מה משחקי המחשב יכולים ללמד אותנו על שליטה עצמית?

יותר מחמישים שנה הטלוויזיה מסיחה את דעתם של ילדים מעיסוקים אחרים, וכבר יותר מחמישים שנה מאשימים את הטלוויזיה בכל מה שלא תקין אצל הילדים. לא נצטרף להאשמה הכללית נגד הטלוויזיה, מפני שראינו ילדים שלמדו ממנה הרבה דברים מועילים. אבל אחד הדברים שהם לא לומדים הוא לשלוט בתשומת הלב שלהם. תוכניות טלוויזיה מצליחות למשוך את תשומת הלב, ולשמר אותה למשך זמן רב בלי לדרוש מהצופים מאמצים פסיכולוגיים כמו אלה שדורשים עיסוקי פנאי אחרים. גלישה ברשת אינה פסיבית כמו צפייה בטלוויזיה, אבל גם היא אינה מטפחת הרבה משמעת עצמית, במיוחד כשסתם עוברים מאתר לאתר בלי לעצור כדי לקרוא משהו ארוך יותר מציוץ בטוויטר או פוסט קצר.

אז איך ילדים יכולים ללמוד למקד את תשומת הלב בדברים ארוכים יותר מהודעת טקסט, ומאתגרים יותר מסרטון יוטיוב? העצה הרגילה היא לגרום להם לקרוא ספרים, ואנחנו תומכים נלהבים ברעיון. (איזה מחבר ספרים לא יתמוך בו?) אבל הם יכולים לשפר את תשומת הלב גם באמצעות משחקים מהסוג הנכון, עוד הרבה לפני גיל הקריאה. כמה מהתוכניות המצליחות יותר להקניית שליטה עצמית נשענו על הניסויים הקלאסיים של הפסיכולוג הרוסי לב ויגוצקי וממשיכי דרכו, שהשתמשו במשחקים לשיפור יכולותיהם של ילדים במשימות מסוימות. הילדים בניסויים בדרך כלל לא יכלו להישאר במנוחה למשך זמן רב, אבל היכולת להתמיד בכך השתפרה כשהעמידו פנים שהם שומרים העומדים על משמרתם. באופן דומה, הם זכרו ביתר קלות רשימת מילים כשהעמידו פנים שהם הולכים לחנות וצריכים לזכור את רשימת הקניות.

תוצאות ניסויי המעבדה האלה יושמו בתוכנית לגיל הרך בשם Tools of the Mind, המעודדת ילדים לשחק משחקי תפקידים מתוכננים מראש (במידה מסוימת) ונמשכים יותר מכמה דקות (לפעמים אפילו כמה ימים).179 כפי שראינו, שליטה עצמית כרוכה במידה רבה באינטגרציה של ההתנהגות לאורך זמן ‑ ויתור על סיפוק מיידי למען תועלת עתידית ‑ ולכן משחק שנמשך כמה ימים עוזר לילדים קטנים לחשוב לטווח ארוך. משחקי דרמה ממושכים עם ילדים אחרים גם דורשים מילדים לשלוט בתשומת הלב שלהם ולהתמיד בתפקידים שהם משחקים. אפילו משחקי תפקידים פשוטים, כמו העמדת פנים שהם מנהלים בית או שהם חיילים, דורשים מהילדים להתמיד במשחק הדמויות שהם מאמצים ולציית לכללי המשחק באינטראקציות עם ילדים אחרים. מחקרים עצמאיים הראו שילדים שהשתתפו ב‑Tools of the Mind פיתחו שליטה עצמית משופרת במידה משמעותית, לפי מבחני מעבדה סטנדרטיים, בהשוואה לילדים שהלכו לגני ילדים רגילים יותר.

כריכת הספר "כוח הרצון"

ילדים מבוגרים יותר יכולים להפיק חלק מהיתרונות האלה ממטרה שנואה אחרת של חצי הביקורת: משחקי מחשב. אנחנו מסכימים שחלק מהמשחקים האלה מטופשים, ושיש בהם אלימות יתרה, ושיש ילדים שמבלים חלק גדול מדי מזמנם בירי לעבר אויבים דיגיטליים. אבל לפי לורנס קוטנר (Kutner) ושריל אולסון (Olson), הבסיס המדעי שמאחורי רוב הביקורות הרווחות איננו איתן יותר מזה שביסוד האזהרות הישנות על סכנות ההשחתה של חוברות הקומיקס. שני החוקרים האלה מהרווארד למדו את הספרות הקיימת, ערכו מחקר משלהם על ילדים בחטיבת הביניים, והגיעו למסקנה שרוב הילדים אינם נפגעים ממשחקי מחשב, ושהם אף יכולים להפיק מהם חלק מהיתרונות שמקנים אימוני נגינה, ספורט, או תחומי עניין אחרים שדורשים משמעת עצמית.180 כדי להצליח במשחק מחשב מורכב צריך למקד את תשומת הלב, ללמוד חוקים מורכבים, ולבצע בדייקנות את הצעדים הנחוצים כדי להגיע למטרה. משחקי מחשב דורשים הרבה יותר משמעת עצמית מאשר צפייה בטלוויזיה.

למרבה המזל, תנועת ההערכה העצמית לא קנתה לה אחיזה בתעשיית משחקי המחשב ‑ קרוב לוודאי מפני שילדים משתעממים מדי ממשחקים שכבר בהתחלה מרעיפים שבחים על כישוריהם כשחקנים. ילדים מעדיפים משחקים שבתחילתם אין להם שום יתרון מיוחד, ושדורשים מהם לרכוש את כבודם דרך הישגיהם. כדי לרכוש מיומנויות עליהם להיכשל שוב ושוב. בני עשרה טיפוסיים עוברים אלפי מיתות דיגיטליות וכישלונות וירטואליים, אבל איכשהו בכל זאת נשארת להם די הערכה עצמית בשביל להמשיך לנסות. בשעה שהורים ומחנכים קידמו את הפילוסופיה שלפיה כל אחד מקבל פרס, הילדים חיפשו משחקים שאמות המידה בהם תובעניות יותר. שחקנים צריכים להתרכז כדי להדוף אורקים בזה אחר זה; הם צריכים סבלנות כדי לכרות זהב וירטואלי; הם צריכים להיות חסכנים כדי שיוכלו לרכוש חרב או קסדה חדשים.

במקום לבכות את השפעתם של המשחקים על ילדים עלינו לנצל את הטכניקות שפיתחו מתכנני המשחקים. הם למדו לזקק את הצעדים הבסיסיים לפיתוח שליטה עצמית: הגדרת מטרות ברורות ובנות השגה, מתן משוב מיידי ומתן עידוד מספק שיגרום לאנשים להמשיך להתאמן ולהשתפר. חלוצים בתחום החינוך שמו לב למאמצים הכבירים שמשקיעים אנשים במשחקי מחשב, והתחילו לנסות לפתח "גיימיפיקציה" של החיים על ידי שימוש בטכניקות הלקוחות מעולם המשחקים (כמו הגדרת "מסלולים" ויצירת הזדמנויות "לעלות רמה") בבתי ספר, במקומות עבודה, ובפרויקטים דיגיטליים משותפים.181 משחקי מחשב מקנים זוהר חדש למעלות אופי ישנות. ההצלחה אינה מובטחת, אבל אפשר להשיג אותה בתנאי שיש לנו משמעת עצמית מספקת כדי לנסות שוב ושוב.