"שחררו אותנו מבחינות הבגרות, תקבלו ילדים חושבים"

ביקרנו בבית הספר עמל להייטק ואמנויות, מקום שעבר תהליכים יחד עם מדינת ישראל, מבית ספר מקצועי כמו של פעם, שקלט את העלייה מרוסיה בשנות התשעים, למקום הייטקיסטי שנראה כמו סביבת wework של המאה ה-21. איתנו היום מקס סיוון, מנהל בית הספר.

מקס, אם ההתמודדות עם משבר הקורונה הייתה תלויה רק בך, איך השנה הזו הייתה נראית?

"ראשית, במקור אני אידאולוג אז אני יודע בדיוק למה היו הגבלות ותומך במהלכים של משרד הבריאות. אבל הייתי עושה את הלימודים מחוץ לכיתה, כל השיעורים בחוץ. לוקח מורה ומצמיד לכיתה יום שלם, כל פעם מורה אחר בכיתה אחרת, ומבחינתי שלא ילמדו מתמטיקה פיזיקה וגיאוגרפיה, שילמדו הכל יחד.

סביבה הייטקיסטית. תיכון עמל

"לדוגמה: הספינה שנתקעה בתעלת סואץ. מהמקרה הזה אפשר ללמד הכל: פיזיקה – על ציפה: מים מלוחים ומתוקים ומה ההבדל; מה קורה בכלכלה בעולם, לחשב מהירות של ספינה והמרחק שהיא עוברת, מה המשמעות של זה בכסף; אפשר ללמד כלכלה, פיזיקה, מתמטיקה, ואז לחזור להיסטוריה - מה זה בכלל תעלת סואץ. הייתי לוקח בעיה אקטואלית ומפרק אותה. הילדים מספיק סקרנים כדי לשאול את השאלות ולחקור אותן.

"אני זוכר מכל הלימודים שלי דבר אחד: סמינריון שעשיתי בבית החולים הדסה על משהו בביולוגיה. זו לא הייתה הרצאה, הלכתי ועבדתי".

בסקרי האקלים של המיצ"ב בכיתה ח' שואלים ילדים כמה מעניין לכם, כמה אתם סקרנים ואוהבים ללמוד. ככל שהשנים נוקפות ככה הסקרנות דועכת. איך עושים את זה אחרת במקום שמנוהל באופן כל כך ריכוזי?

"לדוגמה, בכיתות י"א ו-י"ב הם עושים מעבדות בביולוגיה. אתה שם להם מגש עם הציוד. אני מסתכל על מגש ואני יודע מה אני הולכת לעשות ומה תהיה התוצאה. מה עשיתי? הכנסתי אותו לאיזושהי תבנית. והתבנית אומרת יש לך א', ב', ג' ואתה צריך להגיע לד'. ככה לא היו מוצאים את הפניצילין שפתאום יצא והיה בכלל טעות. צריך לתת לילד את הכלים, ולתת לו לבחור מה הוא רוצה, לעשות את הניסוי, להגיע לתוצאה ולהגיד למה היא נראית לך".

"חשוב שחברות יגיעו לפה ויראו לילדים מה האתגרים שלהן". תיכון עמל

מה מפריע לך לעשות את זה?

"בחינות הבגרות. שחרר אותי מבחינות הבגרות. יש לי הצעה לאוניברסיטאות, בואו תעשו לילדים שלי פסיכומטרי. תעזבו את הבגרות. תבדקו אותם, אני מבטיח לכם שיותר מ-95% יתקבלו".

בתרבות הישראלית שלנו, אם זה לא למבחן - ילמדו?

"מסקרנות. צריך לעורר בילדים את הסקרנות. אנחנו יושבים במרכז היזמות. הילדים באים עם רעיון, ואנחנו מחברים להם מנטורים. והם לבד מגיעים לתוצאה, בונים הכל מאפס".

אתה אומר שאתה מביא את המציאות שבחוץ לבית הספר. המציאות נמצאת בבית הספר בעוד דרכים?

"חד משמעית. יש פה המון מנטורים וחברות שמעורבות בלימודים שלנו. מאוד חשוב שחברות יגיעו לפה ויראו לילדים מה האתגרים שלהן. אל תלמד אותי סייבר של שנות ה-90, אלא מה קורה היום".

זה לא מערער למורים את הביטחון?

"זה מאוד עוזר להם. יש לי מורה לסייבר שאומר לי אני לא יודע כלום, אני לומד עם הילדים. יש לי אתגר ואני מתחיל ללמוד אותו".

איך בונים את הביטחון המקצועי הזה?

"זה קשה. זה הכשרת מורים, וגם יש משפט מאוד פשוט שאני אומר למורים שלי ולמנהלים: מותר לכם לטעות בהכל. אבל תטעו ותתקנו".

אתה מרגיש את החשש של התלמידים לחזור לבית ספר אחרי השנה הזו?

"מבחינה רגשית ילדים נפגעו, אבל מבחינה לימודית אני חושב שהם הרוויחו. חד משמעית. הדור הזה יהיה לומד עצמאי טוב יותר, האוניברסיטאות יקבלו תלמידים הרבה יותר טובים שמסוגלים להתמודד עם חומרים לבד".

בעצם אתה אומר לי שאתה רוצה שמערכת החינוך תחזור למה שהיה קודם?

"הלוואי שנמשיך בשיטה. השיטה אומרת: תן לילד את הרעיון, תן לו ללמוד. משרד החינוך מעמיס עליך 40 נושאים, מצפה שתלמד את כולם, תבוא ותיבחן. הבחינה היא על זיכרון. פחות על מיומנויות אחרות. אני רוצה לקחת נושא אחד, להעמיק בו, ללכת למקורות ראשוניים, לדלות כמה שיותר - שיחקור בעצמו. הילד הזה לא צריך להיבחן, הוא יעמוד מול מספר בוחנים, הם יתרשמו שהוא יודע את הנושא ולמד בצורה טובה ויודע להביע את עצמו. אפשר גם לומר לילד לקרוא מאמר, וללכת ולחקור מי כתב אותו, למה כתב, מה דעתך על מה שהוא כתב.

"הבעיה היא בחינות הבגרות. שחרר אותי מבחינות הבגרות, תקבל ילדים חושבים. יכול להיות שמישהו פוחד מילדים חושבים, כי הם גם ביקורתיים".

ילדים בבית הספר שלך לא הלכו לאיבוד בסיטואציה של הלמידה לבד?

"כן. יש ילדים שהבאנו אותם לפה ולשיחות עם ההורים, לא כולם אותו דבר. זה קצת יותר ממה שאנחנו רגילים, וזה בסדר, אבל מצד שני אפשר לגרום לילדים להיות סקרנים ולעורר בהם את המוטיבציה. אנחנו יודעים לעשות את זה, רק צריך בשביל זה זמן".

האזינו לפרק המלא של ריסטארט - שיחות על חינוך ביום שאחרי. מראיין: אלי הורביץ | הפקה: עדי בר צבי ורביד יראון דר