לשם שינוי: הגיע הזמן לכוון את הזרקור למחנכות הכיתה

מי זוכרת מחנכת משמעותית מתקופת בית הספר? השאלה הזו נשאלה בפתיחת הכנס "מחנכות לשם שינוי", שארגנה קרן משפחת ליאון, עסק במחנכות כיתה כסוכנות שינוי לשוויון הזדמנויות והתקיים השבוע במרכז האירועים בשפיים. רובנו זוכרים במדויק מחנכות ומחנכים משמעותיים שליוו אותנו במהלך הילדות והנערות שלנו והשפיעו עלינו ועל מי שאנחנו היום. המחנכות מהוות דמויות מפתח בכיתה הן לתלמידים והן להוריהם. יחד עם זאת, במשך שנים רבות תחום חינוך הכיתה לא זכה להכרה ולהכשרה ייעודית, ולא הוכר כפרופסיה. זה ניכר בכך ששנים רבות המחקר בנושא היה מועט ודל מאוד. כמו כן, הכשרות מורים בנושא חינוך כיתה לא פותחו, וניראה כי מערכת החינוך ציפתה כי מחנכות יפתחו לבד אינטואיציה משוכללת להתמודד עם שלל התפקידים שחלים עליהן. מחנכות הן דמויות מפתח במערכת החינוך והן אמונות על כל כך הרבה תחומים. הן אחראיות על הפדגוגיה ועל התחום הלימודי, על ההיבטים החברתיים של הכיתה, על ההיבטים הרגשיים של התלמידים, על חינוך לערכים ולמוסר, על הקשר עם ההורים, על תכלול הלמידה של התלמידים עם המורים המקצועיים ועוד.

ניכר כי קיים פער בין חשיבות התפקיד של מחנכת הכיתה לבין יוקרת הסטטוס שלו ומיצובו בחברה הישראלית. המחסור במורים במדינה הולך וגדל, ומעמד המורה נשחק, וזאת על אף שכולם מבינים שזהו תפקיד חשוב מאין כמותו. תפקיד שעשוי לשנות חיים של ילדים. לכן ישנו צורך ממשי במיצוי הפוטנציאל של תפקיד המחנכת ועיסוק מהותי בו במערכת החינוך.

אסטרטגיית השינוי של הקרן הוצגה במליאת הפתיחה והתייחסה לשותפות עם משרד החינוך, ולחמש דרכים עיקריות לתת מענה לחיזוק תפקיד המחנכת, והן: מיצוב מעמד המחנכת בחברה הישראלית; פיתוח פרופסיה על ידי מחקר ופיתוח הכשרה וידע; מתן מענה בשטח על ידי תכניות שונות המעצימות את המחנכות; הנגשת הידע שנוצר בקרב מחנכות ואנשי חינוך ורתימת המערכת החינוכית הענפה ויצירת שותפויות רבות עם שחקני מפתח במערכת.

הגורם האנושי

בהמשך המליאה הוצג כי נמצא במחקרים בעולם שמערכות חינוך מוצלחות שיצרו שינוי משמעותי והצליחו לצמצם פערים וליצור מוביליות חברתית הסתמכו על הגורם האנושי, מבוגר משמעותי שנוכח באופן תדיר בכיתה ומהווה עוגן לילדים. נמצא כי, המבוגרת המשמעותית, מחנכת הכיתה, מהווה שחקנית מרכזית בתהליכי שינוי. במושב "הידעת" בו הציגו חוקרים מחקרים שנעשו במימון הקרן, נשאלה השאלה של החוקרות ד"ר עדי ספיר מאוניברסיטת חיפה וד"ר רוית מזרחי-שטלמן מסמינר הקיבוצים מה צריך לדעת על מנת להיות מחנכת כיתה? אילו סוגי ידע צריכה מחנכת? איך היא רוכשת את הידע?

יום-יום מחנכות יוצרות שינוי ומביטות לכל ילד וילדה בעיניים

המחקר מצא כי מחנכות מעידות כי הן לא הוכשרו לפרופסיה של חינוך כיתה, לא במוסדות המכשירים ולא בפיתוח המקצועי. לטענת החוקרות, המומחיות הגדולה ביותר של מחנכות הכיתה היא היכולת לתת תמיכה חברתית רגשית. ידע ומיומנויות אותם הן רוכשות במהלך העבודה בבתי הספר. המיומנויות שנדרשות להן הן:

• עבודה אינטואיטיבית. רוב המחנכות מפתחות אינטואיציה גבוהה ופועלות באמצעותה.
• המיומנות לפתח מערכות יחסים, לנהל קשרים על ידי שיחות אישיות ובניית אמון, שותפות עם ההורים ועם המורים שמלמדים בכיתה שלהן.
• היכולת לאהוב תלמידים ותלמידות, גם את אלה שיותר מאתגר וקשה לאהוב. הן לומדות לפתוח את הלב לכל ילד וילדה. הן רואות בכך מיומנות שניתן לרכוש ולפתח.
• פיתוח חושים, היכולת של מחנכת לראות כל תלמיד, לזהות את מצב רוחו לפי מבט עיניים או שפת גוף, לדעת להקשיב היטב למילים שנאמרות ולאלה שלא נאמרות, להבחין בהתנהגות חריגה, בתנועה לא רגילה, בבכי לא מותאם, בחיוך רחב ובצחוק פרוע.

המחנכות מציינות כי הן רוכשות את הידע בבית הספר שמהווה מקום מרכזי ללמידה. המחנכות לומדות הרבה בפרקטיקה של למידה מהתנסות בשטח, הן לומדות מניסוי וטעייה, מצפייה והתבוננות במורים אחרים, מעצות טובות של מורים מנוסים שהן סומכות עליהם ושואלות אותם בחדר המורים בין שיעור לשיעור. הן לומדות בקהילות מורים שמהוות מקור לתמיכה ושיתוף אך גם לחקר ופיתוח פרקטיקות חדשות.

לסיכום הכנס החשוב הזה, אפשר להגיע למספר תובנות ביניים רוחביות בנושא חינוך כיתה בישראל:

1. יש צורך בפיתוח הכשרה ממוקדת וייעודית לחינוך כיתה. פיתוח קורסים, סימולציות, מחקר והמשגת הפרקטיקות השונות בממדים הרבים בהם עוסקות מחנכות.
2. צורך בגיבוש זהות תפקידית, מאחר שיש גודש רב של זהויות שיוצרות בלבול במשמעות ומהות תפקיד המחנכת והפחתה מערכה.
3. צורך בצמצום הפער בין המשמעות הקריטית של התפקיד לבין מעמדו בחברה הישראלית. יש למצב גבוה את המחנכות כסוכנות שינוי ולהעלות את מעמדתן.
4. המחנכת יכולה להיות שחקנית מרכזית ביצירת הזדמנויות למוביליות חברתית ולצמצום פערים חברתיים. יחס שונה למעמדות שונים עשוי לשמר פערים חברתיים. מודעות לכך ושינוי בהתנהגות המחנכת נמצא במחקרים כמהותי ביותר במוביליות חברתית.
5. תפקיד המחנכת מתמקד בהיבטים הרגשיים-חברתיים, ובעיקר סביב ממד הדאגה והאכפתיות. רוב שעות היום המחנכות עסוקות בשיח רגשי עם היבטים פסיכולוגיים, ומתחזקות את שלומות הילד והילדה.
6. מחנכת מתחזקת מערכות יחסים עם הורים באופן אינהרנטי, וביכולתה להשפיע על ההורים ועל התפיסה החינוכית המשפחתית. בפועל, על אף שתפקידה של המחנכת ממוקד בילדים, היא עובדת שעות רבות מול מבוגרים.

הכנס הסתיים אך העבודה בשטח ממשיכה. יום-יום מחנכות יוצרות שינוי ומביטות לכל ילד וילדה בעיניים. מגיע להן שכולנו נירתם ליישום התובנות ונשפר את מערכת החינוך שלנו.

ללמידה והעמקה בתוכניות, מחקרים ופרקטיקות העוסקים בחינוך כיתה ניתן להיכנס לאתר קרן משפחת ליאון.