רבות נכתב על החודשים האחרונים בהם למדו הילדים מרחוק. "דור הזום", כינו זאת לא פעם. בין הביקורות השליליות, היו שמצאו באילוץ הלמידה מרחוק יתרונות, כמו למידה עצמאית, בזמן ובאופן הנוחים ביותר לתלמידים, ושימוש באמצעים טכנולוגים חדשים.
הבעיה היא שעם החזרה לשגרה וללימוד בכיתות, אנו נתקלים בקושי לשמר ולהרחיב את הרעיונות הטובים ללמידה אפקטיבית מרחוק, ומעדיפים לחזור לאותם דפוסים ישנים של הוראה.
על מנת לבצע שימוש מושכל גם מקרוב ביתרונות הלמידה מרחוק, יש לאבחן את בוגר ובוגרת מערכת החינוך שנרצה לטפח. הרעיון הוא לגדל בוגרים עצמאיים, המונעים על ידי מוטיבציה פנימית, לומדים לעבוד בחברה, מודעים לחוזקותיהם ויודעים לעשות בהן שימוש על מנת להתקדם. אבחון זה שם את הילד במרכז.
רגע, מוטיבציה זה טוב או רע?
רעיון מיקום הילד במרכז נהגה לראשונה על ידי ז'אן ז'אק רוסו כבר בשנת 1762, ברומן "אמיל, או על החינוך", והוא עדיין משפיע על החינוך בימינו אלה. מטרתו של רוסו הייתה לבנות מערכת חינוך המסייעת להובלת בוגרים שלמים וחופשיים שמסוגלים לשגשג בעולם המודרני. רוסו קרא למורים להתייחס לתלמיד כאינדיבידואל, להעצים את יכולותיו ותשוקותיו ולהימנע מהלעטת ידע לימודי.
על מנת להבין כיצד יש לייצר פעילות חינוכית לימודית מתוך יכולות ותשוקות, חשוב להכיר את תאוריית ההכוונה העצמית, המבחינה בין סוגי מוטיבציה שונים:
- מוטיבציה חיצונית: תהליכי הלמידה המתרחשים מתוך לחץ חיצוני לתגמול חומרי, או מתוך רצון להימנע מענישה. מוטיבציה זו צצה כשהתלמיד או התלמידה פועלים מתוך רצון לזכות בפרס על התנהגות מסוימת.
- מוטיבציית ריצוי: תהליכי הלמידה מתרחשים מתוך לחץ פנימי, כמו רצון לזכות באהבה, בהערכה או להימנע מדחייה, מרגשות אשם או מבושה. התלמיד מבין את דרישת המערכת או ערכיה החיצוניים, אך מיישם את התנהגותו מתחושת כפייה ולא מתוך תחושת רצון.
- מוטיבציה פנימית אינטגרטיבית: תהליכי הלמידה נתפסים על ידי התלמיד כחשובים לפעולות אחרות שיעשה והם תואמים את זהותו. התלמיד המבצע את משימותיו במוטיבציה זו חש סיפוק, עניין והנאה, בדומה למוטיבציה פנימית.
- מוטיבציה הכרתית: תהליכי הלמידה מתרחשים עם רמה גבוהה של הזדהות עם התנהגות או ערך. חשיבות הלמידה קשורה למטרות האישיות של המבצע אותה. במוטיבציה זו אנו עדים לרמה הגבוהה ביותר של הכוונה עצמית. תלמיד המבצע את משימותיו במוטיבציה זו חש תחושת סיפוק ובחירה אינדיבידואלית.
אכן, עלינו להוביל את תלמידינו לפעול מתוך תחושת מוטיבציה פנימית גבוהה, אך כיצד ניתן לקדם אותה? קיימים שלושה צרכים פסיכולוגים בסיסיים שאם נכוון למימושם, נוכל לסייע להתפתחות מוטיבציה פנימית שתוביל את התלמידים להשקיע ולהסתגל לימודית וחברתית:
- צורך בקשר, שייכות וביטחון: מבטא את השאיפה לקיים קשרים קרובים, בטוחים ומספקים עם אחרים בסביבה החברתית, להיות חלק מקהילה, להרגיש ראוי לאהבה ולהיות מוגן פיזית ופסיכולוגית. לפיכך, חשוב שהמורה יכיר את תלמידיו ויגרום לאווירה מתחשבת ואמפתית בין תלמידי הכיתה. חשוב שהמורה יהיה זמין עבור תלמידיו בעת הצורך ויהיה נכון להקדיש להם מעבר לזמן הקצוב במערכת השעות.
- צורך בתחושת מסוגלות והשפעה: מבטא את השאיפה לחוות עצמי כמסוגל לממש תוכניות, להשיג מטרות קלות כקשות, וכן לחוש תחושת יעילות. לפיכך, חשוב שהמורה יעניק מסר של אמונה ביכולות, יגביר את תפיסת המסוגלות העצמית של תלמידיו, יציב בפניהם אתגרים בהתאם ליכולותיהם וילווה בתהליכי משוב והיזון חוזר.
- צורך באוטונומיה: מבטא שאיפה למשמעות ולחופש הבחירה, להכוונה עצמית ולביטוי עצמי. חשוב שהמורה יאפשר בחירה, ישתף את תלמידיו בתהליכי הלמידה ובבחירת אופן הלמידה, ישקף רלוונטיות בלמידה ויכיר בשונות בין תלמידיו, כך שכל אחד יוכל לבטא את דעותיו ותחושותיו באופן חופשי וראוי. חשוב שהתלמידים יחושו כי עשייתם רלוונטית וחשובה.
מחקרים העלו כי תלמידים למורה שהצליח לענות על שלושת הצרכים האמורים, הפגינו מוטיבציה פנימית גבוהה יותר, הביעו רגשות חיובים לתהליכי הלמידה ולנוכחותם בבית הספר ואף הגיעו להישגים גבוהים יותר. בעוד שתלמידים למורה שהציב דרישות ללא הסברים, שלא אפשר דרכי לימוד שונות, שהשתמש בתגמולי מוטיבציה חיצונית ועוד, היו בעלי מוטיבציה פנימית נמוכה, בעלי הישגים נמוכים יותר, ואף נפגעה תפיסת המסוגלות העצמית שלהם.
כדי ליישם את כל הללו גם בלמידה מקרוב ולהפוך אותה ליותר אפקטיבית, נוכל לעשות שימוש במספר כלים:
- מומלץ לבנות נושאי לימוד כיחידת לימוד ולא כמערכי שיעור בודדים. באופן זה יהיה ניתן לצמצם את נושאי הלימוד הרבים ולאגדם תחת "נושא-על", שבו יאוגדו מיומנויות שונות אותן נרצה שהתלמיד ירכוש. תהליך הלמידה בכל יחידה יכלול: הצגת הנושא, הצגת הרלוונטיות של הנושא, מגוון דרכי למידה לבחירת התלמיד, תהליכי לימוד מגוונים ביחיד או קבוצה, מתן עזרה ותזכור אסטרטגיות למידה אם התלמידים מתקשים או נכשלים בביצוע המשימה.
- יש להימנע משילוב תלמידים בלמידה מתוך כפייה. לנסות לעורר את חשיבות הלמידה בהתאם לתלמיד, לתחומי העניין והאהבה שלו וחוזקותיו.
- יש להציג משימות המחולקות לרמות העמקה שונות. חשוב שהתלמיד יחוש הצלחה בהתמודדות עם משימות לימודיות.
- יש לתת משימות הכוללות מידות שונות של למידה משותפת עם חברים לכיתה. תלמיד יבחר את מינון העבודה הקבוצתית הנכונה לו. התנסות מרובה בעבודה קבוצתית מפחיתה את התחרותיות ומאפשרת למידת עמיתים. חשוב לחזק את האמפתיה וההתחשבות באחר. חשוב שהתלמיד יחוש הצלחה בהתמודדות עם משימות חברתיות.
- יש לאפשר לתלמיד ללמוד באופן עצמאי באחד ממרחבי הלמידה בו הוא חש בנוח ובו הוא מצליח להיות ממוקד ויעיל.
- יש להקפיד על שילוב תהליכי משוב עצמאיים לבחינת מידת ההצלחה במשימה. חשוב שהמשוב יהיה אישי בהתאם ליעדי המשימה, ולא משוב השוואתי.
- יש לבנות תהליכי היזון חוזר בהם יוכל התלמיד לסכם את המיומנויות אותן רכש ומיומנויות שעליו לסיים את רכישתן.
- הפיכת הלמידה לעצמאית, תייעל את זמנו של המורה ותאפשר יחס אישי לכל תלמיד תוך הפגנת אמפתיה וחיזוק תחושת הביטחון של כל אחד מהתלמידים.
תכנון נכון, מפורט ומדויק של מערכי יחידות ההוראה אומנם אורך זמן רב, אך מפנה זמן למימוש קשר בונה, בטחון ואמפתיה עם התלמידים בעת הלמידה. מימוש צרכי התלמידים כפי שפורטו במאמר זה, יוביל ליצירת מוטיבציה פנימית, יעביר את תחושת השליטה לתלמידים, ויסייע בעידוד תלמידים עצמאיים בבתי הספר לטובת הפיכתם לבוגרים עצמאים.
לדף הכתב
»
