ישראל במלחמה
מערכת החינוך נדרשת לצערנו לשוב ולפעול במצב חירום. האתגרים הלוגיסטיים, הרגשיים והפדגוגיים שתקופה כזו מזמנת למנהלים הם רבים ומורכבים. השיבוש מחייב אותנו לחשוב בכל פעם מחדש כיצד נכון לפעול. לבתי הספר תפקיד חשוב בזמני חירום כי הוא משמש כמסגרת ומנגנון השייכות הראשון של הילדים ובני הנוער – וככזה יש לו תרומה חשובה לתחושת החוסן האישי שלהם ותפקיד משמעותי בתמיכה בהם.
לבית הספר יש גם תפקיד קהילתי משמעותי מאחר שהוא מאפשר לאבות ולאימהות לפעול ולתפקד באתגרים נוספים שהתקופה המאתגרת מזמנת להם, ולעיתים אף תורם באופן מעשי ומאורגן בצרכים שונים של הקהילה. מה גם שלחינוך וללמידה יש חשיבות בפני עצמם שהרי הם הבסיס לקיומה ושגשוגה של חברה, וצריכים להתקיים גם במצבי חירום.
מאמר זה מציע מפה מארגנת של השיקולים וההחלטות שמנהלי בתי ספר יכולים לקחת בחשבון כשהן.ם בונים את שגרת הלמידה בתקופת חירום. המאמר נסמך על מודלים וניסיון שנצבר בתקופת הקורונה ובמצבי חירום קודמים, ומתבסס על מודל שפותח במנח"י. המאמר אינו מציע פתרון חד משמעי לכל אחד מהשיקולים, אלא מארגן את השיקולים הרלוונטים לתהליך קבלת החלטות.
כשהזמן והנגישות ללמידה הופכים למוגבלים, השאלה הראשונה שצריכים מנהלות ומנהלי בתי הספר והצוותים המובילים לשאול היא מה הכי חשוב לנו כבית ספר לעשות בתקופה הקרובה?
להלן ארבע הצעות למטרות שיכולות לחלק משיקול הדעת:
שמירה על קשר, תחושת שייכות וחוסן רגשי – אחד מתפקידי בית הספר הוא לתמוך בתלמידים, במורים ולעתים גם בהורים ובקהילה, לסייע להם להרגיש שייכות למסגרת, שיש מי שרואה אותם ואכפת לו מהם. בנוסף שואף בית הספר לעזור לתלמידים לשמור על תחושת מסוגלות ותפקוד, התמודדות עם רגשות קשים וכן לזהות ילדים עם קשיים רגשיים הדורשים טיפול נוסף. חשוב לזכור שישנם תלמידים, אנשי צוות ומשפחות שחוו אובדן. בית הספר הוא מרכיב חשוב בקהילה שתומכת בהם.
התקדמות בהקניית ידע ומיומנויות לפי תוכנית הלימודים – כאחת המטרות העיקריות של בית הספר, חשוב לוודא כי במהלך תקופת הלמידה לא יווצרו פערים, ואולי אף להקדיש את התקופה כדי לסייע לחלק מהתלמידים לצמצם פערים קיימים.
התפתחות אישית, תחושת משמעות וביטוי אישי – בזמני חירום, צעירים (וגם מבוגרים) עוברים שינויים וטלטלות בזהות האישית ובערכים שלהם. לבית הספר יכול להיות תפקיד אקטיבי בתהליך הזה על ידי עידוד ויצירת הזדמנויות להתנדבות, עידוד יוזמות ופרויקטים של תלמידים ועוד.
מיומנויות לומד.ת עצמאי.ת, יצירתיות וחשיבה – מעבר להתקדמות בתוכנית הלימודים.
אנחנו מציעים בשלב הראשון לבחור שתי מטרות מרכזיות בלבד ולהתמקד בהן, על בסיס הבנתכן.ם את צרכי התלמידים ובית הספר.
המטרות שמיקדתן.ם הן ה"מצפן" העיקרי שיאפשר לכן.ם להחליט על האופן בו תרצו לארגן את עבודת בית הספר אל מול האילוצים השונים. בעבודת בית הספר ישנם חמישה ממדים שכל אחד מהם מושפע ממגוון שיקולים ובהתאם החלטות שצריכות להילקח:
אחד האילוצים המרכזיים בתקופת חירום הוא אפשרות ההגעה הפיזית לבית הספר. בהנחה שבתי ספר רבים יפעלו במודל היברידי כלשהו, יסתמכו על למידה מרחוק או יפעלו במתקנים זמניים ומוגבלים, הרי שהחשיבה על ניצול ערוצי הלמידה השונים – הפיזי והמקוון, היא חשובה.
הנה כמה שאלות ושיקולים שכדאי לקחת בחשבון בבניית מודל היברידי אך אפשר להתאים אותן לאילוץ הרלוונטי:
בחירת תהליכי הלמידה שישיגו את המטרות שמיקדתן.ם בצורה הכי טובה. להלן כמה שיקולים:
את העקרונות הפדגוגיים ניתן לכנס ל"רעיון מארגן" או להגדרות פעילות בבניית המערכת ועבודת הצוות. בשלב זה ניתן גם להחליט על תבניות או מודלים פדגוגיים שינחו את בית הספר, לדוגמה:
לאחר ביסוס המטרות ובחירת העקרונות הפדגוגיים, עליכן.ם לקבל הכרעות בנוגע לתכני הלמידה בתקופה הקרובה. הנה כמה הכוונות:
האם ועל מה תלמידים יוערכו? לא בטוח שבזמן חירום כדאי או אפשר לקיים את אותה שגרת מבחנים ומטלות, אולם לאורך זמן הצורך בכך יחזור וכדאי לתכנן זאת.
הערכה אינה מכוונת רק לתלמידים, אלא גם למדידה של השגת המטרות הבית ספריות. כדאי לחשוב מהם המדדים ומנגנוני ההערכה שתוכלו לקיים ללא מאמצים גדולים מדי, שיסייעו לכן.ם לכוון את עשייתכן.ם ויאפשרו לתלמידות ולתלמידים לקבל משוב ויסייעו להם להתקדם.
הנה כמה אפשרויות לביצוע הערכה בתקופת חירום:
כשתמונת המטרות, העקרונות והפעילות הפדגוגית הופכת להיות יותר בהירה, חשוב לבנות גם את השגרה ותהליכי העבודה של צוות בית הספר. הנה כמה שיקולים שכדאי לקחת בחשבון:
אולי אחד התהליכים החשובים ביותר שבית הספר יכול וצריך לעשות בתקופה כזו הוא לדאוג, לגלות אכפתיות ולנהל את הקשר הרצוף עם התלמידים, המשפחות וגם עם הקהילה במובן הרחב יותר. תלמידים רבים מגיעים ממשפחות שחוו אובדן, שנמצאות במצבי מצוקה, או עם בעיות אחרות שמועצמות בתקופות חירום. השמירה על המסגרת והתחושה שיש מישהו שאכפת לו ממני ואולי אפילו יכול לסייע בפתרון חלק מהבעיות, היא חיונית גם למי שלכאורה נראים בסדר גמור.
לכן חשוב שבית הספר ייצור סדירות קשר קבועה עם התלמידים, רצוי אישית, של שיחה קצרה בת 3-5 דקות, פנים אל פנים או טלפונית, או לכל הפחות תקשורת ווטסאפית אישית אחת לכמה ימים. זו משימה שעלולה ליצור עומס ולכן כדאי להיערך אליה, לתכנן ולווסת אותה נכון. כפי שצוין קודם, רשת התמיכה הזו צריכה להתייחס גם לחברי הצוות.
עם הזמן ועם התחזקות המסוגלות והתייצבות המסגרת הבית ספרית, נסו לראות כיצד אתן.ם שואפים לאתגר את ההנחות המקובלות וליצור פתרונות חינוכיים יצירתיים, איכותיים ועמוקים יותר. סמכו על האינטואיציה והחוכמה החינוכית שלכן.ם.
