נובמבר הוא חודש הכתיבה הבינלאומי. מה התלמידים יכולים ללמוד מזה?

למה כתיבה? כי כתיבה זה חשוב, וכתיבה זה קשה. כתיבה, ובפרט כתיבת ספר, ובפרט-בפרט הוצאה של ספר היא חלום של הרבה אנשים ברחבי העולם. עם זאת, כתיבה היא אתגר גדול מאוד, בודד מאוד, מלא מחסומים של שגרת היומיום ושל תחושות כישלון וחוסר אונים כבדות. 

למה נובמבר? לא יודעת בוודאות. אני חושבת שהסיבה היא שזה חודש ריק. אין בו חגים והסחות דעת אחרות. חודש של "כלום" מתברר כמצע טוב לרגשות שונים. אפשר לחוש את זה כשרואים את הרשימה המפתיעה של שירים ופזמונים הכתובים על נובמבר ובעקבותיו. 

יצירה של חודש כתיבה היא ניסיון מאורגן לפרק את החסמים הגדולים ולייצר התחלה של עשייה. נראה לי שאם ננתח את הרעיון הזה נוכל לקחת ממנו השראה להרבה עשייה חינוכית, ולדרך להרגיל תלמידים לניהול משימות חכם.

מה אפשר ללמוד מרעיון של חודש המוקדש כולו הכתיבה?

1. פירוק לצעדים קטנים: בספר באנגלית יש חמישים אלף מילים. בעברית קצת פחות, כי השפה קצרה יותר, אז נגיד שמדובר בארבעים אלף. אני אכתוב את זה במספר ונראה שזה גדול 40,000. עם ארבעה אפסים. זו משימה גדולה שמפחיד להתמודד איתה. הפירוק שלה לשלושים צעדים קטנים הוא אחת הדרכים להתמודדות. בסך הכל, בדרך לכתיבת ספר בחודש נובמבר, צריך לכתוב כאלף וחמש מאות מילים ביום. זו משימה הרבה יותר פשוטה. היא יכולה לקחת משהו כמו חצי שעה. זה אפשרי. כמה זה אלף חמש מאות מילים? בערך שלושה עמודים. כל משימה היא כזאת: נראית גדולה ועצומה בהתחלה, אך פירוק שלה לצעדים קטנים מאפשר לעבוד בצורה הדרגתית על מימושה.
   
   
2. פשוט להתחיל: חלום הוא חלום. נשאר רחוק ולא מושג. אם יש מסגרת שמצליחה להתניע, כמו בפרסומת "רק עשה זאת" (just do it) של חברת נייק, יש גם סיכוי להמשיך הלאה. זה בוודאי נכון למי שיש גרעין של סיפור ומבנה ראשוני בראש ועכשיו כל מה שנשאר זה להריק אותו אל הדף הריק או אל מסך המחשב. אותו דבר בפרויקטים אחרים – יש הרבה חסמים ומניעות. לפעמים כדאי לעודד תלמידים רק להתחיל, השאר כבר יזרום משם.
   
   
3. התמדה: במקום לשבת שעות ולכתוב ואז להשאיר במגירה ובתיקיה ולשכוח מזה כי יש הרבה דברים אחרים, כתיבת נובמבר מאפשרת לשכלל חוש של התמדה. יש צורך בעשרים או שלושים יום ליצירת הרגל נכון. האם תכתוב מדי בוקר בחדר הכתיבה שלך, או מדי ערב לפני השינה במקום צפייה בתוכנית הטלוויזיה שאנשים אחרים החליטו עליה בשבילך? פחות משנה. מה שמשנה זה יצירה של הרגל והבנה שאין צורך לחכות למוזה גדולה שתזרח, עדיף בינתיים להתאמן ולשכלל את מיומנות הכתיבה לשמה. יכולת ההתמדה היא מיומנות חשובה שכדאי לתלמידים לאמץ – בתרגול מתמטיקה, בבניית רובוט או בכל משימה חשובה שנרצה שיעשו.
   
   
   מה התלמידים יכולים ללמוד מחודש הכתיבה?
   
   
4. מסגרת חברתית: כן, זה חשוב. כתיבה היא עשייה בודדת ואדם הוא יצור חברתי. הידיעה שזה זמן שבו עוד אחרים ברחבי העולם עושים איתך אותו דבר בדיוק היא גורם מעודד עשייה. יש קבוצות שמתכווננות לזמן הזה, אתרים שיתופיים, אפליקציות שמסייעות לנהל את הזמן ועוד. כל הפסטיבל הזה מטרתו לשדר לאדם שגם כשהוא בחדר הוא לא לבד, יש לו קהילה שעושה איתו יחד דברים. גם למידה היא מעשה חברתי, ואנו צריכים לסייע לתלמידים למצוא את המסגרת החברתית המתאימה להם – הכיתה, קבוצת למידה קטנה, "חברותא", וכדומה.
   
   
5. נטרול פרפקציוניזם: אם נישיר מבט למציאות נודה בצורה כנה שאין דרך להוציא מתחת היד ספר טוב בחודש של כתיבה. זה לא עובד ככה. גם סופרים מיומנים ביותר נדרשים לזמן רב יותר, בוודאי ובוודאי סופרים מתחילים. אבל זה מה שטוב. ההרגשה שצריך לכתוב יצירת מופת חד פעמית היא הרגשה משתקת ומנטרלת עשייה. יודעים מראש שבסוף החודש יהיה ספר בינוני מינוס, אבל יהיה ספר. יהיה תוצר, ולא חלום אוורירי. את הספר הזה, הבינוני מינוס, יהיה זמן אחר כך לערוך ולשפר, ובינתיים משתחררים מהחשיבה הרפלקטיבית המשתקת לעיתים, האם זה טוב, ומתמקדים בארבעת הגורמים הקודמים: התחלה, עשייה מתמידה, בצעדים קטנים ועם קבוצה מלווה. גם אצל התלמידים שלנו נוכל בקלות לראות את הפרפקציוניזם המשתק, ולהדריך אותם איך לפעול כדי לנטרל אותו.

כתיבה יצירתית של ספר היא רק דוגמה. מודל נובמבר יכול לסייע לכל פרויקט גדול שמזמן רצינו לעשות אבל הוא היה גדול עלינו ולכן נשאר חלומי ולא מוגשם. מה שחשוב זו ההבנה שאפשר לתחום בזמן, לחלק לצעדים קטנים, לייצר מסגרת חברתית ופשוט להתחיל בלי לדאוג מאוד מהתוצאה הסופית.

אם תרצו, זה ההבדל בין הצטיינות למצוינות. הצטיינות היא עשייה תחרותית מול הסביבה, עם רצון לייצר השוואה ולהיות יותר טובים מאחרים. זה גורם שלעיתים הוא מדרבן וטוב, ולעיתים קרובות יותר הוא משתק וחוסם עשייה. לעומתו מצוינות היא אישית, אדם יוצר השוואה מול עצמו ומנסה למצות את הפוטנציאל האישי שלו לעשייה, שהיא טובה יותר ממה שהיה קודם. מצוינות דורשת שקידה והתמדה, שכלול מיומנויות בעבודה שהיא לעיתים אפורה וחסרת השראה זוהרת, אבל בסופו של דבר מספקת מאוד. רוצים להפוך את נובמבר 2020 לחודש המצוינות האישית שלכם ושל תלמידיכם? מה יהיה הפרויקט שלכם?