המורה שמעורר השראה בתלמידיו גם אחרי עשרות שנים

לרוב מתפרסמים כאן מאמרים וכתבות שנכתבו על ידי מורים ומורות.
את המאמר הזה כותבים תלמידים ותלמידות. או נכון יותר, תלמידי עבר.
זאת מפני שלאחרונה נודע לנו שה-מורה שלנו, ההוא שהטביע בנו את חותמו בדרכו המיוחדת ומעוררת ההשראה, נקלע למשבר רפואי וכלכלי מורכב. הוא ואשתו.
וכך נאספנו, כעבור עשרים שנה, מצוידים.ות בסל הכלים שהמורה שלנו העניק לנו ועורר בנו, בשנים בהן לימד אותנו ובאותה שיטה אליה חינך אותנו. יחד הקמנו, כ-200 תלמידים ותלמידות, קמפיין גיוס במטרה לעזור לו, להוקיר אותו ובעיקר – להכיר תודה.

מורה לחיים

מבחינתנו צבי לירז הוא תמצית המונח ״מורה לחיים״. וזו ההזדמנות לספר עליו קצת. ד״ר צבי לירז הוא איש של חדשנות והשראה. הוא לימד, ליווה וחינך דורות של ילדים.ות, בני.ות נוער, מורים.ות וצוותי חינוך. חלוץ בישראל אשר פעל כבר בשנות ב-80 בגישה של למידה מבוססת פרויקטים (PBL). את דרכו החינוכית החל בכפר הנוער ״הדסים״ שם עבד מעל לעשרים שנה, הגה, פיתח, יזם והוביל את שיטת ״מטות״. לאורך השנים ניהל והקים בתי ספר ייעץ וליווה מורים.ות ומנהלים.ות.

מהי שיטת "מטות"?

שיטת "מטות" התחילה אי שם בשנות ה-80 במתכונת של מפגשים שבועיים ומחנות קיץ בהם נפגשו בני נוער כדי ללמוד וליצור יחד. בהמשך שולבה השיטה בתוכנית הלימודים הבית-ספרית בכפר הנוער "הדסים". בלב השיטה טבועים מספר עקרונות:
* עידוד הסקרנות
* למידה פרויקטלית מוכוונת מטרה
* הקניית כלים מתקדמים
* עבודה בצוותים

מילות המפתח שהנחו את מטות הן ״כמו באמת״:
ה״כמו״ – מייצגת את ההגנה, שכן מדובר בבני.ות נוער. ה״באמת" – מבטאת את תחושת האחריות, הראש הגדול, והמתח החיובי בעבודה ובלמידה.
הרעיון מאחורי השיטה החינוכית שהתפתחה במודל מטות היה: להכין את הנער.ה לקראת העתיד ולהעניק להם כלים חדשים להתמודדות עם הבלתי ידוע.

התוצאה: חגיגה של למידה! רכישת כלים וסקרנות אין קץ. כבוגרי.ות מטות כולנו יכולים.ות להעיד שקורסי הקיץ והשיעורים הללו הטביעו בנו את חותמם - הן החווייתי והן המהותי.

וזו בעצם היתה תחילת הדרך. לאחר ההצלחה הגדולה במטות-הדסים, צבי התחיל להפיץ את בשורת ה-PBL בכל הארץ. הוא ניהל פרויקטים חינוכיים לבני.ות נוער ברחבי המדינה, בדגש על יישובים וקהילות בפריפריה כגון עמק יזרעאל, פרדס חנה, רמת גן, אור יהודה, טייבה, אבן יהודה, רהט, חיפה, הרצליה ועוד. צבי הוביל מיזמים חינוכיים משמעותיים ברמה ארצית – בקהילת HTH (היי-טק-היי) ישראל, ברשת עמ״ל, באגף המו"פ ובאגף המחוננים והמצטיינים של משרד החינוך, בסטודיו אנקורי, במכללת אחווה ועוד ועוד.

בשנים האחרונות בילה צבי את ימיו בדרכים כשהוא גומע קילומטרים ועובר מבית ספר אחד לאחר (כ-300 בתי ספר בכל הארץ), מלווה מורות.ים, גננות, מנהלות.ים ומשוחח עם תלמידים.ות, מדריך, מנחה וכל אלה מתוך תחושת שליחות ואחריות לתת לכל ילדה וילד את הזכות ללמוד, בלי קשר לרקע ולמקום שמהם הגיע.

להכין את התלמידים לחיים

חלק משמעותי מהשיטה כלל למידה רב-תחומית. כשהשיטה שולבה בתוכנית הלימודים הבית-ספרית, למדנו עם צבי גיאוגרפיה בשילוב עם היסטוריה, ומי שבחר עשה זאת באנגלית. היו כאלה שאף שילבו בלמידה ובחקר גם את תולדות האומנות. בדרך זו נחצו דיספלינות ומקצועות, והשלם הפך גדול מסך חלקיו.

מאז ומתמיד, המוטיב הבולט בגישה של צבי היה ״בגובה העיניים״ – מול ילד.ה בגן או בכיתה א׳, וגם אל מול המורים.ות והמנהלים.ות. מוטיב מוביל נוסף הוא הרעיון שהלמידה, על מנת שתהיה משמעותית, צריכה להיות מחוברת לעולם האמיתי, ותוך התייחסות לעולם הרגשי והחברתי-קהילתי. הרצון שלו היה לסייע למורות.ים לראות או להיזכר בכך שהתלמידים הם מקורות לידע בעצמם.ן ולעודד אותן.ם להיות המנחות.ים הסקרניות.ים אשר מדייקות.ים את כיווני המחקר. כל זה קורה תוך היצמדות למטרות תוכנית הלימודים, המוכתבות על ידי משרד החינוך, בהקשר של הפרויקט שאותו יש לבצע.

אחת הדוגמאות היא פרויקט שעבדנו עליו בכיתה ט׳, ממש בשנה הראשונה שבה שולבה שיטת מטות בתוכנית הלימודים. הייתה זו סוכנות נסיעות לנוסע בזמן אל מאורעות היסטוריים נבחרים. האורחים שהוזמנו לפרזנטציה –  מורים, הורים ותלמידי השכבה – יכלו לבחור לנסוע בזמן אל אירועים בהיסטוריה. כך, למשל, קבוצה אחת שיווקה נסיעה למשפט של ז'אן דארק. המשפט עצמו הומחז, והן הקטגור, הן הסנגור והן ז׳אן בעצמה נדרשו ללמוד את הסיפור באופן מעמיק ככל שניתן כדי להיות מסוגלים לעמוד בחקירה, לחקור ולהגן.

מנסיונו בשטח, צבי יודע שהיום, יותר מתמיד, גם המורות.ים פתוחות.ים לדרכי למידה חלופיות, ואפילו מחפשות.ים אותן. מעבר להנאה שבתהליך הלמידה, יש פה גם תחושת ערך ומשמעות עצומה לתלמידים שאין להקל בה ראש.

מאז ומתמיד, המוטיב הבולט בגישה של צבי היה ״בגובה העיניים״.

למידה מבוססת פרויקטים (PBL) על קצה מזלג – מוזמנים להתנסות

העקרונות שעומדים בבסיס הלמידה הם:

אותנטיות – תוכנית הלמידה תימצא בקונטקסט של העולם האמיתי, נובעת מתוך בעיה שיש לה משמעות בעיני התלמידים.ות ומסתיימת בתוצר בעל ערך אמיתי או חברתי.

לדוגמה: אתגור תלמידים בהשתתפות במכרז אמיתי של חברת נתיבי איילון לעיצוב תחנות האוטובוס העתידיות של ישראל. 

רצינות אקדמית – פיתוח, עידוד והקניית הרגלי חשיבה ועבודה על פי סטנדרטים של למידה אקדמית ומקצועית איכותית.

לדוגמה: הקפדה על קריאה ושיח עם מומחים בתחום החקר והיצירה.

למידה יישומית – התלמידים.ות מאותגרים.ות בפתרון בעיות, ולומדים.ות תוך כדי תהליך, מיומנויות של התארגנות וניהול עצמי. באמצעות חלוקה לצוותי תכנון, ביצוע, שיווק ואחרים.

לדוגמה: התמודדות עם משימה שקיבלנו ממנהלת ביה"ס להפוך את ביה"ס לירוק יותר, כמודל לבנייה ירוקה בכלל הרשות המקומית.

חקר פעיל – הלמידה מכוונת להרחיב אופקים מעבר לחדר הכיתה, להתחבר לשטח ולקדם היכרות עם הקהילה.

לדוגמה: לתכנן ביחד עם הרשות המקומית איך להנגיש פארק בוטני לאנשים בעלי מוגבלויות – ראייה, שמיעה ואחרות.

קשר לעולם המבוגרים.ות – התלמידים והתלמידות נפגשים ומופנים למנחים בוגרים, לבעלי מומחיות רלוונטית, ומונחים לשתף מבוגרים בתכנון פרויקטים ובהערכתם.

לדוגמה: עירוב מומחים אמיתיים מעולם התוכן של האתגר/הפרויקט שהתלמידים מבצעים, והכנת הילדים למפגשים אלו באופן רציני וקפדני על מנת שהמפגש יהיה פורה באמת.

פרזנטציה – הפרויקט צריך להגיע לסיומו באירוע מסכם: תערוכה, מופע או מצגת.

לדוגמה: באירוע קהילתי הפתוח לא רק להורים אלא לכלל היישוב, ולעיתים אף למאות צופים בזום. הקהל מוזמן להיות מעורב, לשאול שאלות ולהשפיע. 

הרעיון מאחורי השיטה החינוכית במודל מטות: להכין את הנער.ה לקראת העתיד ולהעניק להם כלים חדשים להתמודדות עם הבלתי ידוע.

מה תלמידי העבר חושבים על המורה שלהם?

מאז שנודע לנו על מצבו של המורה שלנו, הרשת וקבוצות הווטסאפ שהוקמו גדשו ברשמים שצבי הותיר עלינו, תלמידיו.

מרטין, אחד התלמידים שלמד בפנימיית הדסים בשנות ה-80, כתב: "לפני 35 שנה צבי ראה אותי – ילד בן 14, שלא מצא את עצמו בשום מסגרת – ולקח אותי אליו. לא רק במסגרת לימודים וקייטנות, אלא גם בחופשות מהפנימייה ואפילו נתן לי עבודה מיד כשהשתחררתי מהצבא. צבי ראה מי אני ולמה אני מסוגל, אחרים פשוט ויתרו עלי."

נורית אחות של אמיר, שהיה תלמיד של צבי לירז ונפטר ממחלה בגיל מאוד צעיר, שלחה לנו את מכתב מופלא שכתב אמיר בשנת 1988 לדוד שלו ובו הוא מספר על דרך הלימוד הייחודית ועל האחריות שקיבל מצבי באותו מחנה משמעותי.

אלעד, אחד מתלמידיו של צבי, כתב: "לא יכול להפריז בהשפעה שהייתה לצבי על חיי, על עיצוב תפיסת עולמי, על אהבתי ליצירה משותפת והאמונה בסקרנות ובצמיחה אינסופית."

אלון, תלמיד נוסף של צבי, כתב: "צבי לירז שינה לי את החיים. הוא היה מורה בבית הספר, אבל בשביל מי שלמד איתו (לא אצלו, איתו) – הוא היה הרבה יותר מזה. הוא דיבר אלינו בגובה העיניים גם כשהיינו בני 13-14. הוא נתן בנו אמון, הציף אותנו בביטחון עצמי, תחושת יכולת. לא הייתי מי שאני היום בלעדיו."

נועה, תלמידתו של צבי, כתבה: "בזכות צבי ופרויקט מטות ניתנו לי הזדמנויות שבלי שום ספק עיצבו חלקים משמעותיים בחיי. מגיל 13 למדתי לחקור, לשאול שאלות ולהיות ביקורתית. 24 שנים קדימה, אני חוקרת בחזית המחקר באונקולוגיה."

תלמידו אריאל כתב: "גם אני כמו רבים אחרים – קיבלתי ממך מתנה שחילקת כל כך בנדיבות, ועכשיו הזמן להחזיר לך. צבי לירז, אתה נתת לי את הכלים לממש את עצמי. לא לפחד ללמוד, לעשות. לחתור לדבר הגדול הבא. לחשוב מחוץ לקופסה. להוביל שינוי. לעשות משהו עד הסוף בלי לוותר. אתה האמנת בי עוד בחטיבת הביניים, התעניינת בי, ונתת לי השראה. בזכותך הרגשתי שיש לי מאיפה להביא את מה שיש בי, ואני ממשיך ללכת עם הדבר הזה עד היום."

הזדמנות לומר תודה

את קמפיין הגיוס יצרנו לאחר שנודע לנו, תלמידי ותלמידות העבר, שצבי ואשתו נקלעו למשבר רפואי וכלכלי עמוק. החלטנו שאנחנו חייבים לפעול. גייסנו כ-200 תלמידים.ות לשעבר, ויחד יצאנו לקמפיין גיוס נרחב. אנחנו מרגישים שאנחנו חבים לו כל כך הרבה על מי שאנחנו היום, וזה הזמן שלנו להגיד תודה. וכעת, כל כך הרבה שנים אחרי, אנחנו מוצאים את עצמנו מנהלים.ות ומפעילים.ות את קמפיין הגיוס הזה באותם כלים ורוח שצבי הקנה לנו. צבי הוא איש חינוך יוצא דופן ופורץ דרך, שעשה כל כך הרבה למען החברה ולמען קהילות רבות. עכשיו זה הזמן שלנו להעניק לו בחזרה.