לנכוח, להשתהות: על גישת הסמכות החדשה שמעתם.ן?

"קרה היום אירוע אלימות חמור בכיתה. ההתנהגות הזו אינה מייצגת את הערכים שלנו כקהילה בכיתה ובביה"ס, ולא נוכל לקבלה. אני אחשוב ואתייעץ עם הצוות על מה שקרה, ונחליט ביחד על התגובה ההולמת. נדבר על כך מחר בכיתה בשעה הראשונה".

"לאחרונה בכיתה ילדות וילדים מפיצים שמועות אחד על השני, משתעשעים וצוחקים באופן מעליב מאחורי הגב בשיעורים ובקבוצות הווטסאפ. דיברנו על כך בחדר המורים, אנחנו מתנגדים להתנהגות הזאת מכיוון שהיא אלימה. אנחנו נקדיש לכך שעה בכל יום שישי החל מהשבוע, ואשמח לקבל מכן.ם הצעות ומחשבות לקראת השיחה או לאחריה איך נוכל לנהוג בכבוד, באכפתיות ובערבות הדדית, כדי להפוך את המרחב הכיתתי לבטוח יותר".

אמירות אלו של מחנכת הכיתה מדגימות רוח חינוכית שאותה ניתן לכנות "הסמכות החדשה". אותה סמכות חדשה דוגלת בהעלאת וחיזוק הקשר החיובי, הדאגה והחיבה, מצד אחד, ובמקביל הצבת מסגרת גבולות ברורה המגנה מפני התנהגויות הרסניות ופוגעניות. הסמכות החדשה מנסה להשיג זאת באמצעות נוכחות נכונה ומיטיבה, שליטה עצמית ותגובה מושהית, גיוס תמיכה (מהצוות החינוכי, התלמידים וההורים) והצגת מבנה ברור של ציפיות ונורמות התנהגות ערכיות בביה"ס.

איך נולדה גישת הסמכות החדשה? הגישה הייעוצית-טיפולית, שפותחה ע"י פרופ' חיים עומר ועמיתיו, מבוססת על מאבקם הפוליטי-חברתי של דמויות כמו מהטמה גנדי ומרטין לותר קינג. עקרונות אלו כוללים מאבק ללא הסלמה  וגיוס תמיכה מהסביבה. עמדה ערכית שכזו מציעה דרך בה נוכל לדבוק בעמדתנו החינוכית מבלי להתקיף מחד, ומבלי להיכנע ולוותר מאידך. על כן, גישה זו מתאימה ליישום במוסדות חינוך ובתי-ספר באופן פרודוקטיבי, מכבד ויעיל, גם בשגרת היומיום וגם כמענה לאירועים קיצוניים או הרסניים.

כמה עקרונות המאפיינים את הסמכות החדשה:

נוכחות

נוכחות פיזית ונוכחות פסיכולוגית-רגשית של המורה. המורה זוכה לרלוונטיות ולגיטימציה כדמות סמכות חיובית ומוערכת. את חשיבות הנוכחות הפיזית של המורה ניתן לראות בבירור אם נחשוב על מקרי האלימות הקשים בביה"ס - אלו מתרחשים במקומות בהם לא נוכח צוות חינוכי, למשל בחצר האחורית או בשירותים. לאחרונה, הנוכחות והמעורבות של ביה"ס והמורה בהתנהלות במרחב הווירטואלי (כמו בקבוצות הווטסאפ) הפכה להיות משמעותית ביותר, ובכוחן של הנחיות פשוטות ועקביות להנחיל נורמות התנהגות גם במרחב זה. בנוסף, חשובה נוכחות פסיכולוגית-רגשית. ילדים יקשיבו, יקבלו השראה ויאמצו ערכים חינוכיים כשהם מרגישים שהמורה רואה אותם ושאכפת לה מהם, כמשתקף באמירה "לאנשים לא אכפת כמה אתה יודע לפני שהם יודעים שאכפת לך מהם".

שתי דוגמאות ליישום נוכחות בביה"ס:

(1) נוכחות דמויות חינוכיות גם במקומות אשר נחשבים מחוץ לתחום (חצר ביה"ס, אחורי הכיתה, שירותים ובמרחב הווירטואלי.

(2) נוכחות רגשית דרך התעניינות, שאלות ומבט בעיניים. מורה שרואה את תלמידיה וזוכרת אותם בראשה, מעניקה להם תחושת ערך וקיום בעולם, ובתגובה נחווית כרלוונטית, משמעותית ובעלת סמכות חיובית.

שליטה עצמית

קיימות דרכים רבות להשגת שליטה עצמית, אך אחת הדרכים היעילות הינה עקרון ההשהיה, או כפי שאנו העוסקים בסמכות החדשה אוהבים לכנותו "להכות על הברזל בעודנו קר". מדוע? השהיה מאפשרת שליטה עצמית גם מול אירועים מטלטלים, ואפשרות להימנע מצעדים כוחניים המעוררים התרעמות וניכור מצד ההורים כלפי ביה"ס. השליטה והפוקוס חוזרים אל המורה והצוות החינוכי אשר מחליטים מה נדרש מהם לעשות מתוך חובתם החינוכית-מוסרית, ומחזירים את השליטה והיכולת להטמיע נורמות התנהגות גם ללא שיתוף פעולה ולעיתים אף תוך התנגדות של הצד השני.

שתי דוגמאות ליישום שליטה עצמית בביה"ס:

(1) עקרון ההשהיה – גם באירוע החריף ביותר שקורה בביה"ס, לאחר התערבות מיידית והפסקת הפגיעה, אין צורך לסיים את הטיפול באירוע באותו רגע. תגובה מיידית בדרך כלל יוצרת הסלמה ופעמים רבות תהיה פחות שקולה או יצירתית מתגובה מושהית.

(2) יצירת חזית אחידה וחשיבה משותפת עם הצוות החינוכי, בדומה לציטוט מפי המורה המופיע בתחילת המאמר. זה מאפשר למורה להגיב מבלי להתחייב מוקדם מדי ותחת לחץ לדרך פעולה, ומאגד בתוכו גם את עקרון ההשהיה וגם את העקרון הבא.

המורים וצוות ביה"ס הופכים לסוכני חינוך משמעותיים. הסמכות החדשה

תמיכה

עקרון התמיכה מציע את האפשרות להיעזר בכמה שיותר גורמים על מנת להטמיע נורמות חיוביות. פעולה חינוכית של מורה לבדה היא תמיד פעולה בעלת השפעה פחותה מזו של פעולה אשר שותף לה צוות חינוכי רחב. אם צריך כפר שלם כדי לגדל ילד.ה, חלק בלתי נפרד מעבודתה של המורה היא לגייס ולהשתמש בכפר בתהליך החינוכי. בנוסף, אם הנחת העבודה הינה שגילויי אלימות והרסנות בבית-הספר אינם הבעיה הבלעדית של המורה, הצוות החינוכי או ההורים, אזי יש לפעול במשותף ותוך תמיכה הדדית לטיפול בהתנהגויות אלו.

שתי דוגמאות ליישום תמיכה בביה"ס:

(1) גיוס הצוות החינוכי כחזית אחידה במקרים חיוביים ושליליים כאחד. בכיתה בה ילדים דיווחו על אירוע חמור שקרה ומנעו התדרדרות של המצב, המורות המקצועיות נכנסו לכיתה ושבחו את הילדות והילדים על פעולת הדיווח, ובכך סימנו את הערכים החיוביים והערבות ההדדית הנהוגה בביה"ס. בדוגמה בתחילת המאמר ניתן לראות את השימוש ברבים ("רצינו לומר" ו"אנחנו") אשר מדגיש את החזית האחידה של הצוות.

(2) שקיפות ושיתוף ההורים. כאשר ההורים מעודכנים באירועים חיוביים ושליליים שהתרחשו בביה"ס, אווירת חוסר אמון וחשדנות מפנה את מקומה ליצירת בסיס של אמון ושיתוף פעולה. לכן, חשוב שאירועים משמעותיים המתרחשים בביה"ס יתוקשרו להורים גם לפני שבאו על פתרונם (זאת בהלימה עם עקרון ההשהיה).

מבנה

עקרון המבנה כולל ציפיות ברורות, חוקים וכללים אשר באמצעותם נוצרת מסגרת בטוחה המאפשרת מרחב לחינוך, שגשוג ויצירתיות. מפתה לחשוב על מבנה כתקנון בית-ספרי, כללי כיתה וכדומה, אולם בפועל מבנה הוא קודם כל עקביות. הדבר נכון גם כאשר הילדים מפרים כללים (כגון אלימות, הדרה או איחור) וגם כאשר הם נכנסים לכיתה ויודעים כי יפגשו את מבטה המזמין של המורה אשר תראה אותם ותדרוש בשלומם באופן אמיתי, עמוק ואכפתי. בתנאים כאלו חיי ביה"ס נחווים כהוגנים ומאפשרים בסיס בטוח, גם להכלת חוסר הסכמות ומתחים יצירתיים בתוך הכיתה.

שתי דוגמאות ליישום מבנה בביה"ס:

(1) תקשור עקבי, ברור וקונקרטי של הציפיות במרחב הכיתתי והבית-ספרי, כאשר אלו כוללות יותר מרק חוקים וכללים. ציפיות מייצגות נורמות ערכיות להתנהגות חברתית כגון שיח מכבד, שיתוף, דאגה לאחר ואחריות אישית, ודורשות התייחסות וניטור עקבי של המורה והצוות. ציפייה להתנהגות ערכית דורשת ניטור מתמיד אחר ההתנהגות עצמה. ניטור זה מסמן כי לא מדובר במס שפתיים, וכי נורמות ההתנהגות חשובות מספיק כדי לעבוד עליהן באופן עקבי.

(2) שימוש בשגרה, לרבות טקסים יומיים או שבועיים, מכונן תחושת בטחון פסיכולוגי. לדוגמה שגרה בתחילת יום, או פעילות שבועית בה הילדים נדרשים להתערבב חברתית ולראות איש את רעהו. זאת בדומה לדוגמה בתחילת המאמר, בה קבעה המורה שעה כיתתית קבועה למחשבה על יצירת מרחב כיתתי בטוח.

---

כפי שהודגם בקצרה במאמר זה, הסמכות החדשה שונה מהותית מהסמכות הישנה אשר נשענה על סמכותניות, ענישה כוחנית, ריחוק והיררכיה ברורה וחדה בין הילדים לדמויות הסמכות, וככזאת גם פחות רלוונטית לימינו. היא משרטטת עמדה חינוכית ערכית ומוסרית ומספקת כלים קונקרטיים ועקביים לקביעת נורמות חיוביות ומאבק בהתנהגויות שליליות. באמצעותה המורים וצוות ביה"ס הופכים לסוכני חינוך משמעותיים יותר מאי-פעם בביה"ס ובקהילה.