איך לייצר עבור התלמידים שלנו תחושה של שליטה (ולמה זה חשוב במיוחד בימים של חוסר ודאות)?

'הבסיס האחד והיחיד לתחושת הביטחון – והדבר אמור לגבי כל בני האדם – הוא האומץ, האמונה בכוחות העצמיים, התחושה שאדם יכול לעמוד בכל מה שעלול להתרחש ולהתמודד בהצלחה עם כל תלאות החיים' (רודולף דרייקורס, פסיכולוג ומחנך יהודי אוסטרי, 1897-1972).

ההנחה הרווחת בחברה המערבית היא שבני אדם מעדיפים בדרך כלל לשלוט באירועי חייהם, ופסיכולוגים שונים הדגישו את חשיבות תחושת השליטה עבורנו. אדלר תיאר את הצורך של היחיד בשליטה על סביבתו הקרובה כ'הכרח הטבוע במהותם של החיים עצמם' ועל פי שחר שליטה נמצאה כמנבא חשוב ברווחה הסובייקטיבית של האדם.

מהי אותה תחושת שליטה שאנו מחפשים ומדוע היא כל כך חשובה לנו?

זליגמן (Seligman, 1975) הגדיר שליטה כתלות בין תגובה לבין תוצאה. על פי תפיסתו לאדם יש תחושת שליטה כאשר הוא מאמין שתוצאה רצויה תלויה בתגובתו. תחושת שליטה היא אמונותיו של היחיד ביכולתו להשפיע על הסביבה בכיוון מסוים (Greenberg & Strasser 1986) וקשורה למשאבים העומדים לרשות הפרט ומסייעים לכך שהלחץ שיחווה יהיה קטן יותר. לדעת לזרוס (Lazarus, 1966) תחושת השליטה יכולה להפחית חרדה וככל שאדם תופס את עצמו כבעל שליטה רבה יותר במצב, כן יהיה המצב מאיים פחות לגביו ולהיפך, ככל שהוא תופס את עצמו כבעל שליטה מועטה יותר יהיה המצב מלחיץ יותר בעבורו.

כיצד אנחנו יכולים לייצר עבורנו ועבור תלמידנו תחושת שליטה?

כולנו נמצאים בימים אלו במצב קשה ולא מוכר, במציאות חיים שבה השליטה נשמטת לנו מתחת לידיים. בכל יום מגיעות הנחיות חדשות, אנחנו מתבוננים בכאב במציאות ומנסים להבין את גודל האירוע שבו אנו חוזים.

אמנם אין לנו שליטה במצב, אבל יש לנו יכולת לייצר תחושת שליטה. כשאנחנו ניצבים מול דבר גדול אנחנו מנסים להיאחז בכל דבר קטן ומוכר שיחזיר לנו את השליטה ואת הוודאות על החיים שלנו. המציאות שלנו משתנה – הילדים בבית כבר שבוע ועד זמן בלתי ידוע ואנחנו צריכים למצוא את הדרך לשמור על השגרה שלהם, להחזיק עבורם את תחושת השליטה ולשדר להם שנכון שזה עצום וגדול, לא ברור ולא תמיד מובן אבל בר חלוף.

הנה מספר דברים שניתן לעשות כאנשי חינוך על מנת להחזיר את תחושת השליטה לתלמידים שלנו:

1. אחידות - לשדר תחושה של אחידות מצד הצוות החינוכי – אנחנו פה כולם ביחד איתכם. מחנכות הכיתה, מורות מקצועיות, יועצת בית ספר וההנהלה. תשבו ביחד כצוות ותגדירו ביחד ולחוד - מה התפקיד של כל אחד ואחת מכם בימים הקשים שאנחנו עוברים.

2. סמכות וגבולות - ויגוצקי זיהה את הסוגיות של סמכות, תפקיד וגבולות כמושגים מרכזיים בכל ניסיון להבין את מסעו ההתפתחותי של האדם וכפועל יוצא הוא הבין שהחקירה האמיתית של הסמכות והתפקיד מתרחשת רק במרחב שיש בו גבולות ברורים.
הגבולות הפנימיים נפרצו. רבים מסתובבים עם תחושת חוסר ביטחון. זה הזמן להיות שם מול התלמידים כדמויות סמכות, אוהבות ומכילות, בטוחות ומגינות ולנסות ולהחזיק שגרה.

3. ודאות - גופמן אמר בספרו "הצגת אני בחיי היומיום" שבני האדם מיטיבים לשחק כאשר הם יודעים מראש מה תכלית משחקם. זה הזמן לנסות ולייצר איים קטנים של ודאות בתקופה של אי ודאות ענקית. לעלות כל יום באותה שעה לזום ולסבב מה נשמע. להתקשר לילדים. לעזור להם לשמור על הטקסים הקטנים בחיי היומיום – ארוחה עם המשפחה, צחצוח שיניים, מפגש עם חברים במידה וניתן.

4. כאן ועכשיו – נסו להתמקד בכאן ובעכשיו ובמה שאתם יכולים להציע להם ברגע נתון.

כאן ועכשיו להתקשר לילדים ולשאול מה שלומם, כאן ועכשיו להציע מענים בסיסיים לבתים שמתגלים בהם חוסרים, כאן ועכשיו לעשות סבב הודעות אישיות וכאן ועכשיו לשמור על שגרה של יום ביומו.

5. תהיו שובר הגלים שלהם - הם צריכים שתהיו יציבים עבורם ושיוכלו לשאת את עיניהם אליכם. גם אתם בני אדם. גם אתם עוברים דברים קשים עכשיו. תיעזרו. תחפשו את שובר הגלים שלכם. דברו ושתפו אחרים על מנת שתצליחו להיות שובר הגלים עבור התלמידים שלכם.

שנדע ימים טובים!

כתבה זו היא חלק מסדרת 'מחנכות כיתה' בשיתוף קרן משפחת ליאון - השינוי מתחיל במחנכות.