מופנמות זו לא בעיה, עד שהיא הופכת לחרדה חברתית

השיח אודות סוגיות כמו חוסן חברתי ואישי, אמפתיה, ערבות הדדית, יצירת קשרים ושימורם היה שם עוד לפני מגפת הקורונה. לצערנו כיום, שנתיים אחרי שפרץ, המשבר העולמי החריף ומתח את יכולות ההכלה וההתמודדות לקצה. אנו פוגשים מציאות חברתית עגומה, של פגיעה חמורה במרקם ובאקלים החברתי ובכישורים ההכרחיים להתנהלות סוציאלית נורמטיבית, כמו גם בתחושת מסוגלות של התלמידים. מי שנפגעו במיוחד מהריחוק החברתי ומהשלכותיו הם אותם תלמידים מופנמים.

מופנמות היא אחד הצירים המרכזיים בהם ניתן לאפיין את אישיותו של אדם. המופנם ממקד פנימה את מירב האנרגיות שלו. לעומתו, המוחצן ייטה להחצין את רגשותיו והווייתו, ומירב האנרגיות שלו יופנו החוצה - כלפי החברה וסביבתו. כך או כך, האפיון עצמו של אדם כמופנם אינו מהווה בעיה. כפי שמבהירה סוזן קיין, מחברת הספר "שקט – כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר", התפיסה בה גדלנו לפיה מוחצנות היא ברירת המחדל וכי צריך להתיישר לפיה - אינה נכונה וגם אינה רצויה. היא מספקת דוגמאות של מופנמים מצליחים ומעוררי השראה, ומתארת כיצד בעולם בו ממעיטים בערכם של המופנמים - ההפסד כולו שלנו.

ובכל זאת, מופנמים לא פעם סובלים מחברה קולנית ומוחצנת שלא יודעת להכיל אותם ולרוב אינה יודעת להעריך את השקט, היצירתיות, האינטליגנציה והייחודיות שהם מביאים עמם - דבר שעלול לייצר חוויית דחייה או תחושות קשות של המופנם כלפי עצמו.

"מופנמים יעדיפו לרוב סביבה רגועה ומרווחת. הם כמעט תמיד יעדיפו אינטימיות של אדם קרוב ולא אירוע רב משתתפים, מפגש חברתי או מסיבה. אך אין זה אומר שהם אינם חברותיים", מסבירה אינה פרוג, פסיכותרפיסטית ומנהלת מקצועית בעמותת רקפת, "להיפך - לעיתים קרובות, מופנמים יהיו בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, קשובים, רגישים ואכפתיים יותר לסביבתם. לרבים מאיתנו יהיה קל ונעים יותר בקרבתם מאשר לצד אנשים מוחצנים המושכים תשומת לב, לעתים בקולניות או בחוסר רגישות. חשוב לדעת כי אנשים מופנמים לרוב אינם סובלים מנידוי והם לא אנשים דחויים. אולם לא פעם הם מאופיינים בחשיבה שלילית ונוטים למחשבות ואמונות ביקורתיות ושיפוטיות כלפי עצמם ("אין לי חברים", "אני לא מעניין/ת אף אחד", "אני לא שווה", "אין לי מה להציע", "אני לא יכול להשתלב" וכן הלאה) - הדבר עלול להוביל לדפוסי התנהגות הימנעותיים, העלולים להתפתח לכדי חרדה חברתית של ממש".

למרבה המזל, גם תכונה מולדת כמו מופנמות ניתנת להגמשה והרחבה

היום (א') מצוין יום המופנם הבינלאומי, המתמקד בשאיפה של מופנמים להיות מקובלים ומובנים ולקחת חלק בסביבתם החברתית. מגוון ארגונים ברחבי העולם מציינים את היום ומעודדים העלאת מודעות והפניית זרקור חיובי לאנשים השקטים, המופנמים, כדי לתת להם מקום וזכות להשמיע את קולם החשוב. יש כאן אמירה חברתית חשובה: הרווח ביצירת חברה מכילה ומגוונת שיש בה מקום גם למופנמים - הוא של כולנו. בתי הספר, בהם מבלים ילדים ונוער שעות רבות מדי יום, מחונכים ומעוצבים ובונים את תפיסותיהם ויכולותיהם החברתיות, הם זירה קריטית להבנייה של תפיסה מכילה ומגוונת המעניקה מקום ומאפשרת צמיחה גם למופנמים הרבים שבה.

כשמופנמות הופכת לבעיה

חשוב להבין כי מופנמות כאמור אינה בעיה, ולא כל מופנם סובל או זקוק לעזרה. אנשים מופנמים הם שקטים ובעלי מעורבות חברתית מצומצמת, הם נוטים אמנם להתבודד, אך הם לא לבד - יש רבים כמותם. למען האמת כ-30% מהאוכלוסייה הם מופנמים. מופנם הוא פעמים רבות מישהו שעולמו הפנימי מאוד עשיר. הוא אוהב להיות עם עצמו והדבר לא מפריע לו. לא פעם יש בכך גם יתרונות.

כדי לזהות בכל זאת קושי או מצוקה, השאלות שצריכות להישאל הן האם התלמיד המופנם היה מעונין להשתלב יותר ונמנע מכך? האם הוא נמנע מרצון או משום שהוא נעדר את הכוחות או את תחושת המסוגלות? האם הוא נהנה או חווה תסכול ובדידות? האם איכות חייו נפגעת?

מחקרים מראים כי בין שלב זיהוי סימנים לחרדה חברתית ובין הפנייה לקבלת עזרה חולפות במממוצע 10 שנים ויותר(!). 10 שנים של מחירים חברתיים ואישיים שניתן היה למנוע. "כשביישנות ומופנמות פוגשת חרדה חברתית, זהו הרגע בו מוגדר קושי, וכאן מומלץ בחום שלא להזניח", אומרת פזית גולדשטיין, מטפלת התנהגותית-קוגניטיבית ורכזת תחום ילדים ונוער בעמותת רקפת.

המופנמים והמוחצנים גם יחד חווים את רוב יומם בבית הספר. שם מתקיימות מרבית האינטראקציות החברתיות שלהם, וזהו גם מגרש האימונים שלהם לתרגול, פיתוח ושימור קשרים, הפגנת עצמאות, אחריות, ייחודיות ושייכות. אולם מופנמים רבים מתקשים "לשחק" במגרש החברתי בבית ספרם.

הרווח ביצירת חברה מכילה ומגוונת שיש בה מקום גם לשקטים ולמופנמים הוא של כולנו. חשוב להדהד את האמירה הזו בין כותלי בתי הספר. לרגל יום המופנם הבינ"ל עמותת רקפת, המסייעת למתמודדים עם מופנמות שיש בה חרדה חברתית, מציעה מערך שיעור ייעודי המכיר בשונות בין תלמידי הכיתה ומעודד קבלת השונה, השתלבות והכלה, לצד מנהיגות אחרת - שקטה. מטרת המערך היא לערוך היכרות עם המושגים "מוחצן" ו"מופנם" ולהבין את השוני ביניהם. במסגרת הפעילות, מוצפת גם השאלה המסקרנת האם ניתן להיות מנהיג שקט בעולם מוחצן? מוזמנות ומוזמנים להוריד את המערך בלינק המצורף ולעשות בו שימוש בכיתות.

למרבה המזל, גם תכונה מולדת כמו מופנמות ניתנת להגמשה והרחבה. בהיותו של האדם יצור חברתי ובהינתן יכולת ההסתגלות והפתיחות המחשבתית המאפיינת ילדים ונוער – הרי ששינוי כזה יכול לשפר משמעותית את איכות חייהם של תלמידים רבים, על פני כל רצף המופנמות-מוחצנות, ולגרום ללא מעט תלמידים להרגיש הרבה יותר שייכים עם ההגעה בכל יום לבית הספר.

להורדת מערך השיעור ליום המופנם הבינלאומי