להתחבר למאה ה-21
האם חשבתן מה ניתן לעשות כדי לעצור את התחממות כדור הארץ? איך ההתנהגות שלנו יכולה להשפיע על התפשטות מגפות? כיצד אפשר לדאוג לכך שיהיה מספיק אוכל לכל האנשים בעולם? או באיזה אופן אנחנו יכולות להשפיע על החיים מתחת למים?
בשנת 2015 אימצו מדינות העולם, ובהן ישראל, שבעה-עשר יעדים לפיתוח בר-קיימא. מדובר בתוכנית פעולה שעל כל האומות להטמיע על מנת להוביל להתפתחות עולמית בת-קיימא עד לשנת 2030. יעדים אלה נועדו להבטיח חיים טובים יותר לדורות הבאים תוך מיגור העוני, הגנה על כדור הארץ ודאגה שאף אחד לא יישאר מאחור.
17 יעדים לפיתוח בר-קיימא.
תוכנית "דברו אליי במספרים" עוסקת באתגרים הגלובליים הללו ומייצרת סביבם שיח מדעי מבוסס נתונים ומתמטיקה. כל מודולה בתוכנית עוסקת באתגר פיתוח בר-קיימא אחר, בו מוצגים לתלמידים נתונים בייצוגים מתמטיים שונים לצד רקע מדעי. התלמידות והתלמידים מנתחים את הסוגיה באמצעות שימוש במיומנויות מתמטיות גבוהות ודנים בפתרונות שונים המבוססים על הנתונים שעיבדו. לאחר הסקת המסקנות, התלמידים מציעים דרכים בהן הם יכולים להשפיע על סביבתם תוך התבססות על אותם נתונים, ופועלים בהתאם כחלק מן המאמץ הכללי להתמודדות עם שינוי האקלים.
במודולת שינויי האקלים נחשפים התלמידים לריאיון טלוויזיוני שבוצע עם גרטה, הנערה האקטיביסטית משוודיה הפועלת למען עצירת ההתחממות הגלובלית. על התלמידים להחליט אם הם מסכימים עם טענתה שבני האדם הם אלה שאחראים להתחממות הגלובלית כאשר זו, בשלב הראשוני, ניתנת ללא ביסוס מדעי.
כדי שהתלמידות והתלמידים יוכלו להחליט האם טענתה נכונה, הן.ם לומדים להתבונן על היבטים שונים במהלך היחידה. לדוגמה, הם בונים גרפים על סמך מסד נתונים ובוחנים האם באמת יש עלייה בטמפרטורה העולמית. הם לומדים גם את החשיבות של העלייה בטמפרטורה ולמה היא כל כך מעניינת אותנו. בנוסף התלמידים לומדים את המדע הרלוונטי, כלומר לומדים על אפקט גזי החממה. לאחר מכן הם מבצעים ניסוי כדי לראות האם ישנה קורלציה בין העלייה בטמפרטורה ונוכחות פחמן דו חמצני. לבסוף, התלמידים חוזרים לריאיון עם גרטה ומבססים את טענותיהם על סמך העיבודים שביצעו במהלך חלק זה של היחידה.
במודולת שינויי האקלים נחשפים התלמידים לריאיון טלוויזיוני שבוצע עם גרטה, הנערה האקטיביסטית משוודיה הפועלת למען עצירת ההתחממות הגלובלית.
כך נפתחת היחידה של שינויי האקלים. בשלבים הבאים התלמידות והתלמידים נחשפים לתחומים שונים המשפיעים על ההתחממות הגלובלית, כמו גרפים המציגים את התרומה של כל מקור (חשמל, תחבורה, חקלאות ותעשייה) לפליטת גזי החממה תוך התמקדות בתחבורה, שמהווה את אחד המקורות העיקריים לפליטות פחמן דו חמצני. השאלה המובילה את החלק האחרון בפרק זה היא "האם עדיף לנסוע באוטובוס או ברכב פרטי לבית הספר?" התלמידים נחשפים למידע על פליטות פחמן דו חמצני מכל כלי תחבורה ומנסים להגיע למסקנה מבוססת נתונים. בסיום חלק זה, הם לומדים בפועל ששינוי בהרגלי הנסיעה שלהם יכול להשפיע באופן משמעותי על פליטות גזי החממה ועל ההתחממות הגלובלית. אולם התשובה לשאלה תלויה בגורמים שונים ואינה ברורה מאליה.
בחלק הבא של היחידה נחשפים התלמידים לנתונים על מעגל הפחמן. מתוך עיבוד נתונים אלה הם לומדים כי לא קיים איזון מלא בין פליטות גזי החממה לבין הקליטה שלו באמצעות המים והצמחייה. לאחר עיבוד נוסף שהם מבצעים למסד נתונים עולה כי מאגרי הפחמן המופק מהאדמה מוגבלים וכי לא יהיה ניתן להשתמש בהם לעד. בשלב הזה התלמידים נחשפים לאחד הפתרונות לקליטת פחמן דו חמצני, והוא שתילת יערות. התלמידים נחשפים גם לנתונים אודות קליטת פחמן דו חמצני עבור סוגי עצים שונים, ובוחנים תוך שימוש בחישובים וקירובים מתמטיים אילו סוגי עצים מומלץ לשתול ומדוע. בהקשר זה התלמידים נחשפים לעקומת "קילינג" ומסיקים מסקנות על מחזוריות ריכוז הפחמן הדו חמצני בטבע. התלמידים מעבדים נתונים אודות התכת הקרחונים באנטרקטיקה ובוחנים מה יעלה בגורל ערי חוף מסוימות בהתאם לפליטות שונות של פחמן דו חמצני.
מודולת שינוי האקלים, כשאר המודולות, מסתיימת בפעילות אקטיביזם. בפעילות זו התלמידות והתלמידים, אשר עיבדו נתונים רבים בנוגע לסוגיית שינויי האקלים, נדרשים לבצע שינוי בסביבתם הקרובה במטרה להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם. לצורך כך הם מקבלים נתונים משלושה תחומים: צריכת מזון, שימוש בתחבורה וצריכת חשמל ביתית. כל תלמיד.ה בודקים את טביעת הרגל שלהם בכל אחד מהתחומים הללו ולבסוף מציעים דרך בה יוכלו להפחית ב-15% את טביעת הרגל הפחמנית שלהם.
כפי שניתן להבין, המודולה בנויה באופן המאפשר לתלמידות ולתלמידים להגיע למסקנות ולהחלטות הקשורות להתנהגותם בצורה מושכלת ומבוססת על נתונים שאותם עיבדו. בחלק מהמקרים התלמידות והתלמידים אף החליטו לקחת את פעילות האקטיביזם צעד אחד קדימה ויזמו פעולת אקטיביזם נוספת ברמה הבית ספרית, המשפחתית או הקהילתית, אשר תשפיע על הסביבה וההתחממות הגלובלית.
בחלק מהמקרים התלמידות והתלמידים אף החליטו לקחת את פעילות האקטיביזם צעד אחד קדימה.
מתוך שיח עם מורים אשר הפעילו את מודלות שינויי האקלים בכיתתם, למדנו אודות פעילות האקטיביזם אשר התרחשה בכיתות. בכל כיתה האקטיביזם בוצע בצורה שונה, כשיוזמי הפעילות היו בדרך כלל התלמידות והתלמידים שהשתמשו בידע בנוגע לפיתוח בר-קיימא אשר למדו במהלך היחידה כבסיס לפעילות והתבססו על נתונים שנלמדו ומצאו.
אחת המורות אשר הפעילה את התוכנית סיפרה כי בכיתתה הציעו התלמידים להחליף את כל נורות בית הספר בנורות LED. התלמידים השתמשו בנתונים ובחישובים כדי להראות את הכדאיות מבחינת פליטות הפחמן הדו חמצני. התלמידים לא הסתפקו רק בפעילות הזו, אלא החליטו לבדוק גם את הפן הכלכלי ולבחון תוך כמה זמן תשתלם עלות ההחלפה. כלומר, התלמידים פעלו ברמה הבית ספרית. לאחר שמצאו על פי חישוביהם שהפעילות כדאית, פנו גם לעירייה כדי שישקלו ביצוע החלפת הנורות ברמה העירונית בשאר בתי הספר. הם כתבו מכתב מנומק ומבוסס נתונים על מנת להוביל שינוי בעירם.
בבית ספר אחר החליטו התלמידים להדריך תלמידים בכיתות נמוכות יותר כיצד להתנהג נכון יותר ובכך להביא לשינוי סביבתי. גם כאן שילבו את הידע שרכשו אודות אתגר הפיתוח של שינויי אקלים ואת מיומנות בניית הטיעון כדי ליזום את הפעילות. במקרה זה, התלמידים הם אלו שיצרו את המצגות עבור תלמידי השכבות האחרות ובחרו להציג את המידע והנתונים בצורה מותאמת לרמת התלמידים והמתמטיקה הדרושה להם להבנה.
כאמור, האקטיביזם יכול להיות מודרך, כשהמורה היא היוזמת ומנחה את פעילות האקטיביזם כפי שהוצגה בתוכנית, ואילו לתלמידות ולתלמידים קיימת זכות הבחירה כיצד לנהוג בתוך פעילות זו. האקטיביזם יכול להיות גם פתוח, כשהתלמידים הם יוזמי הפעילות ומפעילים אותה בסביבתם הקרובה. שני אופני הפעלה אלה אינם סותרים זה את זה אלא משלימים. במהלך התוכנית אנו מעודדים את המורים לאפשר לתלמידים להציע יוזמות אקטיביזם ולתמוך בהם בהגשמתן.
תוכנית "דברו אליי במספרים" כוללת פדגוגיה ייחודית מבוססת נתונים המאפשרת לתלמידות ולתלמידים המשתתפים בה הזדמנות להיחשף לנתונים, לעבדם, לנתחם, להרחיב את בסיס הידע שלהם, להגיע למסקנות מבוססות ולפעול על פיהן. אנו מאמינות שבזכות תוכנית זו ודומות לה נחזק את האוריינות המדעית של התלמידות והתלמידים כמו גם את היכולת שלהם לפעול למען הסביבה בצורה ביקורתית ואחראית יותר, וכך נוכל ליצור שינוי משמעותי מבוסס נתונים ועדויות, אשר יתרום לפתרון סוגיות הגלובליות שסביבנו.
*
פרויקט "דברו אליי במספרים" פותח בקבוצת הכימיה, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן (במימון קרן טראמפ). בצוות פיתוח הפרוייקט לקחו חלק (לפי סדר א'-ב'): גב' שושנה אינטרקט, ד"ר מורן בודס, פרופ' רון בלונדר, ד"ר שרון גלר, גב' פזית נגר, גב' עאישה סינדיאני, ד"ר איילת עודאני, ד"ר אלכס פרידלנדר, ד"ר שרמן רוזנפלד, ד"ר אירה ריימן וד"ר שלי רפ.
מורים למדעים המלמדים בכיתות ט' מצוינות המעוניינים לקחת חלק בתוכנית ולהשתתף במחקר בתחום מוזמנים ליצור קשר עם ד"ר שלי רפ: [email protected]
הכתבה מבוססת על המאמר שפורסם בגיליון 38-39 של ״קריאת ביניים״ שעוסק בהתמודדות עם שינוי האקלים ופורסם ע״י מרכז המורים הארצי למדע וטכנולוגיה בחט״ב, המחלקה להוראת מדעים שבמכון ויצמן.
