הוראה היברידית
זוכרים את המאמר הקודם בסדרה? למדנו שעל מנת שהשקף שלנו יקדם את התלמיד, עלינו לצאת מנקודת הנחה שבכל שקף מסתתר סיפור.
סיפור משמעו הקשרים בין מרכיבים.
בואו נבין קצת יותר מה זה אומר:
הקשר משמעו כל סוג של קשר: חיבור, השוואה, תהליך, היררכיה, הכלה.
מרכיב משמעו כל אלמנט שנמצא על השקף שלנו: מלל, תמונה, איור ואפילו טבלה וגרף.
עכשיו בואו נגלה את הסיפור, כלומר את הקשר בין המרכיבים, בשקף משיעור תנ"ך.
זה השקף המקורי שלנו:
השקף מכיל כותרת ותחתיה טבלה המפרטת את תפיסות השאול אצל עמי המזרח הקדום. מצד אחד, השקף נראה מאד מסודר, וזאת בזכות הטבלה. השימוש בטבלה נראה מאד הגיוני: הרי אנחנו משווים בין התפיסות.
מצד שני, יציקת התכנים לתוך הטבלה דווקא לא מסייעת לתלמיד להבין את השורה התחתונה. תלמיד שיתבונן בשקף ישאל את עצמו: "מה אני אמור להבין מההשוואה הזו? למה מספרים לי את המידע הזה?". אנחנו מעוניינים לתת לתלמיד תשובה. כך נוכל לקדם אותו לעבר הנושא הבא בשיעור.
לפני שאנחנו ממשיכים, שימו לב להבדל בין שני המונחים הבאים: סדר וארגון.
סדר משמעו לשים את הדברים במקומם. דמיינו שנכנסתם הביתה בתום יום עבודה ושמתם כל פריט במקום, כדי שיהיה יותר נעים בסלון: מיקמתם את הכרית בצורה יפה על הספה, ערמתם את הספרים המפוזרים והזזתם את השולחן שיהיה במרכז השטיח.
ארגון משמעו למצוא את הקשר בין הפריטים ועל בסיס זה לסדר אותם. כאן תוכלו לדמיין שבמקום רק לערום את הספרים, תעשו סיבוב בכל חדרי הבית, תאספו את כל הספרים ותחזירו אותם למקומם הטבעי, לספרייה.
עכשיו בואו נחזור לשקף: השקף המקורי מסודר, אבל הוא לא מאורגן. וכאשר מידע אינו מאורגן, הוא פשוט לא מובן. נקודה.
נתחיל לארגן את המידע שבשקף באמצעות מציאת הקשרים בין התפיסות השונות. ייתכן שבקריאה ראשונה לא נזהה את ההקשרים. לפעמים נדרש לקרוא את השקף כמה וכמה פעמים עד שנזהה אותם.
במקרה שלנו, תחילה נסמן את התפיסות השונות, ואז נוכל לזהות בקלות שניתן לחלק אותן לשתי קבוצות:
תפיסות חיוביות, אותן נסמן בירוק.
ותפיסות שליליות, אותן נסמן באדום.
אז למעשה בזכות החלוקה לקבוצות, ארגנו את התפיסות. ההקשר שמצאנו ביניהן? הקשר של השוואה, תפיסה חיובית מול תפיסה שלילית.
בעקבות הארגון, מתבהרת השורה התחתונה: אין עקביות בתפיסת השאול אצל עמי המזרח הקדום.
ברגע שמצאנו את השורה התחתונה, הדבר הנכון יהיה להפוך אותה לכותרת. כותרת כזו תסייע לתלמידים להבין למה אנחנו משתפים איתם את המידע, ועכשיו הם יצפו למידע תומך. שימו לב להבדל בין שתי הכותרות: הכותרת המקורית מציגה את הנושא המדובר ולא מעבר לזה, ולכן אינה יוצרת אצל התלמידים ציפייה וסקרנות. לעומתה, הכותרת החדשה מציגה לתלמידים את מה שחשוב שיבינו, היא אורזת את כל המידע שתחתיה, ולכן מייצרת אצלם ציפייה וסקרנות למידע מפורט יותר.
הארגון החדש מבהיר לנו שהטבלה אינה משרתת אותנו בצורה נכונה: היא לא מציגה את הארגון שיצרנו ולכן מבלבלת את התלמיד. הדבר הנכון לעשות הוא לנתק את הנתונים מהטבלה ולבחור באלמנט ויזואלי שיציג את החלוקה לתפיסות חיוביות ושליליות בצורה ברורה.
מה האסוציאציה שעולה לכם כאשר אתם חושבים על חיובי ושלילי? אולי פלוס ומינוס? ירוק ואדום? אולי לייק ודיסלייק? מגוון האפשרויות עצום!
האסוציאציה המיידית שלי היא סרגל למדידת זיהום אויר בדומה לזה שניתן לראות בפרסום של רכבים חדשים. זהו אלמנט גרפי שמוכר לכולנו, וכמובן שלא רק מפרסום של רכבים, וניתן גם לייצר אותו בקלות: נצייר מלבן ארוך שמכיל מעבר צבעוני מירוק לאדום או אפילו שני מלבנים: האחד ירוק והשני אדום.
בשלב שני נמקם עליו את התפיסות, וכך נתמוך בשורה התחתונה בצורה ברורה.
הפס שיצרנו מעביר את המסר שרצינו להעביר בצורה מיידית. כמו שראינו, הוא אינו הפתרון היחיד. מרגע שהגדרנו את השורה התחתונה, נוכל לחשוב על פתרונות ויזואליים מגוונים.
הנה השקף החדש:
איזה הבדל! מבחינה גרפית, אין ספק שהשקף הזה נראה טוב יותר, אבל זה רק ה"בונוס", מה שחשוב יותר הוא שעכשיו התלמיד מבין מדוע משתפים איתו את המידע הזה, והוא מבין זאת מיידית בזכות הכותרת והאופן בה היא נתמכת בצורה ויזואלית.
השקף המקורי אמנם היה מסודר אבל העביר מידע בלבד. זה גרם לתלמיד.ה להישאר עם השאלה: "למה שיתפו אותי במידע הזה?"
השקף החדש מספר סיפור של השוואה, ולהשוואה יש שורה תחתונה ברורה שמופיעה בכותרת.
את הסיפור הצלחנו להבין בזכות הארגון שעשינו בו, כלומר ההקשרים שמצאנו בין פריטי המידע.
ללא ארגון לא נוכל להגדיר את השורה התחתונה, כל שכן לספק לה ביטוי ויזואלי.
תוכלו לצפות בתהליך המלא בסרטון הבא:
במאמר הבא בסדרה ניישם את אותו תהליך על תחום ידע נוסף: הפעם על שקף מתוך שיעור לשון. המשך יבוא...
