מה לעשות עם ChatGPT בכיתה?

בחלק א' של המאמר, שפורסם בשבוע שעבר, סקרתי סוגיות תפיסתיות ועקרוניות על השימוש ב-ChatGPT ובבינה מלאכותית מחוללת (Generative AI) בהוראה, למידה והערכה. אם אתם זוכרים, בפתיחה שהציע לי ChatGPT למאמר, הוא הבטיח ש"נחקור כמה מהשימושים הפוטנציאליים של ChatGPT בכיתה". אז עכשיו הגיע הזמן שלי לפרוע את ההתחייבות הזאת.

הקדמה טכנית

• ChatGPT הוא אפליקציה באנגלית, שלא מתפקדת טוב במיוחד בעברית. אם התלמידים לא יודעים אנגלית ברמה מספיק טובה, אפשר לתרגם הלוך ושוב בעזרת Google Translate. זה יוצא סביר ברוב המקרים, אך גוזל זמן.
  
  
• אפשר גם להשתמש באפליקציות שמסתדרות יותר טוב עם עברית, כמו רובי_בוט, Geko ו- https://rytr.me/. שלושתן מתבססות על "מנוע" דומה ל-ChatGPT, אך שונות ממנו באופי ובממשק שלהן. כדאי לכם לבדוק אותן ולשקול את השימוש בהן. אחד ההבדלים המרכזיים הוא שהן עדיין עונות לכל שאילתה בנפרד, ולא "ממשיכות את השיחה" כמו ChatGPT. אני משער שלא ייקח זמן רב עד שיהיו ממשקים נוחים יותר, שאיכות התרגום שלהם לעברית תהיה טובה יותר.
  
  
• ChatGPT הפך לכל כך פופולרי, שלאחרונה קורה שהוא פשוט לא זמין או פחות או יותר נתקע תוך כדי שימוש. לכן, אם אתם מתכננים להשתמש בו בסיטואציה של הוראה ולמידה, תכינו תוכנית גיבוי. במערכות האחרות שהוזכרו קודם הבעיה הזו פחות קיימת.
  
  
• ChatGPT עצמו, ברגע כתיבת המאמר, פתוח לשימוש חינמי, אך יש לו גם גרסה בתשלום שמבטיחה נגישות תמיד.
  
  
• זה יהיה טוב יותר אם לילדים יש מחשבים או טאבלטים דרכם הם יוכלו לגלוש אל האתר של ChatGPT. אפשר גם מהטלפון. כל מי שמשתמש צריך לפתוח חשבון, והפרוצדורה לכך היא קלה, אם צריכים לעזור לכל התלמידים לפתוח זה עלול להיות מסורבל. כמו כן ייתכן שיש צורך באישור מנהל\ת בית הספר או מפמ"ר. בכדי להשתמש ברובי בוט, גקו ו-Rytr אין צורך ברישום. חלופה אחרת היא להקרין את ChatGPT על המסך ולעבוד עמו באופן קולקטיבי.
  
  
• אפשר גם לכוון את רוב השימוש ב-ChatGPT למשימות בבית, אך זה ידרוש להגדיר היטב לתלמידים את המשימה והציפיות מהם. יש לקחת בחשבון שמספר ה"שיחות" שניתן לקיים עם האפליקציה מוגבל למשתמשים חינמיים.
  
  
• בכל מקרה, לאחר שקצת נחשפתם, שיחקתם והבנתם איך האפליקציה עובדת, כדאי להציג אותה לתלמידים באופן מסודר, כולל להגדיר עימם כמה עקרונות אתיים לשימוש (בהמשך), לפני ששולחים אותם לעשות איתה עבודה באופן עצמאי.

ככל שתיעזרו יותר באפליקציה תתחילו להבין טוב יותר את המגבלות שלה. ChatGPT

ועכשיו לכמה יישומים

להלן כמה דרכים בהן ניתן להשתמש ב-ChatGPT בהוראה ובלמידה:

• לבנות את תוכנית יחידת הלימוד בעזרת ChatGPT: להתחיל יחידת לימוד עם משימה לתלמידים – כנסו לאפליקציה וצרו בעזרתה את הפרקים ליחידת הלימוד הקרובה. הילדים צריכים לחשוב על ה-prompt המתאים או לנסות כמה כאלו, עד שהם מקבלים בדרכים שונות ראשי פרקים.
  
  הרווח הפדגוגי – סכמה מארגנת ליחידת הלימוד שהילדים יצרו, התחלה אנרגטית שטוענת מוטיבציה ליחידה, אפשרות לעשות על זה גם "סיעור שאלות", ומעצם התהליך הילדים כבר מקבלים ידע ראשוני על הנושא שממנו ניתן לבנות.
  
  
• לחקור prompts (או "תחרות פרומפטים"): לתת לתלמידים משימה בה הם מתבקשים להפיק את התוצר הטוב ביותר שהם יכולים להפיק מ-ChatGPT סביב נושא מסוים. למשל – לבקש מהאפליקציה לכתוב עבור בנימין זאב הרצל נאום שהיה נושא היום ומתייחס לנושאים אקטואליים, או שיר שנכתב מנקודת המבט של פיסת מזון העושה את דרכה במערכת העיכול. לאחר מכן משווים את התוצרים, מעריכים אותם, וחוקרים את ה-prompts בהם השתמשו התלמידים כדי להוציא תוצרים טובים, שלמים ומעניינים יותר.
  
  הרווח הפדגוגי – ניסוי וטעייה של prompts משפר את מיומנויות החקר ושאילת השאלות (ומהווה מיומנות חשובה בפני עצמו), מחזק את אוריינות הבינה המלאכותית, ובנוסף יכול להוביל לתובנה ש-prompts טובים מתבססים על ידע בנושא. מלבד זאת, זו פעילות יצירתית ומהנה.

• לתפוס את ChatGPT בטעות, ולערוך טקסטים שחולל: אחד החסרונות, אולי הזמניים, של האפליקציה הוא שהיא כוללת הרבה מאוד אי דיוקים, ולעתים אף טעויות עובדתיות גסות. החיסרון הזה הוא בעיניי יתרון גדול לחינוך, כי הוא מלמד משהו חשוב על בינה מלאכותית, ומאפשר לתת לתלמידים משימות של הערכת ועריכת הטקסטים של ChatGPT. אז איך עושים את זה? נותנים ל-ChatGPT שאלה משיעורי הבית או המבחן או כל משימת כתיבה אחרת, ואז עוברים על הטקסט שיצר במטרה לאתר טעויות, ו\או לקחת את הטקסט, להתייחס אליו כטיוטה, ולבקש מהתלמידים לערוך אותו ולכתוב על בסיסו טקסט חדש, טוב יותר ומדויק יותר.
  
  הרווח הפדגוגי – מיומנות העריכה, להערכתי, היא מיומנות מאוד גבוהה ומטפחת חשיבה ביקורתית. בדיקת עובדות או רעיונות המופיעים בטקסט וחיפוש סימוכין והצדקות תומכות, או השוואה לידע קיים, הם תהליך שמעמיק מאוד את הידע וההבנה. בנוסף, זה מטפח גם את אוריינות הבינה המלאכותית.

• לתת ל-ChatGPT ציון: זו וריאציה על ההצעה הקודמת. הרעיון המרכזי הוא להזין אל ChatGPT את נושאי המשימה או שאלות מבחן, לבקש ממנו מאמר או תשובה, ואז להעריך את התשובה ולתת לה ציון. מומלץ לעשות זאת על בסיס מחוון שנבנה יחד עם התלמידים מראש על נושא יחידת הלימוד. אפשר לשלב את הפרקטיקה הזו עם "תחרות הפרומפטים" – תלמידים שונים יפיקו טקסטים שונים ויעבירו את הטקסט לתלמידים אחרים שיפעילו עליהם את המחוון ויתנו ציון.
  
  הרווח הפדגוגי – יצירת מחוון והערכת תוצרי ידע היא מיומנות ברמה גבוהה על פי הטקסונומיה של בלום, ויכולה להעמיק מאוד את ההבנה של התלמידים בידע. 

• "להתייעץ" עם ChatGPT תוך כדי הדיון בכיתה: כשמתנהל בכיתה דיון על נושא כלשהו, ניתן לפנות לאפליקציה ו"לשלב" אותה בדיון ע"י שאילת שאלות והתייחסות לטקסט שהיא יוצרת. אפשר לעשות זאת ע"י חיבור של מחשב אחד (המוקרן על המסך, או שיהיה תלמיד שיהיה מופקד על ה"קשר"), וכדאי לדאוג שיהיה חיבור כזה פועל מראש. שימוש יעיל ביישום הזה יכול להיות ספונטני והוא יסייע, לדוגמה, בשני מצבים: (א) כשהדיון בכתה לא אנרגטי או איבד קצת מהאנרגיה שלו ורוצים לעורר אותו. (ב) כשהדיון דווקא כן מתנהל היטב ורוצים להכניס אליו נקודת מבט חדשה או ידע נוסף. בכל מקרה ניתן ואף רצוי "להתווכח" עם מה שהאפליקציה תעלה. דוגמה ליישום דומה ניתן למצוא במאמר של ד"ר לימור ליבוביץ', המציעה לחזור על אותה שאילתה כמה פעמים כדי לקבל מספר תוצאות.
  
  הרווח הפדגוגי – הרחבת זוויות הראייה בדיון, סיוע בסיעור מוחות, טיפוח חשיבה ביקורתית ויצירתית.

• לשלב את ChatGPT בכתיבת עבודות: שימו לב לפוסט של המורה אלעד רוזנפלד שמתאר את התהליך שעשה עם תלמידי כתה ט' לכתיבת עבודה בהיסטוריה. בעמוד הפייסבוק שלו הוא משתף בהתקדמות התהליך ובתובנות. באופן עקרוני שילוב האפליקציה בכתיבת עבודה היא תהליך שיחייב תכנון מסוים, כמו כל תהליך חינוכי לכתיבת עבודה, ויכלול שימוש באפליקציה תוך הפעלת מיומנות prompting ושיקול דעת לגבי הערכת התוצר, עריכה שלו, וכו'. ניתן להשתמש באפליקציה בשלבים השונים של כתיבת העבודה – מבחירת הנושא, זיהוי ראשי הפרקים, איסוף המידע והכתיבה עצמה. בתהליך כזה, לפחות בפעמים הראשונות, חשוב שהמורה יהיה מעורב וינחה את עבודת התלמידים מקרוב ובכיתה. אחת התובנות שאלעד העלה ושמאוד אהבתי היא שאם הוא מרשה לתלמידים להשתמש ב- ChatGPT לכתיבת העבודה, אז העבודה צריכה להיות מצוינת. זהו עיקרון חשוב מאוד – זה לגיטימי להשתמש ב- ChatGPT, ואם כבר עושים את זה אז הציפייה היא לאיכות, דיוק וביטויי הבנה ורמת טיעון גבוהים יותר.
  
  הרווח הפדגוגי – הרבה מיומנויות בדרך (כגון שאילת שאלות, ביסוס טענות, הערכת תוצר ועוד), והבנה חשובה שבינה מלאכותית יכולה לעזור לנו להגיע לתוצרים איכותיים, אך האחריות עליהם ועל איכותם היא עלינו.

• להשתמש בכלי בינה מלאכותית מחוללת (generative AI) להפקת תוצרי למידה: לפני הרבה שנים פגשתי מורה למדעים עם פטנט מדהים. היא ביקשה מהתלמידים (כיתות ה'-ו') לסכם את חומר הלימודים בעזרת הכנת חומרי למידה לתלמידים שיבואו אחריהם. חומרי הלמידה היו מגוונים – כרטיסיות הסבר, משחקי טריוויה ומונופול, דגמים, ועוד. עם השנים ונגישות הטכנולוגיה הם גם החלו ליצור סרטונים ואפליקציות. בדרך הזו היא גם הצליחה להעשיר את ספריית מקורות הלמידה שלה, העבירה הרבה מהלמידה של התלמידים ללמידה עצמאית, והפכה את הלמידה להרבה יותר אפקטיבית.
  
  כלים של בינה מלאכותית מחוללת (לא רק ChatGPT), כמו מחוללי תמונות ומחוללי סרטונים שגם מתחילים לצוץ, ואפילו כלים המאפשרים ליצור משחקים, צ'טבוטים או אוואטרים, יכולים לאפשר לתלמידים לערוך תוצרים יצירתיים ברמה מאוד גבוהה ובפחות מאמץ טכני. כיצד עושים זאת? מבקשים מהתלמידים להפיק תוצרים יצירתיים המביעים את הרעיונות והתוכן שנלמדו, כסיכום ליחידת לימוד או במהלכה. זו יכולה להיות אפילו משימה נקודתית, מהנה ושוברת שגרה בכתה: "תפתחו את Dall-E (הערה: זהו מחולל תמונות מבוסס AI) ותפיקו ציורים המייצגים את השימושים השונים לקריסטלים".
  
  הרווח הפדגוגי – תהליך יצירתי המגייס את המוטיבציה של התלמידים; מאפשר למידה בדרכים מגוונות; מאפשר לתלמידים עם יכולות מגוונות להביע את הלמידה וההבנה שלהם בדרכים חלופיות.
  
  מכון מופ"ת מנהל קטלוג של כלי בינה מלאכותית שיכולים לשמש בחינוך ליצירת תוצרים מסוגים שונים. תנברו שם קצת (אפשר גם יחד עם הילדים). בטוח תמצאו כלים שיעזרו לכם ולתלמידים להפיק תוצרים מרשימים. כל מה שנשאר לדאוג לו, הוא התוכן.    

• התכתבות עם צ'ט לקבלת משוב, סיעור מוחות או פיתוח רעיונות: שימוש אפשרי נוסף ב- ChatGPT או בצ'טבוטים מתקדמים אחרים יכול להיות לאפשר לתלמידים פשוט לעשות את מה שרובנו עושים עם האפליקציות הללו, ולתת להם להתכתב עימן. ניתן להגדיר נושא, משימה או מטרה לזמן הזה. ניתן, למשל, לבקש מתלמידים לכתוב שיר או קטע קצר או הסבר על נושא כלשהו, ולבקש מהאפליקציה משוב או עצה לגבי איך לשפר אותו. רובי הבוט הוא כלי מוצלח לשימוש כזה, במיוחד בגילאים צעירים. לדוגמה: "שיחקתי" תלמיד שהתבקש לכתוב שיר על הסתיו ולבקש מרובי הבוט משוב:
  
  
  
  
  ייתכן שהמורה לשפה היתה מדגישה דברים אחרים במשוב שלה, אך עד שהיא תגיע אליי ותיתן לי תשומת לב עשוי לקחת זמן. בינתיים המשוב של רובי מעודד אותי להמשיך לכתוב. רובי לא נוטה להעיר על שגיאות כתיב (ניסיתי), וייתכן שזה לא דבר רע מבחינה פדגוגית. שגיאות כתיב מרובות יגרמו לו לא להבין למה התכוונו.
  
  הרווח הפדגוגי – יכול לתרום לשיפור מוטיבציה ומיומנויות כתיבה. כמו כן, זהו זמן מאוד פרסונלי שיכול לתרום לתלמידים בחקר וגילוי של נושאים שמעניינים אותם. נכון שהם יכולים לעשות זאת בבית, אך עם תיווך של מורה ניתן לכוון את ההתנסות לכיוונים יותר פורים חינוכית.

• תשתמשו ב-ChatGPT בעצמכם כדי לקצר תהליכים, בעיקר בהכנת מערכי שיעור: אם תחפשו בגוגל איך מורים יכולים להשתמש ב- ChatGPT תקבלו סרטונים רבים המסבירים איך להכין מערכי שיעור וחומרים בשניות ספורות על כל נושא לימוד. אז אם כל העולם, כולל התלמידים, משתמש באפליקציה כדי להפיק חומרים וטקסטים בקלות – אז למה לא אתם?

בעזרת ChatGPT אתם יכולים לקבל הצעות למערכי שיעור, תמציות או ראשי פרקים של נושאים, הגדרות או הסברים לדברים שאתם מחפשים, נקודות למצגת (יש כלים המאפשרים ממש להפיק מצגת בזמן קצר), ואפילו שאלות פתוחות או סגורות למבחן. doctrina.ai הוא יישום חינמי המתבסס על ChatGPT ומיועד למורים, ומאפשר ליצור מאמרים, מבחנים, בחנים וסיפורים.

ככל שתיעזרו יותר באפליקציה תתחילו להבין טוב יותר את המגבלות שלה, מתי אתם צריכים לערוך אותה, איך לנסח טוב יותר את ה- Prompts שלכם כדי לקבל תוצרים טובים יותר, כמה פעמים כדאי ללחוץ על Regenerate כדי לקבל תשובות טובות יותר. יכול להיות אפילו שתבינו את מה שהרבה אנשים הנעזרים בבינה מלאכותית למשימות יצירתיות מבינים, והוא שלפעמים השימוש בה יכול לשרת יותר סיעור מוחות והתחלה של פיתוח של יחידת הלימוד הבאה, מאשר את הכנת היחידה מא' ועד ת'. אולם גם אם החומרים שהאפליקציה חוללה אינם "העתק הדבק", זה עדיין מצוין. אם כל הדברים האלו קרו, קורים או יקרו לכם, זה מעולה – זהו חלק מתהליך הגדילה שלכם כאורייני בינה מלאכותית.

תודה לד"ר רבקה גרוסמן, תמר הריטן, דגנית שרייבר, ד"ר לימור ליבוביץ' ושי גרשון על הערותיהן ותגובותיהן שסייעו לכתיבת המאמר.