הטכנולוגיה שינתה את פני העולם. קצב השינויים כה גדול עד כי מה שרלוונטי היום לא בהכרח יהיה כן מחר. בינה מלאכותית ומציאות מדומה הן רק חלק מהטכנולוגיות התופסות את מקומם של בני האדם ויוצרות תחושת חוסר ודאות. אך גם לשינויים ניתן להיערך, ויפה שעה אחת קודם.
די להתבונן בבני הנוער של היום כדי להיזכר עד כמה המציאות הווירטואלית תופסת בחיינו מקום נכבד, אין זה סוד. לכן, מורים ומחנכים צריכים לתת את דעתם לאופן שבו מגמות טכנולוגיות וחברתיות ישפיעו על עתיד התלמידים, ולנסות להתייחס לכך באופן הלימוד. מה חובה עלינו לקחת בחשבון בהכנתם לעתיד שיש בו אלמנט של חוסר ודאות?
אפשר לחלק את המיומנויות הקריטיות לשני סוגים: מיומנויות רכות ומיומנויות קשות או קשיחות. ואלה הן:
מיומנויות קשות
מדובר במיומנויות דיגיטליות, טכניות וטכנולוגיות, אשר מתפתחות כל הזמן באופן דינאמי. הן נרכשות באמצעות השכלה, מומחיות בתחום וניסיון. מיומנויות אלה ניתנות למדידה והערכה והן מוגדרות באופן ברור. לדוגמא: תכנות מחשב, פיתוח אתרים ועיצוב גרפי. הנה כמה חשובות במיוחד:
- יכולת טכנולוגית - למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה מאפשרת למורים ולתלמידים לתקשר וללמוד באופן יעיל ומעצים. ההעצמה יכולה להתבטא בלמידה שיתופית עם המורה - מסמכים שיתופיים, שימוש בביג דאטה שגלום בנתונים שיאפשר למידה דיפרנציאלית ושיתופית, ומשימות הערכה ותרגול הנבדקות באופן אוטומטי. ניתן לקבל דו"ח המסייע למורה ולתלמיד\ה לייעל את הלמידה ולהבין היכן נקודות החוזק והחולשה בנושא הנלמד. התרבות השיתופית תיווצר גם באמצעות זום או כל כלי המאפשר פגישות וירטואלית ללמידה.
בנוסף, ניתן לייצר תהליכי למידה מתוך תחומי עניין משותפים לתלמידים, למשל תלמידים המתעניינים בווטרינריה או כאלה החובבים חלל. כך תתאפשר למידה בה התלמידים לומדים את הנושא מתוך עניין, יתגבשו קהילות לומדים ובהן חוויות ייחודיות. יצירת הקהילה היא שלב קריטי, ולאחר מכן ניתן להרחיבה בשיתוף בתי ספר נוספים.
- שליטה בשפות - חובה לפתוח צוהר לתלמידים לרכישת ולמידת שפות נוספות מלבד שפת האם. אנגלית, ספרדית, צרפתית, ערבית – כולן אופציות אפשריות. אפשר אפילו לשתף אותם בתהליך. תחילה לברר אלו שפות הם מכירים, מה היו רוצים ללמוד, ומה אולי רכשו בלמידה עצמית.
מורות יכולות לחבור יחד וליצור כמה קבוצות למידה לשפות שונות, לאפשר מתן ביטוי בקול רם לתלמידים, לשלב בעבודות הגשה חלקים שיתרגלו את השפות שלמדו. כל זאת כמובן לא מפחית מחשיבותן של מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון, שיסייעו מאוד לתקשורת העתידית שתתבצע יותר ויותר באמצעות כלים טכנולוגיים.
- תכנות מחשבים ואבטחת מידע – נדמה שכמעט אין צורך להרחיב על מיומנות כתיבת הקוד, היכולת "לתקשר" עם המחשב, שהפכה להיות מצרך מבוקש מאוד בשנים האחרונות. תהליך למידת הקוד פותח דרך חשיבה ייחודית ושפה מחוץ לקופסה, תרתי משמע, שיש לה רלוונטיות רבה לעתיד לבוא.
במערכת החינוך קיים שבוע קוד שבו אפשרו לתלמידים במהלך השנה חשיפה ולמידה של הנושא לקבוצות גיל שונות. בפעולת הקידוד התלמידים בוחנים ובודקים עד שהם נוחלים הצלחה, כך שהרווח המשני שלהם מההתנסות הוא העלאת הביטחון העצמי וחיזוק החוסן מפני כישלונות. ומה עוד מרוויחים בלמידת קוד? תכנות מאפשר לתלמידים ליישם חשיבה ביקורתית על נתונים שהם מוצאים. ממש כמו לגלות סיפור חדש, כך הם משתמשים בתוכנה כדי ללמוד כיצד לנתח נתונים ולהסיק מסקנות.
בחזרה לעתיד: חוסר ודאות או הרפתקה
מיומנויות רכות
מיומנויות אנושיות אלה הן רלוונטיות ביותר לתלמידי העתיד. מדובר במטען האישי שכל תלמיד\ה מביא\ה, ואפשר לייעל ולשפר באמצעותו את הסביבה הלימודית. לדוגמא: מקוריות, יצירתיות, אמפתיה, גמישות, היכולת להסתגל לשינויים, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ניהול זמן, חוסן נפשי ויכולת הכלה של תרבויות נוספות, מודעות עצמית ואינטליגנציה רגשית והרשימה עוד ארוכה. אמנם קיים קושי לכמת מיומנויות רכות, אבל כדאי לטפח אותן לא פחות מאת אלו הקשות.
- יצירתיות – אפשר לשאול את התלמידים "איך אתם רואים את העתיד?", כמו ממש לנסות לחזות אותו. לאפשר להם לשאול שאלות פתוחות ולהקשיב, ולערער על הנחות היסוד באופן מושכל. ניתן למשל לשאול את השאלה "איך בתי הספר יהיו בעתיד?", ולייצר דיון בנושא. מתוך התשובות אפשר לחשוב יחד איזה חלל למידה ניתן ליצור בבית הספר כעת שיראה "עתידני" בהתאם לתחזיות ולדמיון.
- גמישות קוגניטיבית או מחשבתית – בלמידת טקסטים וסיפורים, שנו את הסוף שהיה אמור להיות כל כך ברור, ואפשרו לתלמידים ליצור סוף אחר. במתמטיקה, הכניסו שינוי מאתגר בשאלה או בונוס בסיומה. הוסיפו לתרגיל שינוי המצריך דרך אחרת לפתרונו, או בקשו למצוא שלוש דרכים לפתרון התרגיל. שינויים אלה בלמידה יהוו גם מקום לחוסן נפשי, ולהסתגלות מהירה יותר לשינויים.
- חוסן נפשי - אפשרו לתלמיד לראות את נקודות החוזק שלו במרחב הכיתתי והבית ספרי ולצמוח, שימו לב לקו הדק בין הרגש של התלמיד, המחשבה שלו וההתנהגות בפועל. נסו לעודד דיבור על אקטואליה עכשווית, שכן התלמידים חיים בלוקאלי ובגלובלי ויש לעודד אותם לחשיבה חופשית.
בשיעורי שפה, בקשו מהם לכתוב סיפור עם פרשנות חיובית, אמפתיה לאחר, לבעלי חיים וחברים. בשיעורים התייחסו לרגשות העולים מהטקסט, מתמונות, מסרטונים מנושאים אקטואליים מהחדשות ואף מהשיעור עצמו. אפשרו להם להתבטא בכיתה, ואפילו בשכבה או בבית הספר כולו, תוך ייזום פורומים רחבים יותר והצגה וחשיפת התלמידים לתלמידים נוספים.
המיומנויות החיוניות לעתיד רבות, וכאן דגמנו רק חלק קטן. השורה התחתונה היא זו: יש להכין את התלמידים לעידן של חוסר ודאות, לאתגר אותם בחוויות למידה הדומה כמה שניתן לאתגרי העולם האמיתי, ולעשות זאת תוך מציאת תחומי העניין של התלמידים, מתוכם יהיה להם קל ומעניין יותר לצמוח.
לדף הכתב
»
מירב אגר
מחנכת, מורה ורכזת השתלבות
מחנכת, מורה ורכזת השתלבות. שותפה ומובילה בקהילת למידה להובלת רכזי השתלבות במחוז דרום. בעלת תואר שני בחינוך בעידן טכנולוגיות מידע ותואר ראשון בחינוך. האני המאמין שלי הוא כי "כל אדם הוא מיוחד וזהו ייחודו" כמחנכים אנו מתווים לדור העתיד דרך ומחובתינו לפתוח להם דלתות ליכולותיהם. השמים הם גם לא הגבול.
[email protected]
עוד כתבות של מירב אגר
כך נכין אותם לעתיד: 6 המיומנויות ששום רובוט לא יוכל להחליף
הסמארטפונים מפריעים לכם בשיעור? כך תגייסו אותם לטובת הלמידה
מה הקשר בין אדריכלות להוראה? כך תעצבו למידה מותאמת אישית
