נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
האורח שלנו להיום הוא הרב מנחם בומבך, מייסד וראש הרשת החינוכית ׳נצח׳ שדוגלת בשילוב לימודי קודש וחול.
"זה היה אחד החלומות, אבל תמיד ידעתי שאני רוצה להיות מחנך. אני יכול לספר לך שבגיל 12 יזמתי הקמת חברת תהילים בקהילה שלי – הילדים מתכנסים בבית הכנסת. אהבתי מאוד להוביל, לחנך. אני בר מזל שידעתי מאז ומתמיד שאני רוצה לעסוק בחינוך.
"למדתי בוויז'ניץ וספגתי כמה דברים מאוד מיוחדים, שאני מאוד אסיר תודה לאנשים שפגשתי, אבל הרגשתי שיש לי משהו יותר מזה ואני רוצה משהו אחר. משם עברתי לישיבת מיר, אחת השנים הטובות בחיי."
אלי: "ה'הווארד' של עולם הישיבות."
"זו הייתה שנה קסומה. למדתי וצללתי לחוויה מאוד אקסטטית של לימוד תורה, ולאחר מכן יצאתי בעצם לעולם. שם הבנתי שאני לא יודע הרבה דברים ממה שמתרחש סביבי. אפילו לא דיברתי עברית בצורה תקינה, כי 'מאה שערים' זו לא רק סביבה רדיקלית, זו גם תודעה. בבית אתה מדבר יידיש, בבית הספר, אצל סבא וסבתא, וכמעט לא נחשפתי לשפה."
"מה שקרה זה שלשמחתי קיבלתי יום אחד שיחת טלפון מחבר, והוא סיפר לי שהרב מחפש מדריך לנוער עולה. אין לי מושג איך הוא קיבל אותי לתפקיד. יום אחד בא אליי ילד ושאל אם אני יכול לעזור לו לעשות שיעורי בית באנגלית. לא ידעתי ABC והוא ראה את המבוכה שלי. הוא אמר, 'נכון, אנגלית זה קשה, אבל במתמטיקה אולי תוכל לעזור לי?' אבל לא ידעתי. זה הוביל אותי ללכת להשלים לימודים. עשיתי בגרויות, עשיתי תואר ראשון. אחרי זה עשיתי תואר שני באוניברסיטה העברית במדיניות ציבורית, והבנתי, זה קשה. יש מיתוס כזה שמי שלומד בישיבה יכול בן לילה לפתור כל משוואה מתמטית, אבל זה מיתוס שלא עומד במבחן המציאות."
"אז באמת ספינת הדגל שלנו זו המדרשה החסידית. אני באופן אישי עדיין משמש שם כראש הישיבה, אז זה הבייבי שלי. מאוד מעורב ומכיר כל תלמיד באופן אישי. זה באמת סיפור יוצא דופן במובן הזה שזה תקדים – ישיבה רשמית למיינסטרים חרדי שרוצים לשלב לימודי קודש וחול באופן מלא, לימודי ליבה. לפגוש תלמידים שמדברים חרדיות אבל מאוד הישגיים, עם חמש יחידות במתמטיקה."
אלי: "זה היה מדהים לראות חבר'ה צעירים, חרדים, עם חלום. לכולם יש חלום מוצק וברור לאן הם רוצים להגיע – והם לומדים מתמטיקה ואנגלית ברמה מאוד גבוהה. איך הם מגיעים לזה? המשפחות צריכות להיות מאוד חזקות ומאוד רוצות."
"האמת שאנחנו גם מופתעים. לפעמים זה מאוד מאוד קשה. אנחנו לא רוצים שזה לא יבוא על חשבון תורה. חבר'ה שרוצים ללמוד ויש להם אוריינטציה לימודית. יחד עם זה, אנחנו מבינים שהעולם זה בלתי נפרד מאיתנו. זו תפיסת העולם העמוק שלנו. אתה יודע שאפלטון שדיבר על המערה, הוא היה בעצם האיש שהביא את האור מבחוץ ומנסה להאיר את החושך שבפנים. אבל אצלנו יש משהו מאוד מעניין, יש לנו את הסיפור של רבי שמעון בר יוחאי שהיה במערה עם הבן שלו, ושם היה אור, אבל כשיצא הוא בז לכל האנשים מבחוץ, ואלוקים החזיר אותו אל תוך המערה. כלומר, אם אתה לא מתממשק עם העולם שבחוץ, אין כל כך ערך לאור שבפנים. וזה בחינוך שלנו, היכולת שלנו לראות את העולמות, להאיר, ולהראות שיש ערך, יש סימביוטיקה בין הדברים."
"אנחנו היום יודעים שהמיומנויות של המאה העשרים ואחת זה הדבר. גם היום מערכות חינוך לא באמת מכינות את האדם לעולם החדש – עד שתיערך לזה ותכין את כל התשתיות, עוד שנתיים זה כבר לא רלוונטי. אבל יש כן משהו שזה רלוונטי שזה מיומנויות חיים. מיומנויות כגון הקשבה, אמפתיה, נדיבות, תקשורת בין אישית, חשיבה ביקורתית. זה דברים שאם אתה מלמד אותם, זה בונה להם אישיות ומאפשר להם להגיע לכל מקום ולהיות משמעותיים, ולכן אני באופן אישי משקיע בזה במוסדות החינוך שלנו.
"ויותר מזה, אנחנו יודעים היום שיש קורלציה בין הישגים במתמטיקה ל-SEL (למידה רגשית חברתית) ולכן בכל הרשת, רשת חינוכית שמונה כ-15 מוסדות חינוך, שזו באמת אימפריה חינוכית, זה באמת סיפור חדש. ומה שאנחנו עושים עם ה-SEL זה שאנחנו מכנסים את המנהלים פעם בחודש, נפגשים יחד ואנחנו נעזרים באוניברסיטת רייכמן שמלמדים אותנו, ואנחנו מבינים שזה משהו שמאוד יצמצם פערים ויתכתב עם העולם החדש. זו אחת מהמשימות הגדולות. כי לעשות עוד חינוך זה לא כך כך מרגש, אתה רוצה לעשות משהו כל כך משמעותי, עמוק.
"אנחנו רוצים עד 2030 להיות עם 25 בתי ספר וזהו. אין לנו עניין לגדול לנצח אלא רוצים להיות מגדלור, זרקור, שמישהו רואה את המוסדות שלנו ואומר, 'וואו, שם יש משהו מאוד מיוחד'. אני רואה חבר'ה שנשארים בקהילה, עם זהות חרדית איתנה, חזקה, אבל הם ישראלים – מחויבות, שילוב בתעסוקה, מחויבים לשוויון ולאחריות לכלל ישראל."
"לכולנו יש נרטיבים, ומי שמפר את הנרטיב הוא בעצם מפר את הסדר העולמי שלו, ולכן יש לנו כל הזמן דחק ולחץ לשמר את הנרטיב הזה. לכן כל שינוי וכל תנועה נוגע במיתרים מאוד רגישים ואני יכול להבין, יש לי אמפתיה לחשש, אבל ההוכחה היא שאי אפשר אחרת. בעולם החדש אי אפשר יותר להתבדל. אתה יכול להיבדל אם אתה מחויב לסט ערכים שלך ובו זמנית להיות מחויב לעולם של שילוב, שזה בעיניי סט אחד. אתה לא מחזיק שני סטים של ערכים, אתה פשוט מחזיק ערכים ויודע להרחיב אותם, להגמיש אותם, ולצרוך אותם בהתאם לנסיבות – כי ככה נראים אנשים נורמטיביים בעולם. וזו המשימה הגדולה שלנו."
"למה אני אופטימי? כי יש פה דברים מאוד גדולים שקורים. היום כשאתה רואה בית ספר וירטואלי שלנו, שיש בו 25,000 חרדים שלומדים שם מתמטיקה, פיזיקה, מדעים, אנגלית. ויש המון דברים שאנשים מבינים שזה חשוב להם. אגב, במחקרים אחרונים מדברים על כמעט 60-70% מהורים שרוצים שלילדים שלהם תהיה גישה לאנגלית ומתמטיקה. הם מבינים שאחרת אנחנו מחסלים את הבחירה שלהם. פגשתי חברה בני עשרים פלוס שמרגישים שהעולם חסום בפניהם."
מה מנחם חושב על אי השוויון בחברה הישראלית? ומה הסיפור המפתיע שעומד מאחורי המכינה הקדם רפואית לחרדים? תצפו ותגלו.
