שקט! טיפים להפחתת הכאוס בכיתה

דיבור בזמן שיעור, סרבנות, בעיות מוטיבציה, שוטטות בכיתה, חוסר הקשבה להוראות ואי ציות לכללים – כל אלה הן בעיות משמעת מוכרות בכיתה. הגורמים להתנהגות המאתגרת, אלה שמונעים מהכיתה להיות לומדת ושקטה, הם טריגרים סביבתיים. הדרך לשנות את האקלים הכיתתי היא באמצעות הבנה של אותם טריגרים ושל מה שמשמר אותם.

תחום המחקר של ניתוח התנהגות, המשתייך לפסיכולוגיה התנהגותית, מתייחס בדיוק לכך. השיטה מתבססת על כך שהמקור לכלל ההתנהגות האנושית הוא בסביבה. ולפיכך אם נבצע בסביבה שינויים, הדבר יוביל להפחתת או מניעת התנהגויות לא נאותות. היתרונות בשיטה הן בכך שהיא לא באה לשנות את התלמיד, אלא כאמור את סביבתו. מחקרים הוכיחו כי יישום עקרונות השיטה יביא לתוצאות מרשימות ומהירות.

למשל, כאשר זמן ההקניה בכיתה מתארך יתר על המידה התלמידים משתעממים, לא מקשיבים ואף מפריעים. הפתרון הוא לקצר את זמן ההקניה, ולמצוא דרכים יצירתיות כמו שאילת שאלות או מתן עבודה עצמית, שיהפכו את הלומדים מפסיביים לאקטיביים וממשועממים למעורבים.

גורם סביבתי נוסף שעלול להוביל להתנהגות לא נאותה הוא היעדר חוקים ועקביות. מאידך, ככל שהגבולות ברורים יותר, כך קל להשיג את שיתוף הפעולה של התלמיד. כשהסביבה של התלמיד מוגדרת, הוא יודע בדיוק מה מצופה ממנו, ויש לו פחות מרחב תמרון להתנהגות לא נאותה.

מותר, אסור

ניהול נכון של כיתה מאפשר למורים לשנות את האקלים הכיתתי מקצה לקצה. תהליך ניהול וניווט כיתה מתמקד באיך המורה מלמד במקום במה המורה מלמד: כיצד יראה הניהול השוטף של השיעור, מה הם חוקי ההתנהגות בכיתה, איזו התנהגות זוכה להתייחסות וממה מתעלמים, אילו חיזוקים חיוביים קיימים עבור התנהגות טובה וכדומה.     

רכישת מיומנויות ניהול וניווט כיתה מאפשרת למורים לשפר את האינטראקציה שלהם עם התלמידים. הלמידה הופכת יעילה יותר מכיוון שקיימת הרבה פחות התעסקות עם בעיות משמעת והתנהגות, כך שזמן הלמידה בשיעור עולה.

מחקרים מראים שבשיעור יעיל יש 80% ומעלה זמן למידה. לכן, זמן למידה אקדמי הוא אחד המדדים המרכזיים שאנחנו מודדים לפני ואחרי הטמעת תהליכי ניהול וניווט כיתה בכיתה.

אחת הדרכים לשינוי הסביבה ולקביעת גבולות היא הגדרת ההתנהגות המצופה מצד התלמידים. ההגדרה הזו נעשית באמצעות ניסוח של עד 5 חוקים כיתתיים. החוקים מותאמים לאופי הכיתה ומספקים מענה לכאבים הספציפיים של המורה והתלמידים. חשוב להתמיד באכיפתם ולדאוג שכלל המורים שנכנסים לכיתה יתנהלו על פיהם ויגיבו אליהם בצורה אחידה.

כללים אלו מהווים תיאום ציפיות בין המורה לתלמיד ומשרטטים עבורם את הגבולות. יש לנסח אותם בדרך החיוב - במקום לומר לתלמידים מה אסור להם לעשות בכיתה, הכללים מפרטים מה מותר להם לעשות. למשל, מותר לדבר - אך רק לאחר קבלת רשות מהמורה; מותר לקום מהמקום - אך רק לאחר קבלת רשות מהמורה.

תלמידים שמקפידים על הכללים ייהנו מחיזוקים חיוביים, ואף ניתן להעניק להם פרסים עבור ההקפדה על החוקים. הפרסים יכולים להיות זמן משחק עם חברים או מכתב שבח שנשלח להורים.

דרכים להפחתת הרעש בכיתה:

סידור ישיבה

ישיבה בקבוצות - כל צורת סידור ישיבה בכיתה מלווה ביתרונות וחסרונות. היתרון של הישיבה בקבוצות הוא שהיא מאפשרת אינטראקציה חברתית בין התלמידים. החיסרון הוא שלמורה יש פחות שליטה על הכיתה והאינטראקציה בין התלמידים יכולה לבוא על חשבון הלמידה. לכן יש לבחור בישיבה בקבוצות במינון הנכון.

ישיבה בטורים - כשהישיבה בכיתה היא בטורים, כל העיניים מופנות למורה והשליטה נמצאת אצלו, אך החיסרון הוא שמתקיימת פחות אינטראקציה חברתית בין התלמידים.  פתרון אפשרי הוא שילוב של עבודה בזוגות או הצמדת שולחנות לעבודה משותפת בעת הצורך.

ארגון הסביבה הפיזית

בכיתות הנמוכות קיים בדרך כלל אזור עם מגרות/תאים לאחסון הציוד של התלמידים. כדי למנוע מצב בו כל התלמידים ניגשים לקחת את הציוד ממקום אחד, ניתן לפזר את המגרות בכמה מוקדים בכיתה. כמו כן, כדאי למקם את המגרות סמוך למקומות הישיבה של התלמידים, כדי לחסוך זמן של שוטטות בכיתה ופטפוטים.

שקט!

פתרון יעיל לשמירה על השקט בעת ביצוע מטלות ומבחנים הוא על ידי שימוש בכרטיסיות דו-צדדיות, שצידן האחד ירוק והשני אדום. כשהתלמידים זקוקים לעזרה, במקום שיצביעו זמן ממושך או יקראו למורה הם הופכים את הכרטיסייה שעל שולחנם על צידה האדום. המורה הופך אף הוא לאקטיבי, עובר כל הזמן בין התלמידים ובודק מי צריך את עזרתו, במקום להישאר בקדמת הכיתה ולנהל את הלומדים מרחוק.

דרך נוספת למנוע רעש היא מתן מענה לתלמידים שסיימו את המטלה הכיתתית באמצעות משימות חב"ר (חובה, בחירה, רשות). משימות אלו מספקות מענה ללמידה דיפרנציאלית, שומרות על רצף העבודה ועל השקט בכיתה.

כאשר המורה מאפשר לתלמידים לעבוד באופן עצמאי, הוא מפרט על הלוח את משימות החובה, שאותן כל תלמידי הכיתה צריכים למלא; ואת משימות הבחירה, המיועדות למי שמסיים את משימות החובה ויכול להתקדם. ניתן לתת במשימות הבחירה שתי אפשרויות שמתוכן התלמיד בוחר אחת; משימות הרשות, כשמן - אינן חובה, ומיועדות למי שסיים את המשימות הקודמות.

מורים שיטמיעו מיומנויות של ניהול וניווט כיתה כמו בדוגמאות שלמעלה, יגלו שבעיות המשמעת, ואיתן גם התסכול והעייפות, פוסקות, ויוכלו סוף סוף להחזיר את השליטה לידיהם. מכאן, סיפוק והנאה מהוראה אפקטיבית באווירה נעימה לא יאחרו לבוא.