מערכת החינוך היא כמו חברת הייטק. מורים איכותיים יגרמו לה לשגשג

בהכנת הכתבה השתתף ד"ר אבי אדרי – מנהל אגף החינוך קריית מלאכי

מערכת החינוך היא כמו חברת הייטק. אסביר את כוונתי. בביקור בחברת ההייטק הישראלית VIA, המתמחה בנושא התחבורה הציבורית, שמעתי על הצורך שלהם בחדשנות ויצירת ערך בתחום בו הם עוסקים. תחשבו על קו אוטובוס שתוכנן לפני 40 שנה, העובר מנקודה אחת לנקודה אחרת ויש לו תחנות, זמני יציאה וחזרה קבועים, נהג קבוע ששנים נוהג באותו המסלול. אבל במרוצת השנים העיר מתפתחת, נבנות שכונות חדשות, אוכלוסיות גדלות במקום מסוים ומידלדלות במקום אחר, מתווה הנסיעה פחות רלוונטי כי אולי אין כבר די נוסעים בתחנה מסוימת, הקווים בחלק משעות היממה ריקים ובשעות אחרות מתמלאים.

יש הכרח לתת מענה לצרכים האנושיים המשתנים. כך נולדה חברת VIA שלימים בשותפות עם משרד התחבורה וחברת דן יצרו את מיזם הנסיעה השיתופית BUBBLE, שנותן לאנשים מענה לצורך שלהם על פי דרישה, עם יכולת לשנות את המסלול ומתווה הדרך.

הדבר גרם לי לחשוב על ההקבלה למערכת החינוכית שלנו. אותה מערכת חינוך שנבנתה לפני 100 שנה אמורה לתת מענה לצורך קיים, אלא שאותו צורך, כאמור - התאים לפני 100 שנה. החיים, הטכנולוגיה, עולם התעסוקה, חברות וארגונים – כולם השתנו בהתאם לרוח הזמן, ומערכת החינוך – כמעט ולא.

משברים היו ותמיד יהיו חלק מחיינו. המשבר בהוראה שליווה את פתיחת שנת הלימודים הוא רק קצה הקרחון של משבר גדול יותר שיגיע בשנים הבאות לממדים עצומים, שכן מכללות המורים ריקות היום מסטודנטים שרוצים להשתלב במערכת החינוך בישראל. אבל הוראה היא שליחות, היא פרופסיה, ואל לנו להתפשר ולו במעט על איכות המורים שאנו רוצים לשלב במערכת החינוך. המשבר הזה יכול להיות נקודת מוצא לחשיבה מעמיקה בצומת קריטית. נוכל לשאול את עצמנו שאלות חשובות כמו:

איך אנו רואים את עתיד מערכת החינוך ועתיד המורים?
האם נמשיך לתפקד כמעבירי ידע בכיתה (שכן הידע קיים ברשת ונגיש לכל התלמידים)?
האם אנו מקנים לתלמידים שלנו כישורים ומיומנויות טכנולוגיות?
האם אנו המורים מכינים את התלמידים שלנו לשינויים הדרמטיים בשוק העבודה?

השינוי במערכת החינוך ייווצר מתוך ההבנה שמטרת המערכת היא להכשיר את בוגריה לשוק העבודה העתידי, שיהיה שונה בצורה ניכרת משוק העבודה הנוכחי. לפיכך, על אנשי חינוך להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים ובתחזיות לגבי שוק העבודה שיקבל בעוד עשור או שניים את פניהם של התלמידים. חשוב במיוחד לדעת אילו מקצועות עתידים להיעלם, ולאילו מקצועות עתיד הביקוש לגבור – ולעצב את תכניות הלימודים ואת מקצועות הלימוד בהתאם לתחזיות אלה.

מורים מועשרים - תלמידים מאושרים

להתחרות על משרות מול הטכנולוגיה

מחקר חדש שפרסם ה-OECD צופה כי אחד מכל שני מקצועות ייעלם בשל אימוץ תהליכי אוטומציה ומחשוב. לפי המחקר, ל-46% מהמקצועות והתפקידים במדינות המפותחות יש סיכוי גבוה להיות מאוישים בידי מערכות ממוחשבות ולא על ידי בני אדם. התפקידים המועדים להיעלמות דורשים רמה נמוכה או בינונית של השכלה או הכשרה. לעומתם, משרות הצפויות להיות מאוישות על ידי בן אנוש הן אלה הדורשות יותר השכלה והכשרה, כמו גם אינטראקציה אנושית, יצירתיות, יכולת לפתור בעיות וכן טיפול באחרים.

לעומתם, למומחי הוראה יש סיכוי נמוך לאבד את משרתם (28%), ולכישוריהם של לא מעט אנשי אקדמיה והכשרה בכירים צפויים ביקושים גבוהים, כמו גם לבעלי מומחיות בניהול שירותים ולמנכ"לים (30%).

בעוד הצעירים מוטי הטכנולוגיה יסתדרו, הרי שמבוגרים שלא רכשו ניסיון בעולם הטכנולוגיה עוסקים בתחומים הם הפגיעים ביותר. מסיבה זו קובע הדו"ח כי הכשרת מבוגרים אפקטיבית לעולם החדש היא קריטית, אבל התובנה הזאת אינה מחלחלת במהירות משביעת רצון בקרב מדינות הארגון.

מתוך מחשבה על עתידה של מערכת החינוך, אגף החינוך בקריית מלאכי יזם מהלך שמטרתו העצמה ופיתוח צוותי מורים והפיכתם למנהיגים יצירתיים, המדברים את השפה של החדשנות. זאת, כדי לסייע להם לתת מענה לאתגרים של המערכת במאה ה-21.

כצעד ראשון נבנתה קהילת מורים עירונית שאפשרה למורים ליווי אישי בפיתוח יוזמות אישיות. ההשקעה במורים משמעה מתן תמריצים למורים מצטיינים, וובינרים עירוניים בהובלת מורים יזמים שמתארים את העשייה שלהם והדרך ליזמות שלהם בעיר, הוצאת מורים לימי לימוד מחוץ לעיר ומפגשים עם אנשים מעוררי השראה שיכולים להיות מודל עבור קהילת המורים.

אלה הצעדים שננקטו בעיר להעצמת המורים:

1. בניית קהילת מורים עירונית יוזמת, המשתפת, יוזמת ומקדמת את לימודי ה-STEM ומיומנויות המאה ה-21. 
   
   
2. מתן תמריצים למורים מצטיינים יזמים. 
   
   
3. ליווי אישי של מורים יזמים לפיתוח יוזמות בית ספריות.
   
   
4. קיום יריד חקר תוצרים עירוני מידי שנה בהשתתפות קהילת הורים, מורים ותלמידים בהפנינג עירוני חגיגי שבו תוצרי התלמידים מוצגים. התלמידים בליווי המורים הציגו סיפורים שכתבו, פודקאסטים שהקליטו, ניסחו אמנה למעמד הילד ועוד.
   
   
5. השתתפות בביאנלה לחינוך בבנייני האומה בירושלים - הרשות קיבלה במה להצגת התהליך העירוני, אולם היה ברור שהכוכבים האמיתיים הם המורים שהם הקטר שמניע את התהליך ההתחדשות העירונית בבתי הספר. מורים מבתי ספר שונים עלו בזה אחר זה והציגו את היוזמות העירוניות שלהם לעיני קהל של אלפי אנשים. המורים דיווחו שהביקור בביאנלה לחינוך העצים אותם כמורים/מנהיגים חינוכיים ואף גרם להם להסתכל באופן חדש על מקצוע ההוראה ועתידם בו. מעל 80% מהמורים שלקחו חלק בביאנלה דיווחו כי רואים את עצמם יזמים ויוצרים עוד יוזמות חינוכיות לשנת הלימודים תשפ"ג. זו הוכחה נחרצת עד כמה העצמה של המורים מניבה ייזון שיחזיר למערכת החינוך את השקעתה. 

6. יציאה של משלחת ליומיים של למידה בדגש חדשנות בתל אביב - העיר תל אביב נבחרה כעיר שמקדמת ומייצרת חדשנות על כל גווניה. הדגש במשלחת לא היה לבקר בבתי ספר או לפגוש מורים ומנהלים אלא להכיר ולראות חדשנות מנקודות מבט מגוונות: למשל חדשנות עירונית, חדשנות באומנות, בסביבות עבודה של חברות הייטק, ביקור במרכז פרס לחדשנות, סדנאות עתיד ועוד. יומיים אלה היו שיאו של תהליך שנתי שביקש להרחיב את היריעה אודות המושג חדשנות ולהמשיך את העצמת המורים ומתן כלים וכיווני חשיבה שונים להמשך היזמות שלהם במרחב הבית ספרי והעירוני גם כן.

אין ספק, מורה מועצם ישליך על התלמידים שיהפכו מאושרים יותר, וכמובן גם על הקודקוד השלישי במשולש – ההורים. השקעה במורים תביא לתוצאות ארוכות טווח שישפיעו השפעה מרחיקת לכת על הבוגרים שייצאו ממערכת החינוך להיות אזרחים טובים, מצליחים ומסופקים יותר במדינת ישראל.