לשחק עם גולדה וגרטה: חינוך לשוויון מגדרי מתחיל כבר בגן

לגדל דור מודע \ חן מוצפי 

לא אחת אני נשאלת למה צריך גן מודע מגדר?

בגני הילדים כיום, מרמת הכותרות על הלוחות, ועד לספרים, המשחקים והבובות - מוצג סוג מסוים מאוד של דמויות. רובן לבנות, בעלות מבנה גוף דומה ושיער בהיר. כמו כן, רוב התכנים הנלמדים בגן מציגים בעיקר גברים: סופרים, משוררים ובעלי תפקידים במדינה. בנוסף, רבים מספרי הילדים מציגים בנים ובנות בתפקידים והתנהגויות סטריאוטיפיות, מעטים הספרים המציגים ילדים וילדות בעלי צרכים מיוחדים, מבנה גוף אחר (מבנה מלא למשל), מעטים הספרים המציגים אפילו ילדות וילדים עם משקפיים, שיער מתולתל, ומעט ספר מציגים ילדים וילדות עם התנהגויות "לא שגרתיות".

בתחילת הדרך, היו לא מעט בנים ובנות שלמרות הגיל הצעיר, הביעו עמדות מאד נחרצות. למשל ילדה שאמרה שבמשחק קלפים ורוד של פיות הבנים לא יכולים לשחק, או בן שאמר שהבנים בהכרח הכי חזקים והוא יכול לנצח את כל הבנות ושיש דברים שרק בנים יכולים לעשות. אך חינוך מודע מגדר ומקדם שוויון, הוא כזה החושף את ילדות וילדי הגן לכלל מרכיבי החברה האנושית. מטרתו להראות שיש ילדות, נערות ונשים, שפרצו דרך בדיוק כמו גברים. 

מתוך הפעילות בגן

בשנה שעברה בט"ו בשבט, ובחיבור ליום כדור הארץ, הכרנו בגן את גרטה טונברג. העובדה שמדובר בנערה צעירה, קרובה יחסית לגילאי הילדות והילדים בגן, איפשר בקלות להתחבר אליה. קראנו את הספר "גרטה והענקים", למדנו על המאבק שלה בנושא משבר האקלים, למדנו כיצד בני האדם יכולים ויכולות להזיק לטבע מצד אחד ולשמור עליו מהצד השני. במסגרת הפרויקט, הכנו שלטים שנתלו מסביב לגן, עם בקשות של ילדי וילדות הגן מה לעשות כדי לשמור על הסביבה.

לקראת יום האישה, הבאתי את סיפורה של הלן קלר. ראינו כיצד ילדה שהיא גם עיוורת וגם חירשת, הצליחה לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהגיע להישגים יוצאי דופן; ביום הזיכרון לחיילי וחיילות צה"ל, הבאתי את סיפורה של הגיבורה, לוחמת מג"ב הדר כהן ז"ל. ההתרגשות הייתה עצומה; ביום העצמאות הכרנו את גולדה מאיר. וזה רק קצה המזלג של דמויות נשיות חזקות שהילדות והילדים ערכו עמן היכרות.

"כל הילדות והילדים לצאת לחצר"

אבל החינוך למודעות לא מסתכם רק בהכרת דמויות וספרות ילדים, אלא בעיקר בהתנהגות היומיומית בגן. ברוב מערכת החינוך, ההתייחסות לכיתה תמיד תהיה בלשון זכר. אצלי בגן, צוות הגן מקפיד על שימוש בשפה שוויונית – למשל: "כל הילדים והילדות לצאת לחצר..." או שימוש בפעלים בזמן עבר או עתיד ("אנחנו נלך", "אתמול קראנו"). ככה הפנייה היא לכלל הקבוצה ולא למגדר מסוים.

מתוך הפעילות בגן

במהלך השנה, אתגרתי את הקבוצה והעלתי לדיון נושאים שנויים במחלוקת – האם רק בנים יכולים לעשות ספורט? האם יש צבעים שהם רק של בנים או רק של בנות? האם משחק זיכרון של פיות הוא בהכרח רק של בנות? והאם לבנות אסור להיכנס למרכז הבנייה כי יש שם רק מכוניות וגופים?

בנוסף, בחנתי מקרוב את הספרים שהיו אצלי בגן. ערכתי סינון, והוצאתי ספרים שלא התיישבו עם התפיסה שלי. מנגד, הכנסתי ספרים רבים המציגים נשים פורצות דרך, ספרים על משפחות אחרות, על גברים לא סטריאוטיפים שהגיעו להישגים גדולים.

אסופת ספרים בנושאים מעצימים

בימים אלו, בתמיכת ראש העיר פתח תקווה ובסיוע משרד החינוך, אנו שוקדות על בניית תוכנית חינוכית שתלווה את הגן בשנה הקרובה. תכנים שוויוניים בחיבור לחגים ומועדים, אירגון הסביבה החינוכית ככה שתתן יצוג לכלל ילדי וילדות הגן, הכנת כותרות ולוחות בשפה שיוויונית ועוד. בנוסף, בכל חודש נכיר דמות נשית חזקה אחרת, וילדי וילדות יום ההולדת של אותו חודש, יבצעו משימות חקר על אותה אישה.

לחינוך מודע מגדר יש חשיבות עצומה בגידול דור של ילדות וילדים עם מודעות חברתית, עם הבנה שכל אחד ואחת יוכלו להשיג הכל, ללא קשר לשיוך מגדרי. נוכחתי לדעת שבגילאים הצעירים, ילדות וילדים לא מתעניינים בשונות, וככל שנתחיל את החינוך השווה (תרתי משמע) מגיל צעיר, יגדל כאן דור איכותי, הגון ומודע הרבה יותר.

"תראו, גם לרוזה פארקס יש משקפיים" \ שרית לוי אלנתן

כיצד ניתן ללמד את נושא המגדר בגיל כל כך צעיר? ובכן, השינוי קורה במעגלים. ראשית עלינו להשתכנע בעצמנו בצורך בשינוי, כלומר לחולל שינוי במעגל הפנימי שלנו, בתפיסות ובשפה. במעגל השני נשתף את המערכת בשינוי - את צוות הגן, ההורים, הפיקוח והרשות. במעגל השלישי, ניישם את השינוי בגן הילדים. איך עושים זאת הלכה למעשה? הנה הדרכים בהן נקטתי כגננת מודעת מגדר.

חינוך מודע מגדר: ככה עושים את זה

• הגמשת תבניות – אני מקפידה להיות קשובה לסיטואציות שעולות בין הילדות והילדים. בעיקר כשהם במרחב החופשי (משחק, יצירה, זמן האוכל, חצר). ההזדמנויות הללו הן קרש קפיצה מצוין להמשך שיח שווה במליאה ובקבוצה. באחת ההזדמנויות נקלט באוזני משפט שאמר אחד הילדים לילדה שישבה לידו: "את לא גיבורה, רק בנים גיבורים". כששמעתי, התייחסתי לאמירה בשיח מולו ובעיקר בהקשבה, לא שפטתי ולא הבעתי את דעתי. במפגשים שוחחנו על המושג מהו גיבור? מהי גיבורה? ניסינו לענות על השאלה על ידי עיון בספרות וחשיפה לנשים מעוררות השראה. כעבור מספר מפגשים, אותו ילד שינה את דעתו ואמר לי מיוזמתו: "בנות גם גיבורות, לא רק בנים". משפט שגרם לי התרגשות גדולה.

למידה חווייתית על קאמלה האריס

• פנייה לשני המינים - השיח בגן והכיתוב במרחבי הגן מופנה הן לבנות והן לבנים. יכולת זאת דורשת התמדה, אימון ותרגול, והיא כמו שריר המתחזק ומשתכלל עם הזמן. הילדות והילדים ערות וערים לאופן הפנייה, ואם אני "שוכחת" – זוכה לתיקונים. השפה מתבטאת גם בהודעות ובתכנים הנשלחים להורים כבר עם תחילת השנה. אחת האימהות שיתפה שכאשר אמרה לבתה שהולכים היום לרופא, ענתה לה בתה: "או לרופאה". האם הופתעה ואמרה לה שהיא צודקת, בכל מקצוע יש גם נשים וגם גברים, כמו שיש ציירות וציירים והילדה השלימה "כמו אנה טיכו" (עליה למדנו בגן).
  
  
• הלימה בין הגננת לצוות הגן ולהורים - כבר מתחילת השנה אני מבהירה את המהות והמשמעות שעומדת מאחורי הקונספט. כל מילה של סייעת הגן, רכישת מתנות של ועד הכיתה, הבעת פנים והתנהגות מהווה מסרים גלויים וסמויים עבור הילדות והילדים. שיתופי פעולה ימנעו חילוקי דעות וירבו התנהגויות שהולכות בקנה אחד עם העשייה השווה.
  
  
• הקשבה לבחירות של הילדות והילדים - לפני כמה שנים, אחד הילדים בגני השתתף בחוג בלט. בימי החוג הביא בתיקו את בגדי הריקוד ונעלי הבלט. כבר בפעם הראשונה שהראה לי אותם גיליתי התלהבות, והוא מצידו מצא את המקום והביטחון אצלי להראות לי שוב ושוב. ביקשתי ממנו שיראה את בגדי הריקוד ונעלי הבלט לשאר הגן והוא הסכים. כיוון שהילדות.ים מכירות.ים את הרוח השווה השורה בגן, קיבלו את בחירתו ואף שאלו אותו שאלות בנושא. בנוסף, נוצר שיח שווה תוך הצגת רקדנים בתחום והדגשת הבחירה לפי הלב. השיא היה שאותו ילד רקד במרחב הגן, כולנו הסתכלנו על הריקוד ובסיומו מחאנו לו כפיים. הוא חש גאווה. בטוחה שרגעים אלו נתנו לו ביטחון בבחירה וילוו אותו גם בהמשך.

לא "חכם בשמש", אלא התנהגות חכמה בשמש

• המרכזים שבגן הם הזדמנויות שוות ללמידה - הלמידה השווה בגן, שמטשטשת את התפקידים המגדריים בין בנים לבנות, גרמה להם ללכת בעקבות הלב בבחירות יומיומיות. כך למשל, הבנות נכנסות לפינת הנגרייה בגן, והבנים נכנסים למרכז הבית. באחד הימים צדה את עיני קבוצת בנות שלקחה כלי עבודה. כששאלתי אותן מה הן עושות ענו: "אנחנו מתקנות את הקיר", אחר כך פנו לתקן דברים נוספים בגן. הנדי-וומן במלוא תפארתן. באותה העת, במרכז הבית מספר בנים החלו להכין ארוחת ערב בהנאה גדולה.
  
  
• לגיטימציה להבעת רגשות – בגן, ייעדתי מרכז להבעת רגשות ושיח רגשי, הן של הבנות והן של הבנים. לרוב, מצופה מבנים להיות חזקים ולא להביע את רגשותיהם. הפינה בגן חושפת קשת של רגשות בקרב כולם, תוך שילוב דקלומים, שירים, ספרות בנושא, קבלה ושיח.                 
                                                                           
• בחירת דקלומים, שירים וספרים – אני בוחרת בקפידה לגן דקלומים, שירים וספרים המעצימים נשים וגברים תוך ניפוץ סטריאוטיפים. לא אחת אני משנה ומוסיפה כאשר הכיתוב מתייחס רק בלשון זכר. את הספרות אני שוזרת בתוכנית לימודים שיצרתי כבר מתחילת השנה. בעקבות ההתמדה בקריאה,  מתרחשים דברים נפלאים. ילדות וילדים מפתחות ומפתחים חשיבה ביקורתית אם ישנה הטיה בשפה, בכיתוב, בשם ספר וכו'. הורים מספרים שהילדות והילדים נותנות ונותנים את הטון בבחירת ספרות מהספרייה, ואף מביאות ומביאים ספרות ברוח השווה לגן, מעמד שמסב לכולם אושר רב.   

כוסות למקבלת ולמקבל השבת

• העצמת נשים מעוררות השראה - רוב הדמויות הנלמדות במסגרות החינוך הן גבריות, לכן קיימת חשיבות להעצמתן של הנשים. לעיתים קיימת הזדהות עם הדמויות, לדוגמה: מספר בנות ובהן ילדה שהחלה להרכיב משקפיים ישבו בחצר עם הספר על רוזה פארקס. לפתע אמרה הילדה במלוא גאווה: "תראו, גם לרוזה פארקס יש משקפיים".
  
  דוגמה נוספת - אחד הבנים ביקש ממני מיוזמתו, לאחר חזרה מחופשה,  להמשיך וללמוד אודות שרה לוי תנאי. ילדה נוספת ביקשה מאימה, לאחר גמילה ממוצץ, לקנות לה בובה של מארי קירי. לפעמים אני מזמינה לגן נשים מעוררות השראה, גם מהסביבה הקרובה של הילדות והילדים. המפגש הפיזי עימן מחזק ומעצים.

• שיוויון בארועים שמתקיימים בגן – בימי הולדת, קבלת שבת, חגים, ואירועי יום המשפחה, אני מגלה רגישות לנושא המגדר, למשל בבחירת השירים, הדקלומים והספרות בנושא, תוך התייחסות לסוגי משפחות והתנהלות שווה בין כולם.
  
  

קיימות תרומות רבות לחינוך מודע מגדר עבור הילדות והילדים. פיתוח חשיבה ביקורתית, התנסות ביכולת לומר לא למה שאינו נעים ותכונות מנהיגותיות נרכשות הם רק חלק מהיתרונות. כפי שציטטה אחת הילדות מהגן ממילותיה של גרטה טונברג: "אף אחד לא קטן/קטנה מידי בשביל לחולל שינוי".

הכותבות למדו על עולם חינוך מודע מגדר דרך ארגון מנהיגותה מיסודה של טל ברייר בן מוחה, הפועל לקידום חינוך מודע מגדר והורות מודעת מגדר.