רבים עדיין מופתעים מהנתון הבא: מרבית החיילים המשרתים ביחידת העיליות של חיל המודיעין כמו 8200 מגיעים מיישובים הממוקמים בין גדרה לחדרה. איך ייתכן שהישגיהם של ילדים וילדות אשר מגיעים מרקע סוציו-אקונומי גבוה, עדיין גבוהים יותר בהשוואה לאלה המגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך? הרי המדינה משקיעה כל כך הרבה משאבים בתלמידים הלומדים ביישובים המאופיינים במדד חברתי-כלכלי נמוך. לא זו בלבד שהפערים החברתיים-כלכליים עדיין קיימים, אלא שהם באים לידי ביטוי אפילו במציאות היומיומית בבית הספר.
הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה טען כי ההון התרבותי והחברתי הם המשתנים המשמעותיים ביותר המשפיעים על הפערים בין המעמדות. קשה מאד לצמצם אותם, כך הוא טוען, היות שנדרשת היכרות מעמיקה עם מערכת הגינונים החברתיים והתרבותיים של בני המעמדות הגבוהים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבני אדם נולדים למציאות שאיננה שווה. יחד עם זאת, האופטימיות טבועה בהווייתנו כאנשי ונשות חינוך, ומתבטאת בין היתר באמונה ביכולתו של החינוך לשנות פני חברה.
בית הספר הוא השדה המרכזי בו מתרחשים תהליכים חברתיים, ותלמידים בכל רחבי הארץ מתנקזים אליו. לכן ביכולתו לשנות את פני החברה. הנחת היסוד על פיה אנו פועלים היא שאם מערכת החינוך תפעל באופן הוגן, הפערים בין המעמדות ילכו ויצטמצמו. כשאנחנו מדברים על מערכת חינוך הוגנת, הכוונה למערכת החינוך בדגש על פדגוגיה הוגנת, שכן מערכת תקציבית דיפרנציאלית ומתן חוגי העשרה כמו סייבר, תכנות, דיגיטליות וכו', לא הצליחו עד כה ליצור מציאות הוגנת יותר.
במחקר שערכתי השנה בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות ממעמד כלכלי-חברתי גבוה מול בתי ספר המאופיינים באוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, מצאתי כי מעבר להון התרבותי-חברתי שהתלמידים נולדים לתוכו, קיים הדהוד פדגוגי של בתי ספר לאשרור המעמד אליו נולדו התלמידים והתלמידות. במילים אחרות - הפדגוגיה משמרת מעמדות.
כיצד נראית בכיתה פדגוגיה של מעמד סוציואקונומי נמוך?
- רף ציפיות נמוך מהתלמידים - אין למורים דרישות גבוהות מהתלמידים ואין אמונה ביכולת התלמידים להצליח בבעיות מורכבות. במהלך השיעורים התלמידים יידרשו לרמת חשיבה בסיסית מאוד, קונקרטית ומינימלית, המתאפיינת בעיקר בחיקוי ובהעתקה.
- תהליכי הלמידה קצרי טווח ונטולי העמקה - תהליך הלמידה נעשה באופן כמעט בלעדי בבית הספר ולא מסתמך כלל על למידה בבית. יתרה מכך, הלמידה מתאפיינת בתהליך שאינו כולל כתיבת טיוטות ומתן משוב לשיפור והערכה מעצבת.
- שימוש מינימלי באמצעים דיגיטליים בתהליך הלמידה - התלמידים לא נדרשים לעבוד עם מחשבים מעבר לגלישה פשוטה באינטרנט או בתכניות דיגיטליות בסיסיות.
- שימוש במשלב לשוני נמוך - השיח בכיתה מתאפיין בשפה עממית של הצוות המותאמת לרמת התלמידים. המשלב השפתי לא מאתגר את התלמידים.
- ניהול כיתה נוקשה ללא אוטונומיה לתלמיד וללא אפשרויות בחירה - השיעורים מתאפיינים באקלים של ״משטור״ וקיימת נוקשות מצד המורים במהלך השיעורים מחשש לאיבוד שליטה על הכיתה. המורים לא מאפשרים לתלמידים בחירה ואוטונומיה מאותה הסיבה.
- הערכה מסכמת בסיסית ולא רפלקטיבית - ההערכה המסכמת בסיסית מאוד, מתבססת בעיקר על מבחנים סגורים וניתנת לרוב רק בסוף מחצית או שנה. הערכה זו לרוב לא תכלול מחוונים מפורטים ושיח רפלקטיבי.
- למידה תלותית - המורים מלווים את התלמידים שלב אחרי שלב כך שנוצרת תלות כמעט מלאה במורים שאיננה מפתחת עצמאות בלמידה.
- הוראה מסורתית הרואה במורה את מרכז הידע - השיעורים מתבססים על מורה עומדת ומדברת, כותבת על הלוח ומבקשת מהתלמידים להעתיק למחברת. התלמידים נדרשים לשבת בשקט, להיות פסיביים ולהקשיב.
פדגוגיה של מעמד גבוה תיראה בכיתה כתמונת ראי של הנקודות למעלה, אך יש מרכיבים נוספים:
- דרישות גבוהות לאורך כל הלמידה - הלמידה היא תהליכית עם בניית תכניות למידה של תכנון מול ביצוע, הכוללות טיוטות, רפלקציות ומשוב תכוף. לרוב יוטלו על התלמידים מטלות רבות אשר ייצרו עומס שיוביל לצורך במיומנויות ניהול זמן וידע.
על מנת לייצר הוגנות, כדאי שנתחיל להשתמש בהדרגתיות בפדגוגיה של מעמד גבוה גם בבתי ספר המשרתים מעמד נמוך
- דרישות דיגיטליות גבוהות - התלמידים עובדים באופן שיתופי בשירותי שיתוף בענן (Google drive, One drive וכו׳), יודעים לפתוח קבצים, לשתף קבצים, לפתוח קבוצות, תיקיות, לעצב מצגות ולבנות אפליקציות כמובן לשלוח מיילים וכדומה. התלמידים מתבקשים להפיק פודקאסטים, לומדים תכנות בסקראץ׳, עריכה ועיצוב סרטונים.
- עבודה קבוצתית ופיתוח מיומנויות בינאישיות - התלמידים עובדים בקבוצות עבודה ויודעים לשוחח בנועם, לתאם ציפיות, לכבד, לחלק תפקידים על פי חוזקות, לבנות תכנית עבודה משותפת ותהליכית.
- אוטונומיה ובחירה - התלמידים לומדים באופן עצמאי ומקבלים אפשרויות בחירה בתכנים, באופן הערכה ובתוצרי למידה. פעמים רבות קיימת חוברת הנחיות מפורטת ועשירה במחוונים שמלווה כל אפשרות בחירה ומאפשרת למידה עצמאית וניהול עצמי של הלומדים.
- משלב לשוני גבוה - השיח בשיעור מתבסס על שפה אקדמית בעלת משלב גבוה תוך שימוש במושגים ומונחים מורכבים.
- למידת חקר - מרכיבים רבים בלמידה מבוססים על חקר וקבלת החלטות ולמידת כל שלבי החקר.
- חשיבה מופשטת ורמות חשיבה גבוהות – רמת החשיבה בשיעורים מאתגרת את הלומדים ומזמנת להם חשיבה מופשטת ופילוסופית המחזקת את יכולת החשיבה שלהם. כמו כן התלמידים מתבקשים ליצור קשרים ולחבר תכנים בין תחומי דעת שונים.
- הערכה עצמית - התלמידים מתבקשים לאורך כל הלמידה להעריך את עצמם ולפתח מודעות עצמית גבוהה ששמה דגש על חוזקות אבל בד בבד על אתגרים.
- פיתוח חשיבה ביקורתית - התלמידים מתבקשים להביע עמדה, למצוא לה תימוכין ולנמק אותה. כמו כן, המורים מערערים על הנחות יסוד והתלמידים מתנסים בחוויית למידה מערערת ומעצבת המפתחת תפיסה ערכית וזהות אישית.
- מיומנות עמידה מול קהל והעברת מסרים - התלמידים מתבקשים לדבר מול קהל, להציג מצגת, להכין נאום, להביע דעה מול הכיתה או להכין הרצאה בסגנון Ted.
- ידע עולם רחב - התלמידים מתבקשים להכיר ולהבין תופעות גלובליות עולמיות בתחומים שונים, להיות מעורים בפוליטיקה מקומית ועולמית ולהכיר מושגים בינלאומיים. מעבר לכול מתבקשים התלמידים להביע עמדה בסוגיות אקטואליות שונות.
- מנהיגות ואקטיביסטיות - מצופה מהתלמידים לקחת אחריות ולהוביל תהליכים, ליזום, להיות משפיעים הן בתחומי בית הספר והן מחוץ לבית הספר.
כאנשי וכנשות חינוך, ראוי שנהיה מודעים לפערים בפדגוגיה בין המעמדות. על מנת לייצר הוגנות, כדאי שנתחיל להשתמש בהדרגתיות בפדגוגיה של מעמד גבוה גם בבתי ספר המשרתים מעמד נמוך. ככל שנשתמש במרכיבי הפדגוגיה של מעמד גבוה, המיומנויות הנדרשות יתפתחו וכך נתחיל להיות הוגנים יותר ונצמצם פערים. אחרת, נמשיך להנציח את הפערים הקיימים.
