נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
חופשת הקיץ מסתיימת, הטמפרטורות יורדות לאט לאט ועמן הלחות. מזג האוויר משתנה ותופס מקום בשיח ובתחושות שלנו, ולא פחות חשוב ממנו – האקלים עמו נתחיל את שנת הלימודים החדשה שבפתח. האקלים הכיתתי.
את עומדת לקבל כיתה חדשה או ותיקה, ולא משנה איך נסתכל על זה - הכיתה שלך הולכת להיות הקבוצה החברתית שלך, עמה תבלי לא מעט זמן. האקלים שישרור בקבוצה זו הוא קריטי. כמעט כל היבט בעבודתך יושפע ממנו. החל מהצלחות פדגוגיות, ניהול הכיתה, בעיות משמעת ועד לדבר הכי בסיסי - החשק והרצון לקום בבוקר, להיכנס לכיתה ולבלות עם תלמידייך את יומך. כל זאת נכון כמובן גם לתחושות של תלמידיך.
אכן, הרבה מונח על המאזניים, אבל החדשות הטובות הן שלמחנכת או למחנך יש השפעה רבה על האקלים המצוי בכיתה. מחקרים רבים מדברים על חשיבות האקלים הכיתתי, אשר תורם לתחושת השייכות של התלמידים, מפתח את הרצון ללמידה והגעה לבית הספר, מאתגר את התלמידים ומעניק להם חוויית למידה טובה, מאפשר להם את היכולת להביע את עצמם בחופשיות ולהרגיש ביטחון במרחב החברתי והלימודי. אקלים כיתה חיובי תורם גם לדימוי עצמי גבוה של התלמיד ומכאן - מוביל אותו להצלחה לימודית. אקלים בריא מעודד את כל הנמצאים במערכת (תלמידים, מורים והורים) למלא את תפקידם בצורה הטובה ביותר ולהפיק מעצמם את המירב ואת מיטבם, בהנאה.
המושג אקלים בהקשר של ניהול כיתה מתאר את האווירה הלימודית, הרגשית והחברתית הנוצרת באינטראקציה בין המורה, התלמידים, החומר הנלמד וגורמים נוספים. המהלכים לקידום אקלים כיתה מיטבי, נועדו לפתח רווחה נפשית, מוטיבציה ופניות ללמידה בקרב כל באי הכיתה.
האקלים הכיתתי מורכב מסך הנפשות הפועלות, לרוב מדובר במגוון רחב של סוגי תלמידים. יש תלמידים מופנמים וביישנים יותר ויש כאלה מוחצנים. על הדינמיקה בין התלמידים השונים יש למחנכת השפעה רבה. ככל שהאקלים הכיתתי בטוח יותר, תחושת השייכות תהיה גבוהה יותר וכל תלמיד ירגיש בנוח להביא את עצמו לידי ביטוי בדרך שלו ובזמן שלו.
המפגשים הראשונים, ולמעשה החודש הראשון של המחנכת עם הכיתה, חשובים ביותר לבנייה של אווירה כיתתית. כדי שזו תהיה טובה, כדאי לשים לב לשלושה מוקדים חשובים: היכרות, אורחות חיים בכיתה ושותפות עם ההורים.
אם אכן נצליח למקד את הפעולות החינוכיות בשלושת אלו בהצלחה, נוכל ליהנות מאקלים כיתתי מוצלח ומיטיב.
לפני כל המחויבויות והיעדים הפדגוגיים, וכדי שאלה יוכלו להתממש, הכירי את כיתתך וקדמי היכרות של תלמידי הכיתה אחד עם השני. איך עושים זאת? ערכי שיחות אישיות, עודדי שיח אישי והיכרות שאינה קשורה בהכרח בלימודים, לפי תחושתך השתמשי גם בכלים ובמשחקים ליצירת היכרות וחיברות. ובנוסף, נצלי את הפדגוגיה לטובת ההכרות: רצוי לבחון כיצד כל נושא שמלמדים מתחבר לעולמו האישי של התלמיד. כך למשל אם מלמדים על יום כיפור והתלמידים קוראים סיפור על סליחה, בפשטות ניתן לשזור שאלה כמו מתי בפעם האחרונה ביקשו ממך סליחה ועל מה? איך מקבלים את יום כיפור במשפחתך? אם מתחילים ללמד נושא כמו סוציולוגיה, ניתן לשאול את התלמידים מה היה מעניין אותם לחקור בתחום. לצד ההיכרות של המורה את תלמידיו, חשוב ביותר לשלב תרגילים ומשחקי הכרות קבוצתיים הכוללים גם הכרת השמות. באתר של שפינט, באגרת תחילת שנה, ניתן למצוא שפע משחקים מסוג זה שיכולים מאוד לסייע. מומלץ.
הכיתה שלכם יכולה להיראות ככה
כמורים, כולנו חווים תסכול וכעס כשכללי בית הספר או הכיתה מופרים וכשתלמידים אינם נוהגים כפי שמצופה מהם. זה פוגע בשגרת הלימודים ובאווירה הכיתתית ומשבש את המשך הלמידה. כדי שזה יקרה כמה שפחות, חשוב שנבדוק האם הקדשנו מספיק זמן להקניה של הכללים הללו ולביצוע תיאום ציפיות?
אם נקדיש כמה שיעורים לתיאום ציפיות ולשיח חשוב על כללי הכיתה, נוכל לסייע להנכחה של הכללים בצורה חיובית ותוך תחושת אחריות משותפת. אחת הדרכים לעשות זאת היא יצירת "חוזה כיתתי" (שמעצם שמו נוכל לראות בו משהו הדדי, מחייב ומוסכם).
ניתן לחלק לכל תלמיד שלוה פתקים בצבעים שונים: לבן - ציפייה שלי מעצמי; כחול - ציפייה שלי מהחברים לכיתה; צהוב - ציפייה שלי מהמורה. את הפתקים מניחים בקופסה, ואז אוספים אותם ומנהלים עליהם שיח. מתוך הדברים שעלו מהתלמידים נוכל לייצר את אורחות החיים של הכיתה.
רצוי להשתמש בניסוחים חיובים (מה מותר, ולא מה אסור). את התוצר מומלץ להנכיח באופן ויזואלי ואף לתת לתלמידים לחתום עליו. לאורך השנה, הקפידו לתרגל את הכללים השונים והתמקדו כל פעם במשהו אחר. בשיח חשוב גם להתייחס למה תהיה התגובה לאי קיום הכללים ולמה צריך כזו.
תקופת הקורונה הדגישה אף יותר את תפקיד ההורים ומעורבותם בהשפעה על אקלים הכיתה, על הנוכחות, הלמידה והמוטיבציה. ככל שנהפוך את ההורים לשותפים ומעורבים, ופחות למתערבים, כך נוכל להבטיח אקלים נעים ופרודוקטיבי, יותר שיתוף פעולה ואחריות הדדית ופחות ביקורת ושיפוטיות. חשבו באיזה אופן תרצו להתנהל מול ההורים של ילדי כיתתכם. איך תשמרו איתם על קשר? באיזו תדירות? באיזו מדיה? כיצד אתם מקבלים מהם תגובתיות והתגייסות מועילות וחיוביות יותר? כיצד פחות?
חשוב לקחת בחשבון את שני הצדדים – המורה (אתם והצוותים שלצידכם) וההורים. זכרו לחשוב באופן מקצועי איזו דרך תהיה נכונה לכם וגם להם. יש מורים שמעדיפים להתנהל ברשימת תפוצה, יש כאלה ששולחים מייל עדכון שבועי, יש שמקפידים על טלפון מילה טובה כל פעם להורה אחר. השיטות הן מגוונות ויצירתיות, וחשוב שאנחנו ננהל את זה בחוכמה ועם חשיבה על כל הצדדים, לטובת התלמידים והאקלים הכיתתי.
