ישראל במלחמה
כל אחת מאתנו היה רוצה שלילדיו יהיו חיי חברה מיטיבים. אכן, הנושא החברתי הוא חלק משמעותי בעולמו של הילד. אחת המיומנויות החשובות לכל אחד היא למידה הרגשית-חברתית (SEL). זהו מונח פסיכולוגי המתייחס לרכישת כישורים המובילים לזיהוי וניהול רגשות, לפיתוח דאגה ואכפתיות לאחר, לקבלת החלטות אחראית, לייסוד מערכות יחסים חיוביות ולהתמודדות יעילה עם מצבים מאתגרים. יכולת רגשית-חברתית מאפשרת להשתלב בקהילה, בעבודה ובזוגיות, והיא נרכשת וניתנת ללמידה.
דרך חשובה לאימון חברתי רגשי היא המשחק – בין אם ספונטאני או מכוון. מיומנות זו מתפתחת בקרב הילדים כבר בגיל צעיר. כבר בגיל הרך ילדים משחקים במשחקים דמיוניים, יוצרים משחקים שונים ובעיקר מתנסים במשחקים סוציו-דרמטיים. משחקים אלו מסייעים להם לרכוש מיומנויות חברתיות, כמו הבעת אמפתיה לבובה שמועברת אחר כך לעולם האמתי. גם המשחק המכוון שמתבצע באמצעות משחקי קופסה או משחקים קבוצתיים, מבסס מיומנויות חברתיות כמו התמודדות עם תחרות ועם דחייה. עם השנים המשחק הטבעי הולך ונעלם, כשילדים מעדיפים לבלות את זמנם מול המסך. כתוצאה מכך חלק מהילדים מתקשים להשתלב באירועים חברתיים וחסרות להם מיומנויות חברתיות חשובות.
לכישורים החברתיים השפעה דרמטית על חוויית הילד ועל הצלחתו. מיומנות חברתית טובה, למשל שיתוף פעולה במשחק, הבנת סיטואציות ויוזמה, עשויה להוביל להצלחה ברבדים בולטים רבים בחיי הילד או הילדה. נדמה שלא נעשה די כדי לעזור לילדים המתקשים לרכוש אותה, זאת למרות היותה מיומנות נרכשת. לא במקרה המילה "כישורים" ו"כושר" דומות – גם את השריר הזה צריך לפתח ולאמן כמו כל שריר אחר בגוף. ההבנה שכישורים חברתיים הם מיומנויות נרכשות ומתפתחות, כמו קריאה וכתיבה, מאפשרת להשלים את המידע החסר בדרכים שונות ויצירתיות. יש קשר בין התפתחות קוגניטיבית לבין למידת מיומנויות חברתיות. ייתכן שאימון של יכולות אלו ישפר את מעמדם החברתי של ילדים עם קשיים חברתיים ואף יקדם את עתידם.
דוגמה מהקליניקה: ילד חכם, מעניין ורחב אופקים בכיתה ג' הגיע אלי בעקבות כך שהילדים מציקים לו והוא נסגר רגשית. במהלך המפגשים זיהיתי שאחת המיומנויות החסרות לו היא שאינו מודע להתנהגות המתאימה כשהוא מגיב למסרים שונים מול חבריו. הוא הגיב באופן שאינו מותאם לילד שמשוחח עמו מכיוון שהיה עסוק במידע שרצה להשיג. עבדנו על המיומנות תוך ציורי התרחשות שונים ודיאלוגים מעולמם של ילדים בגילו המלווים בהמחזה. הוא רכש את המיומנות הנדרשת ואף השתמש בה באופן ספונטני. הוא והוריו התחילו לדווח על חברויות שמתפתחות וכששאלתי אותו מה עזר לך? הוא ענה לי: "למדתי להתייחס למה (תוכן ואינטונציה) שמדברים איתי ולהגיב להם טוב".
בהינתן שיש קשר בין התפתחות קוגניטיבית לרכישת כישורים חברתיים, אם נזהה את המיומנויות שבהן הילד מתקשה וממה הדבר נובע, נוכל לבנות תגובה מותאמת כלפיו כך שלא יקבל מאיתנו את המידע באופן לעגני וציני, וכך נוביל את הילד לתגובה טובה ומותאמת לסיטואציה.
אחד הכלים לפיתוח מיומנויות SEL הוא מיזם B-Friend שפיתחנו בשיתוף משרד החינוך ואגף מו"פ. מדובר בכלי שמסייע למורים או ליועצים למפות את המצב החברתי של התלמידים באמצעות אלגוריתם חכם הבונה תמונת מצב חברתית. בעקבות המפה החברתית אנשי החינוך מקבלים כלים מותאמים שבאמצעותם הם יכולים לקדם את התלמידים באופן אינדיבידואלי ובאופן כיתתי. דרך התוכנית, המורים מקבלים כלים ללמד את הנושא החברתי-רגשי בכיתה וליצור שיח אישי או קבוצתי בנושא, בעבודה כיתתית ובמרחב משותף עם ההורים. בנוסף, במסגרת התוכנית מתקיימות סדנאות לחדר המורים וסדנאות לאימון רגשי חברתי עם התלמידים.
המיזם ליווה את התלמידים וההורים גם בזמן הקורונה. בעקבות המשבר שיצר ריחוק חברתי, הובן שיש להנגיש את הלמידה החברתית-רגשית באמצעים טכנולוגיים למפגשים למרחוק. לצורך כך מתקיימות סדנאות ב-ZOOM, פותחו משחקים חברתיים-רגשיים באונליין; הכלי הותאם והונגש ליצירת תמונת מצב לכל תלמיד לשימוש טכנולוגי; ניתנה אפשרות ליצירת מפה חברתית גם כן באמצעים אלו.
נמצא אם כן, כי מיומנויות חברתיות-רגשיות הן חשובות ביותר ונדרשות לכל אחד. בעבר, כל ילד היה רוכש מיומנויות אלו במשחקיו עם החברים. כיום, עם דעיכתם של משחקי החברה, יש צורך ללמד את הילד בצורה מונחית למידה חברתית-רגשית. הפיתרון שהוצע בכתבה זו הוא אחד מכמה דרכים לעשות זאת.
