הורים, רוצים להעלות את הבנות על המסלול להייטק?

אני לא פמיניסטית גדולה. אף פעם לא נעלבתי מטקסט שפנה אלי בלשון זכר.

כתלמידה בתיכון בחרתי במסלול מדעי ובו גם המשכתי באקדמיה, כנראה בגלל שתמיד אהבתי נוסחאות ומספרים ואת האופן שבו הם מסבירים את החיים האמיתיים.

בהמשך, הבנתי שאני מעדיפה לדבר עם ילדים וילדות מאשר עם מבחנות, וכך עברתי לחינוך והוראה. זו הייתה בשבילי בחירה מעולה. כשהגעתי לעבוד בעולם הפילנתרופיה בחינוך, ניתנה לי ההזדמנות להסתכל על המערכת בראייה רחבה, ולנסות לייצר השפעה גדולה.

לאחרונה, בערך בזמן שבו התחלתי להרכיב משקפי קריאה, התחלתי להרכיב גם משקפיים מגדריים, כאלה שמייצרים אצלי מודעות פמיניסטית. וכמו במשקפי הקריאה, כך גם עם המשקפיים המגדריים – מרגע שהרכבתי אותם, כבר קשה לי לראות את המציאות בלעדיהם. פתאום אני יותר מקפידה עם הטקסטים ומתחילה לשים לב לעוד ועוד מקומות בחיים שמושפעים מיחסי הכוחות המגדריים.

אלו הביאו אותי להסתכל אחורה על המסלול שעשיתי, כמו גם על המסלול שלנו, הנשים היום, מהחינוך ועד לתעסוקה, לנסות להבין את המספרים, החסמים והפתרונות האפשריים.

"בגרות הייטק" - מה כוחה של החבילה הזו?

מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית שמתבצע בימים אלה, בוחן את המסלול הזה בכלים כלכליים יישומיים. בשפה שלהם (הכלכלנים), ההייטק הוא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי. כשהם עושים חתכים לפי קבוצות באוכלוסייה, מסתבר שבהייטק רק שליש הן נשים.

אם הולכים קצת אחורה מסתבר שלמרות שכמעט שני שליש מבוגרי תואר ראשון הן נשים, הן רק רבע מאלה שלומדים את מקצועות ההייטק באוניברסיטה (מדעי המחשב, מתמטיקה, הנדסה...). אם ממשיכים ללכת אחורה מתגלה נקודת אור – התכנית להכפלת מספר התלמידים הניגשים לבגרות בחמש יחידות במתמטיקה הביאה לשוויון מגדרי - כיום 50% מכלל הניגשים ל-5 יח"ל הן תלמידות.

אז למה גם בהייטק אנחנו לא רואים אחוז נשי גבוה יותר? נראה שמתמטיקה חשובה מאוד להייטק, אבל לא מספיקה. מסתבר שבהייטק צריך גם חמש יחידות אנגלית, חמש יחידות פיזיקה ו/או חמש יחידות מחשבים. מכון אהרון קראו לחבילה הזו "בגרות הייטק". כשמסתכלים על המספרים, רק 40% מאלה שלומדים את חבילת ההייטק הזו הן בנות.

ויש גם הפתעות (לא כל כך נעימות)... מסתבר, שבבתי הספר החזקים, המובילים בהמון מדדים, שבהם שיעור גבוה של נבחנים בבגרות הייטק, אחוז התלמידות הנבחנות לבגרות הייטק הוא הנמוך ביותר. דווקא בבתי הספר האלה, הפערים בין תלמידים לתלמידות הם הכי גדולים.

מסתבר גם שהורים משכילים מעלים את הסיכוי של ילדיהם לסיים תיכון עם 'בגרות הייטק', אבל ההשפעה של השכלת ההורים קטנה פי 2 אם מדובר בבנות.

בשיחות סלון עם אימהות ועם אבות, עם מורים ומורות, דווקא עם אלה שמאמינים שחשוב לקדם שוויון זכויות והוגנות מגדרית, חלקם אף פעילים בתחום ואפילו תומכים במחאת הנשים הנוכחית, במבחן המציאות רובם מודים: בצמתים החשובים בחיים, עם הבנים התעקשנו שיבחרו במסלולי מצוינות ובמגמות טכנולוגיות, ועם הבנות היינו מאוד דמוקרטיים, עודדנו בחירה רחבה.

5-5-5

אחד מהצמתים החשובים הוא המעבר מהיסודי אל החטיבה. בחטיבת הביניים יש אפשרות להשתלב בכיתות מצוינות (כמו למשל עמ"ט או מופ"ת) שבהן לומדים מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים ברמה גבוהה. בכיתות האלה יש בעיקר בנים.

הורים וילדים מעידים שיכולת ההשפעה של ההורים והמורים על הילדים בשלב הזה גבוהה ביותר. כלומר, אם נכוון את הבנות שלנו לבחירה בכיתת מצוינות, נוכל להשפיע על העתיד שלהן, הן לא יישארו מאחור, ויוכלו לבחור את דרכן בעתיד ולהגשים חלומות.

צומת חשוב נוסף הוא המעבר מהחטיבה לתיכון. בסוף כיתה ט', רגע הבחירה במגמות הלימוד בתיכון הוא בעל חשיבות מכרעת. הבנות נוטות לבחור בביולוגיה ובכימיה, ואילו הבנים בפיזיקה ובמחשבים.

המחקר בודק בימים אלה את הסיבות לבחירה המסוימת הזו, אבל מה שכבר ברור הוא שכשמסתכלים על ה"ביג דאטה", לבחירה הזו יש משמעות מרחיקת לכת לגבי העתיד התעסוקתי ופוטנציאל ההשתכרות שלהן.

אף שעדיין קיימים פערים, אני אופטימית, כי השוויון המגדרי בחמש יחידות מתמטיקה, הוא הוכחת היתכנות, אז מה שצריך לעשות זה להמשיך בדרך הזאת. אם רק נמשיך במתכונת הנוכחית של עידוד תלמידות לחמש יחידות וניצור שיח שמגדיר יעד ברור, הן יגיעו לשם, כמו שהגיעו לחמש מתמטיקה. הפתרון אצלנו, המבוגרים. ואז - מה שנותר לעשות הוא להביא למודעות את הלך הרוח הבא: תלמידות, בחרו בכיתת מצוינות כבר בחטיבת הביניים, משם לבגרות 5-5-5 ואתן כבר עם חצי רגל בפנים.