איך נהפוך את מיומנויות המאה ה-21 לחלק משגרת בית הספר?

בשנים האחרונות מיומנויות המאה ה-21 הפכו לחלק מהשיח הארגוני ומהמטרות שמציבים בתי ספר וארגונים שונים. למגמה זו מצטרפות אופנות ניהול כמו השאלות כיצד הופכים לומד לעצמאי? כיצד מקדמים למידה בקבוצות באופן רב גילי? ומושגים כמו למידה רגשית-חברתית - SEL (Social Emotion Learning). מאמר זה יעסוק בשילוב מיומנויות חדשות אלו בבית הספר כחלק מליבת הארגון.

מיומנויות המאה ה-21 מושפעות מגורמים חיצונים גם ברמה הגלובאלית. שינויים גלובאליים מתרחשים בקצב הולך וגובר, החל מהמהפכה התעשייתית ועד לנגיף הקורונה. גורמי שינוי אלה מהווים בסיס לצורך בשינוי ארגוני.

שינוי ארגוני הוא תהליך הכולל שינויים פנימיים מבחינת מבנה ארגון, תכנים, שיטות הפעולה, הטכנולוגיות, תקשורת ארגונית ועוד, כמו גם שינויים חיצוניים - שינויים במבנה הפיזי, בחללים ובמבנה הכיתות. על פי התיאוריה המוכרת, שינוי ארגוני כולל שלושה שלבים:

שלב ההפשרה

השלב הראשוני והכרחי לבחינת הצורך בשינוי בארגון. בשלב זה מתגבשת ההבנה כי יש צורך בשינוי ואת הסיבות לו. הצורך בשינוי יכול לנבוע משינויים סביבתיים והצורך להתאים אליהם את הארגון, או פער בין החזון לבין ההתנהלות היומיומית של הארגון. לפיכך, חשוב למפות את הצרכים החדשים הקיימים. לדוגמה, יש לערוך רשימה של מיהו הבוגר האידאלי של בית הספר ומה הן המיומנויות שאמורות להיות לו בתום לימודיו, מה הן המיומנויות הנרכשות כיום לעומת אלו שהיינו רוצים לפתח בקרב הבוגרים, למשל: "על בוגר כיתה ו' לדעת לחפש מקורות מידע מהימנים, לכתוב ביבליוגרפיה נכון, להקליד עבודה במחשב ועוד.

חשוב לבצע שלב זה בשיתוף עם חברי ההנהלה והצוות על מנת לרתום אותם לתהליך, לבנות עמם את התכנית ובכך גם להפחית התנגדויות בהמשך.

שלב השינוי - מעבר למצב החדש

בשלב זה מציגים את התוכנית ומתחילים בביצועה. שלב הטמעה זה חשוב ומהווה את ליבת התהליך כולו. בפועל, חשוב להציג את המנגנונים והפרקטיקות הטמונות בשינוי - מה עושים כעת? מה מבנה הפעולה החדש? בנוסף, חשוב להציג את "סוכני השינוי", הדמויות המרכזיות בשינוי אשר יוכלו לסייע בתהליך.

שלב ההקפאה

בשלב זה מפעילים את כל המנגנונים והפרקטיקות התומכים בשינוי. ביצוע לא נכון של שלב זה, יבטל את השינוי הארגוני המיוחל.

בפועל, לאחר התחלת התוכנית יש לוודא שהיא נמצאת כחלק מסדר היום בארגון. למשל, בהקצאה שעות במערכת, בביצוע תהליכי משוב אישיים וקבוצתיים על התהליכים החדשים, ובשילוב התכנים בתוך תכניות קיימות אחרות. בהתאם, ברמה הארגונית חשוב לייצר מנגנוני היזון חוזר לטובת שיפור מתמיד של תהליך השינוי. למשל, באמצעות עיון במשובים ועריכת התאמות לאורם.

כיצד משלבים בארגון את מיומנויות המאה ה-21?

• בוחנים את הרצוי מול המצוי: חושבים אילו מיומנויות רוצים לקדם בארגון? לדוגמה, נבחר לקדם למידה עצמאית ועבודת צוות.
  
  
• חשוב לזכור כי "תפסת מרובה - לא תפסת": מומלץ להתמקד בשתיים-שלוש מיומנויות לכל היותר. יש לשתף את חברי ההנהלה ו/או הצוות בבחירת המיומנויות.
  
  
• על מנת להטמיע כהלכה את המיומנויות הנבחרות, מומלץ לקבוע "סרגל התפתחות מיומנויות". לדוגמה, סרגל מיומנויות עבור שכבת א': אם מחליטים כי המטרה היא לקדם למידה עצמאית, יש לקבוע את היעדים הרצויים. למשל: על התלמידים לבצע משימה לבד ולדעת לבקש עזרה. לאחר מכן, יש לקבוע כיצד ישיגו התלמידים את היעד: על ידי משימות קצרות תחילה, הגדרת זמני עבודה מראש והקראת זמנים לתלמידים תוך כדי עבודה.
  
  
• בבניית "סרגל התפתחות מיומנויות", חשוב להגדיר את מידת העומק וההתנסות של הבוגרים במיומנות. לקבוע סף עליון אליו נשאף להגיע. לדוגמה: במיומנות למידה עצמאית במקצועות ההומניסטיים, בוגר הארגון צריך לבצע בהצלחה חקר עצמאי במקורות השונים, למצוא מקורות מידע מהימנים, לכתוב באופן מיטבי בסוגות שונות, לדעת לסכם מידע וטקסט, לייצר סינרגיה בין החומרים השונים, לכתוב ביבליוגרפיה, לדעת לבצע קריאה ביקורתית והיזון חוזר בהתאם, לדעת להפוך את הסיכום שיצר לידי תוצר ולהציגו. בד בבד, חשוב להקנות את היכולת לדעת מתי הלומד זקוק לעזרה וללמוד כיצד הוא מבקש זאת. מיומנות זו נתמכת על ידי לימוד מיומנויות של משוב ורפלקציה: מתן משוב ורפלקציה עצמית, קבלת משוב, מתן משוב מקדם לאחר, יכולת לייצר משוב ורפלקציה עצמית בעל פה ובכתב.
  
  
• לאחר שהגדרתם את הבוגר הרצוי, יש לחזור ולכתוב תוכנית לכל השכבות, עד לבסיס הסרגל (מהשכבה הצעירה). להלן דוגמה עבור למידה עצמאית במקצועות הומניסטיים לשכבה הצעירה ביותר: לדעת לבצע משימה לבד - להשתמש בחומרים רלוונטיים (לוחות, ספרים, דפי עבודה), ללמד לתכנן את מהלך העבודה. לשם כך, על המורה להגדיר תתי משימות ולבחור מרחב עבודה המאפשר עבודה עצמאית מיטבית. לשם כך יש צורך להגדיר את מרחבי הלמידה האפשריים, לדעת לבקש עזרה, ככל שעולה בעיה, לנסות לסייע בפריפריית המשימה ולא בליבתה, לאפשר לילד להגיע לפתרון לבד ובכך גם להעמיק את תפיסת המסוגלות העצמית שלו.
  
  
• החלת מיומנויות תומכות כבר בשלב הבסיסי, לדוגמה: בתום משימה יש למלא דף מסכם על תהליך העבודה, על ידע נרכש ועל תפיסת המסוגלות העצמית. כמובן שיש לבצע התאמות עבור השכבה הצעירה, כמו חלוקת דף משוב מסכם שיכלול סרגל של צביעת אחד מהפריטים בהתאם למדרג - זרע, עלה, עציץ וכו', כמו בדף הזה הזמין להורדה.

לסיכום, בחירה מותאמת של המיומנויות ולאחריה בניית "סרגל התפתחות המיומנויות" יסייעו בהטמעת תהליכים אלו ויצעידו את הארגון אל מימוש מטרות המאה ה-21 שהציב לעצמו.