בידיים שלנו: הדרך למצוינות מורים ותלמידים עוברת בחופש הבחירה

מורה, מה אם היית יכולה לבחור מה ללמד לפי נטיות לבך? ומה אם התלמידים היו יכולים לבחור מה ללמוד כאוות נפשם? מערכת החינוך היום מאפשרת אוטונומיה וגמישות רבה למנהלים בהתוויית התפיסה החינוכית שלהם. בהמשך לכך, מצופה מבתי הספר להנחיל את חופש הבחירה הלאה גם לתלמידים, כדי לעודד פיתוח לומד עצמאי בעל כישורים ומיומנויות. אני מאמינה כי הבחירה היא משאב חיוני לקידום למידה משמעותית והישגי התלמידים, והיא עומדת לנגד עיניי ביום יום.

כשהתחלתי את עבודתי כמנהלת בית הספר רמת אלון ברחובות לפני שמונה שנים, אחת המטרות ששמתי לעצמי הייתה חיזוק תחושת השייכות והמסוגלות של הצוות החינוכי. כבר בתחילת השנה היה לי חשוב לקיים מפגשים אישיים עם הצוות החינוכי ולשמוע אותם, אבל לשמוע אותם באמת - מה הם אוהבים? מה מניע אותם? מה החלומות שלהם? דרך המפגשים האישיים הצלחתי ללמוד ולהכיר את האנשים שסביבי כמכלול, על כל הווייתם, ולא רק כמורים או כמחנכי כיתות. המפגשים הללו התקיימו לאורך כל השנה, ולאחריה יצאתי לדרך עם יוזמה שעודדה את הצוות החינוכי לבחור תחומי דעת מתוך עולמם הפנימי, התשוקות והתחביבים שלהם ואותם לפתח כקורסים המוצעים לתלמידי בית הספר. הרי התלמידים שונים אחד מהשני, וכך גם הצוות החינוכי, מה שדרש ממני לחשוב על דרכי ההכשרה המתאימות ביותר על מנת לבסס את הבחירה כמיומנות וכערך בחיי היום יום בבית הספר.

עבור התלמידים, הבחירה מאפשרת הכרות עם עצמם, עם הכישורים שלהם, עם החוזקות והיכולות שלהם ועם נטיות ליבם. הבחירה מעודדת אוטונומיה וסקרנות, ומפתחת את האחריות והלמידה העצמית.

תהליך הבחירה מאפשר לתלמידים לקבל "טעימות" מתחומים שונים, ולאחר מכן לבחור מתוך שיקול דעת וקבלת החלטות מושכלת. מתוך התפיסה החינוכית הרואה בבחירה הזדמנות להעצמת התלמידים והמורים, ומתוך האמונה כי הבחירה תחזק את תחושת המסוגלות, תעצים את המוטיבציה ללמידה ואף תשפר את הישגי הלומדים, בנינו את קמפוס חינוך באהב"ה.

לא כל כך פשוט לבחור

"מה החלום שלך?", שאלתי כל מורה בסדרת מפגשים אישיים, " מה התחביבים שלך? מה היית רוצה ללמד מעבר לתוכנית הלימודים?". בדרך כלל התגובה הייתה חיוך, ואז הצטרפה השאלה: "ללמד כל דבר שהייתי רוצה...?". "כן", עניתי. ופתאום האנרגיה והמוטיבציה של המורה בשיח עלו פלאים – אבל זה לא כל כך פשוט לבחור, הרי אנחנו אוהבים הרבה דברים, כיצד מזקקים אותם לדבר אחד?

את תהליך הזיקוק עשינו יחד כל הצוות החינוכי במפגשים סדורים אחת לשבוע, דרך השתלמות מובנית שכללה בין היתר הכרות עם שיטות הוראה למידה מגוונות, בניית יחידות הוראה, אסטרטגיות והוראה מחוץ לקופסה. היה לנו חשוב לשלב גם כלים להערכה ועל כן למדנו את נושא הערכה וחלופות בהערכה.

יחד הגדרנו מהם הצרכים/ החלומות / הרצונות של התלמידים שעלו מהמפגשים ומהשיחות שלי עימם. למדנו כי התלמידים רוצים ללמוד תחומים הרלוונטיים לעולם התוכן שלהם, ואוהבים במיוחד את כל תחומי התנועה, גוף ונפש ומדע וטכנולוגיה. יצרנו חיבורים בין החלומות של הצוות החינוכי לחלומות של התלמידים.  

מה נדרש ממנהלים\ות כדי להניע יוזמה חינוכית הנשענת על תפיסת עולמם?

1. זיהוי החוזקות של ההון האנושי- הצוות החינוכי.
2. בירור עמדות/ צרכים/ רצונות עם התלמידים.
3. שמירה על רלוונטיות וערך נוסף - לצוות ולתלמידים.
4. מתן אפשרות לאוטונומיה ולבחירה – לצוות ולתלמידים.
5. בחירה מתוך מגוון אפשרויות – לצוות ולתלמידים.
6. קבלת החלטות וקבלת אחריות על הבחירה - לצוות ולתלמידים.

בעקבות התהליכים שהתקיימו בבית הספר בכלל ובהכשרת הצוות החינוכי בפרט, כל מורה בנתה במסגרת ההשתלמות המוסדית, יחידת לימוד סביב נושא מארגן ובה שמונה מפגשים המאפשרים למידה אחרת. את כל הקורסים איגדנו לחוברת אחת שאותה העברנו לתלמידים ולהורים, ובערב חגיגי ומשותף הזמנו את כל קהילת בית הספר לחוות את מגוון הקורסים המוצעים על מנת לאפשר בחירה מתוך התנסות.

הבחירה בערך כמיומנות מלווה את בית הספר מאז ועד היום, ואנו מקיימים אותה מעבר לקמפוס חינוך באהב"ה. אנו עושים זאת במגוון דרכים. למשל דרך הנהגת נבחרות: מורה מובילה נבחרת בתחום שהיא אוהבת, למשל מחול, מתמטיקה או מחשבים, והתלמידים בוחרים להיות חלק מנבחרת בתחום הנוגע לליבם. תהליך הבחירה נעשה דרך שאלון המזקק את תחומי העניין שלהם. התלמידים בוחרים להשתתף בנבחרת מתוך רצון לתרום או להיתרם.

גם ההורים יכולים להיות שותפים לדבר ולהוביל נבחרת משלהם, כך הורה שתחום מסויים קרוב לליבו יכול לקדם זאת בבית הספר. למשל, נבחרת "הכדור בידיים שלנו" הייתה יוזמה של אמא בבית הספר, שדרכה קידמה נושאים הקשורים לקיימות יחד עם התלמידים שבחרו את אותה נבחרת. ביום שבו הציגו תלמידי הנבחרת את התוצרים שלהם, והסבירו על חשיבות השמירה על הסביבה בפני התלמידים וקהילת בית הספר, הבנתי עד כמה הלמידה משמעותית כאשר היא נעשית מתוך בחירה.

תוצרי יוזמת "הכדור בידיים שלנו"

החוקר ברנדט תיאר שישה תנאים בהם אנשים מיטיבים ללמוד:  

• כשלנושאים הנלמדים יש משמעות אישית עבור הלומד\ת, כשהם מאתגרים ומעוררים למידה ותואמים את התפתחות הלומד\ת.
• כשבידי הלומדים בחירה ותחושת שליטה בתהליך הלמידה.
• כשהלומדים מקיימים פעילות גומלין חברתית.
• כשהלומדים מקבלים משוב אפקטיבי.
• כשהלמידה מתרחשת באקלים רגשי חיובי.
• כשהסביבה תומכת בתהליך הלמידה.

בהמשך לתנאים הללו, חשוב שנקיים שני תהליכים מקבילים - עם התלמידים והצוות החינוכי - בבואם לבחור.

עם התלמידים:

1. הכרות עם עצמי - מי אני כלומד? בחירה יכולה להתקיים מתוך הכרות של הלומד עם עצמו.
2. בחירה ומה היא טומנת בתוכה - איך אדע מה לבחור? לפי החברים? לפי המורה?
3. הבחירה כחלק מתהליך קבלת החלטות. ככזו, תמיד בבחירה יהיה ויתור, שלא בהכרח יהיה קל עבור התלמידים ואת זה צריך לתווך להם.
4. "שלב הטעימות"- הבחירה תתקיים לאחר התנסות של התלמיד בתחומים השונים, שלאחריה יתקיים שיח עם מחנכת הכיתה.
5. בחירה מתוך אפשרויות שונות.
6. קבלת החלטות - לקיחת אחריות על הבחירה שלי לאורך השנה.

עם הצוות החינוכי:

1. הכרות עם עצמי - מי אני כלומד? כמורה? מה אני אוהב?
2. בחירה על פי אשכולות: גוף ונפש, מדעי-מתמטי, אומנויות, שפות, רוח ועוד.
3. בניית יחידות לימוד המשלבות למידה חוויתיות, יצירתיות, בהן תוצר שניתן להעריך.
4. שיח ומשוב עם הצוות החינוכי על התוכנית שבנו וחשיבה על ההמשך.

התפקיד שלנו בבית הספר הוא להעניק לתלמידים מגוון אפשרויות ללמידה מתוך בחירה, שתאפשר להצמיח בוגר אוטונומי, שיודע לקבל החלטות ושיהיה בעל מסוגלות אישית גבוהה ומוטיבציה ללמידה. גם עבור המורים חשוב ביותר ליצור סביבת עבודה המתבססת על בחירה, ומעודדת אותם ליצור למידה פורצת גבולות הנשענת על החוזקות, הכישורים והיכולות שלהם.

כמנהלת, הבחירה עבור הצוות החינוכי והתלמידים חשובה לי מאוד. אני מאמינה שכשילד בוחר מה ללמוד ואיך ללמוד תחושת המסוגלות עולה וכך גם המוטיבציה שלו ללמידה. כך גם אצל המורים, כשהם בוחרים מה ללמד ואיך, הם פורצים את הגבולות של עצמם ביצירתיות, בדרכי הוראה למידה חדשניות, בשילוב מתודות מגוונות ובעיקר בחשיבה מחוץ לקופסה.