיד אשר אינו ידוע עדיין. כישורי פתרון בעיות, והצבת מטרות לטווח הקצר, הבינוני והארוך, הנגזרות משאיפות וערכים אישיים של התלמידים, גם הם מקדמים את תחושת השליטה בקונטקסט של מציאות קשה ומאיימת.
4. עידוד תמיכה חברתית – שייכות ותמיכה הם גורמים חזקים הפועלים כנגד רגשות הבדידות והאימה המאפיינים מצבים קשים. חשוב לעודד באופן אקטיבי ולתת חיזוקים משמעותיים להתנהגות חברתית מיטיבה, למשל לחזק מעשים והתנהגוית של תלמידים המשקפים הבנה חברתית וטוב לב כלפי האחר. ילדים שונים זה מזה ביכולת לגייס תמיכה חברתית, ולכן ניתן ליצור מערכת של חונכות בין תלמידים, בה כל תלמיד יודע שעליו לבטא דאגה ותמיכה כלפי תלמיד אחר, תפקיד המחזק הן את התומך והן את הנתמך. פעילות התנדבותית ולקיחת תפקידים בכיתה גם היא חשובה מאוד ליצירת תחושת שייכות ומשמעות בעת מלחמה.

שייכות ותמיכה הם גורמים חזקים הפועלים כנגד רגשות הבדידות והאימה המאפיינים מצבים קשים.

האסון של השבעה באוקטובר הוביל להתנפצות אמונות הבסיס שלנו. השבר הזה במערכת האמונות והערכים שלנו עשוי להוות הזדמנות לשינוי סדרי עולם. מהכאוס יכולה להיברא מציאות חדשה. לצד תקצוב ובנייה מחדש של מערכת בריאות הנפש הגוססת, יש לשנות את סדר העדיפויות החינוכי. במדינות רבות קיימת השקעה משמעותית במהלך ההכשרה של המורות והמורים בהקניית כישורי SEL הן כדי לשפר את איכות החיים של הילדים והן כדי לשפר את הרווחה הנפשית של המורות עצמן ולמנוע שחיקה רגשית בתפקידן הדורש סט רחב של כישורים ומשאבים רגשיים.

הטמעת כישורי SEL במערכת החינוך מגיל גן ועד תיכון, ובתהליך ההכשרה של מורות ומורים, מהווה השקעה בבריאות הנפש והחוסן של ילדים ונשות צוות חינוכי. השקעה חשובה מאין כמוה בתקופה בה אנו מצויים, שלטווח הארוך תחזיר את שוויה עשרת מונים.