להתחבר למאה ה-21
תקומת העם היהודי בארץ ישראל – מהי אם לא יוזמה של בנימין זאב הרצל, "חוזה המדינה"? בשפה העכשווית הרצל היה יזם, הוא איתר בעיה, פיתח פתרון (מענה), כתב תכנית למימוש הפתרון ופעל לכך. אבל מה הפך את הרצל ליזם? איפה למד/התחנך ליזמות? האם אפשר בכלל ללמד יזמות או שזו תכונה מולדת?
התשובה לכך, כמו תמיד, אינה חד משמעית ואף מורכבת. עם זאת, בחינה של מרכיבי היזמות מראה שניתן לפתח גישה יזמית אצל בני אדם. הנטייה ליזמות משתנה בין קבוצות שונות של אנשים. במחקר קיימות שתי גישות עיקריות: הגישה האישיותיות, אשר זיהתה מספר מאפייני אישיות בולטים של יזמים: צורך בהישג של היזם, לצד מיקוד שליטה פנימי, כלומר הכרה ביכולת להשפיע על התרחשות הדברים; הגישה הדמוגרפית-חברתית מניחה שמאפיינים דמוגרפיים וניסיון חיים, מניעים באופן ישיר או עקיף להתנהגות יזמית.
על אף העובדה כי בישראל 2023 יזמות נתפסת כמילה נרדפת לסטרטאפ או אקזיט, חשוב לדייק בהגדרה כי יזמות מטרתה אינה תמיד לקדם רווחה כלכלית. עם זאת ניתן לומר כי יזמות במרבית המקרים פועלת לשיפור המצב הקיים, אם של אדם בודד או של קהילה גלובלית. יזמות אינה חייבת להיות טכנולוגית, היא יכולה להיות פוליטית (הקמת מפלגה) חברתית (הקמת עמותה) או כלכלית ללא טכנולוגיה (הקמת רשת סופרים) וכן בעולמות נוספים.
על בסיס מרכיבים אלה ניתן לבנות תכנית הכשרה ופיתוח, הבנויה נדבך על נדבך בהתאם לגילו.ה של הלומד.ת. הדרך הנכונה ביותר לפיתוח יזמות היא טיפוח המרכיבים הקיימים אצל הלומד.ת הצעיר.ה באופן טבעי, לדוגמא היכולת לדמיין, אשר מפותחת אצל ילדים, ולאורך השנים ניתן וצריך להמשיך ולפתחה, לצד מרכיבים נוספים באישיות ובמיומנות הלומד.ת.
בבסיס היזמות עומדת היכולת להבחין בתוך סבך המציאות בבעיות. יזם הוא אדם שפיתח לאורך השנים "חשיבה אבחנתית" – במילים אחרות הוא רואה את העולם דרך משקפיים המבחינות בבעיות מורכבות במציאות הקיימת. חשיבה אבחנתית כוללת בתוכה כלי משמעותי ומרכזי – הקשבה (חיישנות), היכולת והנכונות של היזם להקשיב לסביבתו ולהיות ער ל"פערים" במציאות. חוסר הנוחות המתעורר אצל אדם בעל חשיבה אבחנתית מוליד במקרים רבים את התשוקה לצאת לחיפוש אחר פתרון.
"דמיון הוא תחילתה של היצירה" (ג'ורג' ברנרד שו). מספיק להביט על ילדים המשחקים בחצר הגן כדי להבין שאנחנו יצורים שנולדים עם יכולת לדמיין עולמות, תרחישים, מוצרים ובעצם מה לא. נסו למשל לבקש מילדים שיציירו או יבנו לכם מכונה המייצרת את האוכל האהוב עליהם - ותגלו נפלאות. לצערנו, מערכת החינוך מדכאת לאורך השנים את היכולת המופלאה הזו. דמיון הוא בסיס מהותי נוסף בעולם היזמות, הדמיון מאפשר לך לראות את המציאות ביום לאחר שפתרת את הבעיה. הוא מאפשר לך לשרטט באופן כזה או אחר את הפתרון או הדרך אליו. הדמיון מאפשר לגשר בין ההווה לעתיד עבור היזם.
יזמות לא בהכרח קשורה לסטארטפים
לצידו של הדמיון, יוזמה דורשת גמישות. כאשר אתה בא לפתור בעיה מורכבת בעזרת פרויקט מורכב, אתה נדרש לדעת לגלות גמישות אל מול "תלאות הדרך". במרבית המקרים הפתרון שדמיינת בתחילת דרכה של היזמות יצטרך לעבור שינוי על מנת לעמוד במבחנים ובאתגרים בהם תיתקל היוזמה. אל מול זאת, היזם וצוותו נדרשים לגלות גמישות מחשבתית, כזו שתדע להמשיך להניע את היוזמה גם בתנאים מגבילים ומורכבים.
יוזמה היא בדרך כלל שינוי, והמהפכניות/החדשניות שבהן, הן אלה שמצליחות בגדול. יוזמה מיומה הראשון משמעה לקיחת סיכון - כלכלי, תדמיתי ומקצועי. מהיזם נדרש האומץ לקום בוקר אחד ולהחליט שהוא זה שיצליח לפתור את הבעיה, ללא חשש ממחיר הטעות. המרכיבים העיקריים מהם נובע הסיכון הם: הקושי הגדול בפיצוח הבעיה, התחרות לעיתים למול חברות, הסיכון הפיננסי ותנודתיות השוק הגבוה במציאות משתנה.
מרכיב משלים ללקיחת הסיכון הוא יכולתו של היזם להתמודד עם טעויות, ללמוד ולהתפתח מהן. לצד יכולתו של האדם להתמודד עם האפשרות שיטעה או ייכשל, נדרש אצל היזם בטחון עצמי גבוה, ואמונה ביכולתו להצליח גם במצבים קשים של כישלון. את שני מרכיבים אלה יש לפתח אצל הלומדים לאורך שנות לימודיהם, על בסיס התנסויות והתמודדויות עם מצבי כישלון וטעות.
יוזמה שאינה נתקלת במכשולים בדרך למימושה ככל הנראה אינה באמת פורצת דרך. כמו שהוזכר, הדרך לקידום והגשמת היוזמה אינה תלויה רק בפיצוח הבעיה עצמה (פיתוח הפתרון), במקרים רבים היא תתקל בקירות הבירוקרטיה, במתחרים ובמגבלות אחרות. מתוך כך יזם חייב לדבוק במטרתו בהרבה אמונה בעצמו וביוזמה שלו. חינוך המקדם ומפתח את היכולת לדבוק במטרה החשובה לך על בסיס ערכים, עשוי בהחלט לקדם את כושר הדבקות במטרה של הלומדים.
סקרנות היא תכונה מולדת. עם זאת, ניתן לפתח סקרנות בעזרת חיזוקים מהסביבה, בעיקר בשנות הילדות - לדוגמא בתגובת ההורים לסקרנות הילדים. סקרנות נקשרת ל"חשיבה אבחנתית" ובעצם הינה אחד מהכישורים הנדרשים לשיפור היכולת להבחין בצרכים לשיפור המציאות. סקרנות, כמו דמיון, היא תכונה שנרצה לחזק אצל הלומדים כבר מגיל צעיר ולהשרישה באישיותו של היזם.
יצירתיות היא תהליך ההפקה של רעיונות מקוריים ורלוונטיים לסיטואציה הנתונה. והיא מונחת בבסיס פתרונות חדשים לבעיות מחיי היום יום. היכולת לפתח פתרון לבעיה שאיתר היזם ואליה תשוקתו, תלויה במקרים רבים ביצירתיות של היזם וצוותו. יצירתיות ביזמות נדרשת הן בפיתוח "המוצר" והן בהיבטי תחרות שיווק והטמעה.
העידן הדיגיטלי והטכנולוגיה הנלווית אליו קידמו את יכולותיה של האנושות לפתור בעיות איתן התמודדה במשך שנים רבות. מתוך כך, במציאות הקיימת יוזמות רבות מתעוררות בשדה הטכנולוגי. ידע טכנולוגי מאפשר ליזם את היכולת "לדמיין" פתרון לבעיות מורכבות, שנראו עד לפני שנים ספורות בלתי ניתנות לפיצוח. זאת ועוד, עם התפתחותו של השדה הטכנולוגי נולדו בעיות חדשות אשר מצריכות גם הן פתרון על ידי יזמים. לדוגמא בעיות אבטחת הנתונים במימד הסייבר. מתוך כך פיתוח יזמות חייב לכלול חשיפה ומתן ידע לעולם הטכנולוגי, כזה שישמש בסיס ומקפצה להאצה של רעיונות ותפיסות של יזמות.
לא קיימת יוזמה שנהגתה ומומשה על ידי אדם אחד בלבד. יוזמה כוללת בתוכה אתגר. התמודדות לפיצוח האתגר מצריכה צוות של מוחות שיעבוד יחד בסנכרון לאורך זמן. יזם אם כן יצטרך בשלב ראשון לבנות סביבו צוות בסיסי, ובשלב השני, לדעת לעבוד יחד ובתוך הצוות לפיתוח הפתרון לבעיה שהיוזמה שהגה מכוונת אליה. יכולות אלה יהיה נכון לפתח אצל הלומדים לאורך שנות לימודיהם בהדרגה.
לאורך שלבים רבים בתהליך היזמות נדרש היזם לשכנע את הסביבה בהיבטים שונים הקשורים ליוזמה שהוא מוביל: לשכנע אנשים להצטרף אליו; משקיעים לתמוך בו; גורמים בירוקרטיים במתן אישורים וקהל לקוחות לעשות שימוש במוצר שפיתח. פיתוח כישורי יזמות יכלול בתוכו מתן כלים וידע בתורת השכנוע, זאת לצד פיתוח יכולת הצגה של היוזמה באופן מקצועי ובהיר.
יוזמה היא פרויקט רב ממדים ושנים. כפי שנכתב למעלה, יוזמה אינה מסתיימת באדם בודד, אבל בדרך כלל היא מתחילה במוחו של אדם אחד. הובלה של יוזמה דורשת מנהיג שיסחוף אחריו את צוותו, אבל גם את המשקיעים והלקוחות. פיתוח תכונות הנהגה אשר יגרמו לאנשים להאמין ביוזמה ובהצלחתה הוא קריטי.
רבים יתהו על צירוף מרכיב הערכים לרשימה זו. עם זאת, כאיש חינוך נראה לי קריטי ומהותי לכלול מרכיב זה בחינוך ליזמות. יוזמות רבות מידי לאורך ההיסטוריה האנושית הולידו זוועות רבות ומוצרים ששימשו לעשייה שלילית ופוגענית. לאור זאת, כל מסלול הכשרה בכל גיל העוסק ביזמות, מומלץ שישלב גם פיתוח והקניה של ערכים.
---
כותב מאמר זה, שעסק ועוסק מזה שנים בפיתוח יזמות בקרב אוכלוסיות לומדות, קורא לשלב ביתר שאת בלימודים בבתי הספר ובאקדמיות את התכנים לפיתוח יזמות המופיעים כאן. בין אם בתוכנית סדורה, תוך בנייה של נדבכים מקצועיים לאורך שנות ההכשרה, ובין אם באופן נקודתי.
