דרוזית, חרדי וחילוני נפגשו לדבר על העתיד. איך זה הסתיים?

בחורה דרוזית, בחור יהודי חרדי ובחור יהודי חילוני ישבו על במה אחת בפאנל על חינוך להייטק. לכאורה התחלה של בדיחה עדתית. אבל הפאנל בכנס החינוך הבינלאומי "תתארו לכם" הציג נושא מהותי ורציני. סיפורן של האוכלוסיות שנשכחו בבית בשעה שכולם הצטרפו לחגיגת ההייטק. זה נעשה דרך סיפורם של שלושה פרויקטים המובלים על ידי יזמים, כאלה שחלמו והגשימו חינוך מצוין בישראל.  

רבות דובר על ההייטק הישראלי, על מרכזיותו בישראל ובעולם כולו. מתברר שבישראל 2022 יש אוכלוסיות שלמות אשר אינן נהנות מפירות עץ ההייטק מסיבות מגוונות.

הנה כמה נתונים:

- ההייטק הישראלי מונה 350 אלף איש.

- רוב המועסקים במקצועות הפיתוח הם גברים.

- רובם גדלו, התחנכו וגרים במרחב שבין חיפה לגדרה.

- 2021 הייתה שנת שיא בה שולבו כ-30,000 איש בתעשיית ההייטק.

על דבר אחד מסכימים כל המומחים: העתיד יהיה עתיר בטכנולוגיה, מה שידרוש אנשים שימציאו, יפתחו ויובילו כלים טכנולוגיים מגוונים. כל אלה מציפים שאלות כמו: איך החברה הישראלית משלבת באופן נרחב יותר קבוצות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, נשים) בתעשיית ההייטק? איך פורצים לחברות חדשות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל? שלושת חברי הפאנל פועלים כבר כיום לעשות זאת.

להרחיב את החשיפה לעולם הטכנולוגי

מייסא חלבי-אלשיך חלמה על עולם אחר והקימה את מיזם "לוטוס". נשים נתקלות במחסומים רבים בבואן לעסוק בהייטק. במיוחד נכון הדבר בחברות מסורתיות כמו זו הדרוזית. בין השאר, לא פעם נמנע מהאישה הדרוזית הדתייה ללמוד באוניברסיטה או לצאת לעבודה משמעותית, ההולמת את כישוריה, מחוץ לגבולות הכפר. מייסא זיהתה את הפוטנציאל ובמקום להביא את הנשים הדרוזיות להייטק, היא מביאה את ההייטק אליהן באמצעות מיזם לוטוס, ובכך מקדמת את הנשים הדרוזיות לעצמאות כלכלית.

איציק קרומבי שכבר הספיק להקים ולמכור חברת סטארט-אפ, פתח אקסלרטור ליזמים מהמגזר החרדי וכיום הוא עומד בראש "ביזמקס" - מרכז יזמות וחדשנות שמטרתו לסייע לגברים חרדים להשתלב בשוק העבודה בדגש על תעשיית ההייטק.

שגיא בר, מנכ"ל המרכז לחינוך סייבר, עוסק כבר יותר מעשור בחינוך טכנולוגי בדגש על מיזמים רחבי השפעה לאוכלוסיות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, עם התמחות במיומנויות המאה ה-21 והטמעתן דרך לימודי מחשבים וסייבר.

מדבריהם של השלושה עולה תמונה עגומה על הפערים ההולכים וגדלים בין ילדים הגדלים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית לבין בני גילם במרכז הארץ. פער אשר כולם מסכימים שרק הולך ומחמיר לאורך שנות חייהם. פער אשר נובע מתפיסות מסורתיות ומחוסר נגישות לידע ותשתיות, ובכך מגביל ואף חוסם את עתיד השתלבותם של ילדים ממגזרים אלה בעולם ההייטק. שלושת היזמים מנסים לייצר אקו סיסטם במקום בו הוא לא קיים, ולהצמיח בו אנשי הייטק. איציק קרומבי הסביר כי בעיני העולם החרדי, תפקידה של מערכת החינוך הוא ללמד איך העולם צריך לעבוד ולא איך העולם עובד. הוא מנסה לראות איך ניתן בזמן הקצר ביותר לצמצם את הפער כדי שאנשים שרוצים בכך ומתאימים ישתלבו בהייטק.

לשאלת ה"SCALE" סיפר שגיא בר על תכנית "גשרים" שפתרה את נושא המחסור בצוותי הוראה בתחום הסייבר בעזרת שת"פ עם חיל החינוך והכשרתן של מורות חיילות ללמד את המקצוע בבתי ספר. בתוכנית לומדים כיום 20,000 תלמידים בפריפריה.

נכון להיום 19% מילדי כיתה א' הם חרדים. הסתכלות 20 שנה קדימה מציבה סימן קריאה על הצורך בשילובם של ילדים אלה בענף ההייטק, ולצד זאת סימן שאלה על יכולתם להשתלב מקצועית בעולם זה. קרומבי טוען שאנחנו חייבים כבר היום למצוא את הדרך לשלבם בעולם ההייטק. תפיסה זו משתלבת היטב עם הגדרתו של בר ל-CYBER EDUCATION – שתפקידו הענקת סט ערכים ויכולות לאדם היוצא לעולם העבודה בדגש על העולם הטכנולוגי. ראייתו של בר היא כי תפקידנו למצוא את המקום בו אדם רוצה להתפתח ושם לתת לו מקום לעוף.

בסיכום דבריהם ניתן היה למצוא קו משותף ברור בין שלושת היזמים: הדרך שבה מערכת החינוך, הן ברמת הממשלה והן ברמה המקומית, צריכה לפעול על מנת להרחיב את החשיפה לעולם הטכנולוגי. הם גורסים ש:

• איכות החינוך היא נגזרת של איכות המורים ולכן יש להשקיע בהם ולהסיר את הפוביה מטכנולוגיה, הקיימת אצל רבים מצוותי ההוראה.
• יש להסיר את הפיקוח ההדוק של משרד החינוך.
• יש לשלב יותר תכנים טכנולוגיים מגוונים בבית הספר, כבר מגיל צעיר.
• יש לייצר את החיבור לאוכלוסיות השונות בדרכים יצירתיות, כמו שהדגימו שלושתם בפרויקטים שהם מובילים כבר כיום.

אין ספק שבהסתכלות והאזנה אליהם ניתן לתאר בקלות עולם יפה, משודרג ומאושר יותר בכל הנוגע לדרכה של מערכת החינוך בישראל.