להתחבר למאה ה-21
תודה למיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון על שהעירו, האירו וחידדו כתבה זו
כשבורות נפערים בכבישים ראשיים, קשה לזכור שישראל היא מדינת הייטק. אבל בכל זאת, בישראל קיים ריכוז גדול מאוד של חברות הייטק ביחס לגודלה. ובעשור האחרון צמח מאוד ענף ההייטק בישראל ומשך השקעות רבות מחו"ל. המשמעות של נתונים אלו, לכל אחת ואחד מאיתנו, היא שהחברה הישראלית בכללותה נתרמת מענף ההייטק. זאת משום שהוא:
מהטעמים הללו כדאי לדעת לא רק מה חושבת החברה הישראלית על ה"הייטקס", אלא גם מה בכירות ובכירים בחברות הייטק מובילות חושבים על ההון האנושי שמגיע אליהם. זאת מתוך תפיסה שהמשך הצמיחה של ענף ההייטק הוא אחת הדרכים לתמוך ברווחתה של החברה הישראלית וכן לפתוח הזדמנויות עבור פרטים בחברה.
במחקר שערכו מיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון מחברת Think Creative, הן ראיינו עשרות בכירות ובכירים בחברות הייטק גדולות בישראל. בראיונות עלו תפיסותיהם לגבי ההון האנושי שמגיע אליהם, הפערים בין הדרישות שלהם להיצע הקיים ולגבי נקודות הממשק של מגזרים ומערכות שונים עם מגזר עסקי זה. תמונת ההון האנושי שמצטיירת מהראיונות שערכו החוקרות, מתארת את הדרכים בהן ענף ההייטק מזקק את הפערים בין המצוי לרצוי, ואת תרומתו האפשרית לחברה הישראלית בכלל ולסגירת הפערים בפרט.
בכל הראיונות עלו שאלות הממשק בין ענף ההייטק למערכת החינוך הפורמלית והבלתי-פורמלית, לצבא (ובמידה מסוימת – לשירות הלאומי), לעולם ההשכלה הגבוהה ולחברה הישראלית כולה. ובמקביל, תוארו בראיונות הציפיות של ענף הייטק ממערכות אלו. בשורות הבאות בחרנו להציג את אותן הצעות וציפיות:
התפיסה הרווחת בענף ההייטק, היא שאחד מתפקידיה המרכזיים של מערכת החינוך הוא להכין את הבוגרות והבוגרים לעולם תעסוקה משתנה. המרואיינות והמרואיינים הצביעו על שלושה סוגים מרכזיים של תחומי לימוד, שהכרחיים לדעתם, לצורך זה:
המרואינים בחברת Fundbox אינטל ואיירון סורס הדגישו את הצורך ללמד את התלמידים, כבר מגיל צעיר, לבטא את עצמם, לספר סיפור מעניין ולהציג מסר ברור. לדעתם, לימודי רטוריקה ויכולת פרזנטציה הם חיוניים לעולם התעסוקה.
נוסף על כך, מצפים הבכירות והבכירים שרואיינו שמערכת החינוך תפתח מיומנויות רלוונטיות. אילו מן הסתם מחייבות חדשנות פדגוגית. חדשנות זו תכלול לתפיסתם למידה והתמודדות עם אתגרים ששאובים מהעולם האמיתי; סביבה מעשירה ולמידה חווייתית, באמצעות פרויקטי חקר (PBL) או לומדות מתקדמות ומישחוק; והוראה מותאמת אישית, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים.
ישנן גם מרואיינים כמו אלו מחברת צ'ק פוינט, שסבורים כי על מערכת החינוך ללמוד מתפיסות עסקיות ולייצר מדדים ברורים להצלחה. הם גם ממליצים על טיוב כוחות ההוראה בנושאי המדעים בדגש על הפריפריה ואוכלוסיות מיוחדות כדי לצמצם פערים חברתיים ובו בזמן להגדיל את פוטנציאל המאגר העתידי.
במחקר גם נמצא שחלק מהחברות כבר נוקטות ביוזמות לקדם את החשיפה לטכנולוגיה ומדעים במערכת החינוך. חברת אינטל למשל, באמצעות מהנדסים מטעמה מובילה את תוכניות AI4Y בשיתוף עם מכון דוידסון ומשרד החינוך, ב-14 בתי ספר מתוכם 9 בתי ספר ערבים בפריפריה ובקהילות של אינטל בישראל. תוכנית שחושפת את תלמידי כיתות ט' שמשתתפים בהן לטכנולוגיה, במטרה לצייד אותם במיומנויות למידה וחשיבה בתחום הבינה המלאכותית; צ'ק פוינט מציגה דגם אחר – היא מעסיקה מתמחים מכיתות י' לפרקי זמן קצרים, וכך חושפת אותם להייטק, ובונה עתודה פוטנציאלית של עובדים שיוכלו להשתלב בחברה בעתיד. המרואיינים בצ'ק פוינט סבורים שגם לתעשייה יש אחריות. על התעשייה להתגייס לטובת מערכת החינוך, לתרום שעות עבודה של עובדים כדי ללמד בבתי הספר תכנות, פיתוח, אבטחת ענן וכו'. זה WIN-WIN לכולם.
להכין את הבוגרות והבוגרים לעולם תעסוקה משתנה
מערכת החינוך כוללת כמובן גם את החינוך הבלתי-פורמלי, שמקנה לתלמידים ערכים והתנסויות חברתיות. המרואיינות והמרואיינים רואים חשיבות בתנועות הנוער בישראל ורבים מהם בוגרים שלהן. החוקרות מציינות כי לדעת המרואיינים והמרואיינות, תנועות הנוער מהוות פלטפורמה נהדרת לפיתוח כישורי מנהיגות, ופיתוח כישורים ומיומנויות רכים כמו פתרון בעיות אמיתיות בצורה יצירתית, עבודת צוות והתנסות בעבודה על פרויקטים משלב התכנון ועד הביצוע בפועל. בתנועה לומדים בני הנוער להתמודד עם אתגרים ועם פרויקטים מורכבים. כך למשל, בניית מבנים סביב נושא מסוים במחנות הקיץ בצופים מחייבת את הילדים להתמודד עם אתגר הנדסי וקריאייטיבי גם יחד. אלו מכינים אותם היטב לאתגרים שיפגשו לאחר מכן, כבוגרים בעולם התעסוקה. לכן, לדעת המרואיינות והמרואיינים יש לעודד נערות ונערים להצטרף לתנועות נוער.
במקביל, הוזכרו בראיונות חוגי העשרה, בתור סוג נוסף של חינוך בלתי-פורמלי. חוגים אלו מתוארים בראיונות בתור מקור להתנסויות ולפעילויות המגרות את סקרנות הנערות והנערים.
ד"ר זאב פרבמן ממייסדי חברת לייטריקס מציע להנגיש חוגים כאלו לאוכלוסיות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, על מנת לעודד ניעות חברתית. לדעתו חוגים כאלו גם מייצרים חשיפה לאפשרויות לא מוכרות לנערות ונערים מהפריפריה, וגם עשויים להציב להם מודל למצוינות.
גם מיקי ליאור מחברת Iron Source, מדגיש את הצורך לחשוף את הנוער בפריפריה, ובעיקר את הנערות, לטכנולוגיה וליזמות. הוא מציע להשקיע בסיורים בתעשייה ובענף הייטק, כדי שנערות ירצו לכוון עצמן לענפי תעסוקה אלו.
מבחינת ענף ההייטק, היחידות הטכנולוגיות בצבא מכשירות מועמדות ומועמדים לעבודה בענף בצורה הטובה ביותר.
המלצה שנשמעה בחלק גדול מהראיונות היתה הצורך בהעתקת מודל ההכשרה של 8200 והיחידות הטכנולוגיות למערכת החינוך ולהכשרות.
יחד עם זאת, הבכירות והבכירים שרואיינו במחקר ציינו שמי ששירתו ביחידות אחרות יכולים אף הם לפתח כישורים חשובים לעולם התעסוקה, כמו בשלות, התמודדות עם מצבי עמימות וכישורי מנהיגות. חברות כמו Monday מפעילות הכשרות מקוצרות ייעודיות אליהן מתקבלים גם בוגרי יחידות קרביות, מתוך הכרה בכישורים אלו, ומתוך הכרה בתרומתם של יוצאות ויוצאי היחידות הקרביות לחברה הישראלית.
אייל פיינגולד מצ'ק פוינט מציין כי יוצאי היחידות הטכנולוגיות בצבא מצויידים בהבנה טכנולוגית טובה ויש להם את היכולת להתמיד במשהו ולטפל בו מתחילתו ועד סופו, יכולת שהיא בסיסית בפיתוח ונדרשת מאוד בשוק התעסוקה המשתנה.
בעוד ששירות ביחידות טכנולוגיות מהווה את דרך המלך לענף בדגש על תפקידי הליבה, ברור למרואיינות ולמרואיינים שהדבר מדיר בפועל את מי שלא שירתו ביחידות אלו או לא שירתו בצבא בכלל. בהקשר זה, ובשל הצורך להרחיב את מאגר המועמדים הם הביעו ציפייה שהמדינה תיתן קורסי השלמה, שמפתחים מיומנויות וכלים דומים לאלו שנרכשו ביחידות הטכנולוגיות בצבא.
ניר גולדשטיין מחברת Monday מציע לשכפל את דגם ההכשרה שפיתחו היחידות הטכנולוגיות בצה"ל - גם לשירות הלאומי. לדעתו, הדבר יסייע גם למתנדבים שם להשיג מיומנויות וניסיון הנדרשים לעולם התעסוקה.
החוקרות מצאו הסכמה גורפת כמעט, לגבי חשיבותו של תואר במדעים או בהנדסה לתעסוקה במשרות הליבה בהייטק. עבורם, התואר גם מכשיר את מי שמייעדים עצמם לעבוד בהייטק, וגם מסנן אותם. מהראיונות עולה שעל מנת שבוגר האקדמיה יוכל להתמודד בהצלחה על משרות בשוק התעסוקה, תכנית הלימודים בהשכלה הגבוהה צריכה לשלב התמודדות עם פתרון אתגרים אמיתיים ועבודה בצוותים. . נוסף על כך, הם קוראים למוסדות ההשכלה הגבוהה להרחיב את טווח הקבלה לתארים בתחומים כמו הנדסה, מחשבים ועיצוב. זאת בכדי ליצור מאגר גדול יותר של מועמדות ומועמדים לעבודה בענף.
לכתבות קודמות בסדרת "החלום הישראלי החדש":
הבכירות והבכירים שרואיינו לצורך המחקר ערים לאתגרים שנוצרו מתוך ענף ההייטק עצמו. למשל, שיטת הגיוס הרווחת בהייטק היא של "חבר מביא חבר" מה שבפועל מביא לכך שחלק גדול מהעובדים בהייטק הם גברים יהודים ממרכז הארץ. לדבריהם מצב זה אינו ראוי ואינו מספק. הוא אינו ראוי, שכן אוכלוסיות שלמות כמו פריפריה, חרדים וערבים, מודרות בתהליך זה. והוא אינו מספק, שכן אינו עונה על המחסור בכ"א בענף .
לאור מצוקת כוח אדם, החברות נוקטות בצעדים כדי להרחיב את המגוון של העובדות והעובדים. לייטריקס ו Iron-Source למשל, פתחו מרכזי פיתוח בצפון על מנת להקל את הקליטה של סטודנטיות וסטודנטים ערבים; חברות אחרות עורכות הכשרות ייעודיות לאוכלוסייה הערבית ובמקביל - לאוכלוסיות אחרות שאינן מגיעות עם רקע טכנולוגי; חברת Monday הקימה אקדמיה למקצועות הייטק ומכשירה בה מועמדות ומועמדים רבים מהדרוש לה, בכדי להרחיב את המאגר ולסייע לענף צמצם את הפערים במקצועות בהם הביקוש עולה על ההיצע.. מרואיינים מחברת Iron Source אף הציעו שעל חברות ההייטק לקדם במשותף הכשרות חוצות ארגונים והכשרות של המדינה בשיתוף הענף, בדגש על מקצועות הצמיחה ומקצועות המעטפת. .
חשוב להדגיש שעל אף שהבכירות והבכירים שרואיינו התייחסו לכמה מגזרים ומערכות, למערכת החינוך יש בעיניהם תפקיד מפתח. אמנם, ישנם פתרונות למי שלא נחשפו ללימודי ליבה, כמו הכשרות מסוגים שונים, אולם אלו טובות למשרות המעטפת בהייטק, כגון מוצר, שיווק ומכירות, ניהול תוכן. חשוב מכך, חלק ממשרות המעטפת, למשל בדיקות איכות, צפויות להיעלם עם הזמן, בשל מעבר דיגיטציה ופתרונות טכנולוגיים. לעומת זאת, במשרות הליבה בהייטק כגון מחקר ופיתוח מוצרים טכנולוגיים, יש צורך בהבנה מעמיקה ובידע מעמיק ופורמלי המתבסס על תואר רלוונטי. בנוסף, יש חשיבות רבה לפיתוח מיומנויות וכישורים רכים. ושלישית, חשיפה מגיל צעיר לטכנולוגיה היא בעלת חשיבות רבה. לדברי החוקרות מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית היא התשתית לבנות בסיס בעל שלוש רגליים אלו.
המחקר שערכו שלם ולבנטל אנדרסון בהזמנת קרן טראמפ התמקד בתפיסה של בכירות ובכירים בהייטק לגבי ההון האנושי הרצוי בענף והפערים בין הביקוש להיצע. כפי שציינה ג'אן מוריסון בהקדמה שכתבה למחקר ייחודו בכך שמרחיב את הדיון על שוק העבודה בכלל וההייטק בפרט, כך שיכלול את מערכת החינוך בישראל, פורמלית ובלתי פורמלית, כולל צה"ל ההשכלה הגבוהה ועוד, על מנת לצמצם את הפער בין הכישורים הדרושים לקיימים, יש להתחיל תחילה בתשתיות הללו, אלה ישפיעו על עתיד ענף ההייטק כמו גם על החברה הישראלית כולה.
המחקר משקף תמונת מצב קיימת בראי ענף ההייטק ומצביע על נקודות הכאב הקיימות לצד ההזדמנויות. המרכזית בהן אולי נעוצה בכך שההייטק רואה עצמו לא רק כמחולל הבעיה אלא כחלק מהפתרון ומוכן לקחת חלק באחריות לצמצום הפערים, ולהירתם לטובת מה שהוא מזהה כצרכים של החברה הישראלית. למשל, מהמחקר עולה שמועמד ששירת ביחידה טכנולוגית בצה"ל הוא בעל סיכויים רבים יותר להתקבל לעבודה בהייטק ממי שלא עשה זאת. עם זאת, ברור שלחברה הישראלית כולה יש צורך לקדם את כלל האזרחים, מכלל המגזרים. לכן ראוי שגם פרטים שלא שירתו ביחידה טכנולוגית בצה"ל, למשל חיילים קרביים, וגם פרטים שמגיעים ממגזרים שאינם משרתים בצבא, כמו חרדים וערבים, יוכלו להתקבל למשרות מאתגרות ומועילות ולהעלות את יכולת ההשתכרות שלהם.
דוגמאות נוספות לכך הן פעילויות שמתרחשות כבר כעת, כמו שיתוף הפעולה עם מערכת החינוך והכשרות חוצות ארגונים. ולא פחות חשוב, פוטנציאל שיתופי הפעולה האפשריים, כגון השקעה במהפכה פדגוגית, קידום אוכלוסיות מוחלשות והתנדבות בבתי ספר. במילים אחרות, בענף הייטק קיימת ההבנה שהתשתיות לפני הכניסה לעולם העבודה הן הבסיס להמשך צמיחתו של הענף וקיימת נכונות להירתם לקידום החינוך הפורמלי, וכן לקידום חלופות, להכנסת מגזרים ואוכלוסיות נוספות כולל אילו שלא זכו ללימודי ליבה. בסיכומו של דבר, ה"הייטקס" הוא לא רק תופעה שנטועה בחברה הישראלית. הוא גם צומח יחד איתה, ומהווה חלק מהפתרון ואף מוביל את השינוי. ההבנה שהבעיה שייכת לכולם כבר כאן.
---
המחקר "הפערים בין הביקוש להיצע ההון האנושי בראי תעשיית ההייטק" נכתב על ידי מיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון, מייסדות ומנכ"לית של Think Creative, חברה המתמחה בפיצוח וחקר אתגרי אימפקט מורכבים ויצירת מרחבים לשינוי, בתחומי החינוך ועתיד עולם העבודה. בין התכניות והמחקרים הנוספים שכתבו: "משבר הקורונה כהזדמנות לאסטרטגיית צמיחה של מערכת החינוך", "חינוך 2030 - מפת דרכים לחינוך ולמידה בישראל", "חינוך טכנולוגי מחטיבת הביניים ועד לעולם התעסוקה". המיכליות פיתחו מתודולוגיה לפיצוח אתגרי אימפקט המשלבת אסטרטגיה תחרותית, חשיבה עיצובית וחשיבת מערכות והן מרצות על כך באוניברסיטאות בארץ ובעולם.
לקריאת המחקר המלא: על ביקוש והיצע ההון האנושי בענף ההייטק ומה שביניהם
ליצירת קשר: [email protected]
