להתחבר למאה ה-21
החיים שאחרי הקורונה גרמו לנו, אנשי החינוך, להבין ששינוי הוא צו השעה. עלינו כעת לקבל החלטה: מהו אותו שינוי שאנו רוצים לייצר וליישם כאן ועכשיו? לא עוד ועדות, הנחיות מהפיקוח, או המלצות מלמעלה. הכדור עובר לידיים של המורים, שמנהלים בשטח את תוכן הלמידה ודרך ההוראה והערכה שלהם.
שנים רבות במערכת הובילו לתובנה כי למנהלים נדרשים חופש פעולה ואוטונומיה מלאה לקחת אחריות על בחירת מקצועות הלימוד בחטיבת הביניים, בכדי לאפשר יותר גמישות ויצירתיות בבניית מערכת השעות. מערכת החינוך נדרשת לאמץ החלטות אמיצות וכואבות, שהן כורח המציאות בבניית מערכת שעות מותאמת למורים ולתלמידים במאה ה-21.
דווקא בימים של חוסר ודאות נדרשנו השנה לאמץ מיומנויות של יזמות, יצרנות, חשיבה מחוץ לקופסה וגמישות מחשבתית. אחד הדברים שעלינו להטמיע במערכת החינוך הוא מקצוע היזמות. בין אם כמקצוע מוביל או מוטמע בשילוב תחומי דעת שונים במערכת השעות הבית ספרית: בשילוב עם היסטוריה, תנ"ך, לשון או מדעים.
משימת חצי הגמר של ירדן כהן
אז עד שמערכת החינוך תנקוט צעדים רשמיים, איים של חדשנות ויזמות נולדים מהשטח, בתוך בתי הספר, על ידי מורים בודדים שהם יזמים המחוללים את השינוי המיוחל, ומצליחים לעורר סקרנות, יצירתיות והתלהבות.
הסיפור שנציג כאן הוא סיפורו של אשכול הפיס בעיר כפר סבא, שיצר פרויקט "מייקרים" עירוני לנערות ונערים הלומדים בחטיבות הביניים מכל רחבי העיר. מטרת היוזמה היא לאפשר לנערות ונערים להתנסות ביצירה של כלים חדשניים ויצירתיים, על ידי שורה של משימות אתגר ופיצוח במדע וטכנולוגיה הדורשות מיומנויות שנרצה לראות אצל הדור הצעיר. התוכנית, שהייתה פיילוט בשנה זו, קצרה הצלחה גדולה וסחפה אחריה תלמידים ותלמידות, מורים, מחנכים מנהלים ומשפחות, שכולם ביחד התכנסו במסגרת תחרות המייקרים עם המון התלבות ותשוקה.
עולם המייקרים משלב התעסקות בשלל תחומים, ועובד על מיומנויות חשובות שנרצה להטמיע בבני הנוער בבית הספר, השקעה שתניב בעתידם פירות כמו חשיבה ביקורתית, עבודת צוות ועשייה טכנית הדרושים למייקר.
גמר תחרות המייקרים
מייקר הוא מי שמרגיש שעולם העשייה והיצירה פתוח לפניו, הוא יודע איזה כלים – טכנולוגיים, חברתיים ואחרים הוא יכול לשלב בתוך היצירה שלו. להיות מייקר זה להיות חולם, יצרן, יוצר ועושה. החינוך ל"מייקריות" דרך היוזמה בכפר סבא מאפשר לתלמידים להתמודד עם אתגרים ולזהות הזדמנויות בצורה מיטבית, בד בבד עם העמקת הידע המדעי שלהם ועיסוק בלמידה מעשית לעידוד מקצועות המדעים והטכנולוגיה.
התחלנו את היוזמה עם 100 תלמידים ותלמידות מעשר חטיבות שונות בעיר (דתיים, חילוניים, בנות ובנים). הבחירה של המשתתפים נעשתה על בסיס רצון אישי של כל משתתף ומשתתפת מבלי לברור על בסיס ציונים בתעודה. ערכת מייקרים נשלחה לבתי התלמידים, ובמפגשים שבועיים בזום הם קיבלו משימות אתגר שאותן התבקשו לבנות, לצלם בסרטון ולשלוח לבדיקה (למשל מכונית שנוסעת ללא סוללה ורובוט מעופף).
המשימות היו בדרגות קושי מורכבות מאוד, ודרשו מהתלמידים להביא לידי ביטוי מיומנויות מגוונות שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בלמידה מסורתית: יזמות, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה וכן התמודדות עם עמימות ותסכול לצד סקרנות גדולה. אולפן פתוח בזום התקיים אחת לשלושה שבועות, ובו ניתן מענה לשאלות התלמידים על האתגר.
לחצי הגמר עלו 50 תלמידים שעמדו בכל המשימות והציגו פתרונות יצירתיים. אירוע חצי הגמר התקיים בנוכחות בני משפחה וחברים של הזוכים, בליווי הרצאה מרתקת על יזמות ומהפכת הבינה המלאכותית. בערב זה חשפנו את משימת חצי הגמר שהייתה בסמיכות לשבוע חלל ותעופה שמצוין מידי שנה לזכרו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל: בניית מכונת רוב גולדברג המבוססת על חוקים פיזיקאליים, שבסופה יונחת דגל ישראל על הירח. היכולת ללמד חוקים פיזיקאליים בסיסים דרך עבודה עם הידיים הובילה ללמידה משמעותית שמפתחת את כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי, וזו למעשה מהות התחרות כולה: התלמידים לא הפסיקו לשאול שאלות, לחקור, לאסוף מידע ממקורות שונים, להיכשל שוב ושוב וגם להצליח.
משימת הגמר של נטע אשכנזי
התלמידים נפגשו עם כפיר דמארי, מייסד עמותתspaceIL , לשיחה על חלומות, חלל וירח. הם חיברו שאלות ושאלו אותו אודות הסיפור האישי שלו בבניית החללית הישראלית הראשונה "בראשית", שמעו על התסכולים, ההצלחות והחלומות שלו כיזם, וכמובן על החלום הבא – "בראשית 2".
היה לנו חשוב להפגיש את הנערים והנערות עם שורה של יזמים בתחומים שונים, שסיפרו את סיפרום האישי וגירו את הדמיון של התלמידים. לאירוע הגמר העפילו 24 נערות ונערים ושם המתין להם האתגר האחרון: הנחיתה על מאדים.
"אם משהו חשוב לך מספיק, גם אם הסיכויים נגדך אתה עדיין חייב לעשות את זה", אמר איילון מאסק יזם חלל שתוכנית האב שלו היא ליצור מגורים לבני אדם על כוכבים אחרים. אומנם מאסק הבטיח שבשנה הבאה כבר ננחת על מאדים, מועד שככל הנראה ייאלץ להידחות, אבל אין ספק שהאיש הזה הוא ההשראה והרוח החיה העומדת מאחורי התחרות, שבחצי השנה האחרונה סחפה אחריה נערות ונערים רבים בעיר.
חגיגי לפחות כמו האירוויזיון. אירוע הזום של המייקרים
בסיומה של התחרות קיימנו אירוע חגיגי בזום בהשתתפות בני משפחה, אורחים מכובדים, ראש העיר, מנהלת אגף החינוך העל יסודי, מפקחים ומנהלים. למרות מגבלות הזום, היה חגיגי לפחות כמו האירוויזיון. ההורים הכינו קליפ לילדיהם בהפתעה, ולבסוף הכרזנו על הזוכים.
מתנדבי ארגון רוטרי שתמכו בתחרות והשקיעו בה משאבים רבים, ניקדו על פי מחוון מסודר ומדויק את הסרטונים ששלחו התלמידים, והחליטו שאין זוכה אחד אלא 10 זוכים בקטגוריות שונות: עתיד מזהיר, כישלון מפואר (כן, יש דבר כזה), יצירתיות, מייקר על מלא, המדענית הראשית, מהנדס הבית, נגעה בשמיים, השקעה אדירה, חביב הקהל והטכנוקינג.
צפינו בסרטונים הזוכים בכל קטגוריה, ולאחר מכן המחנכות והמנהלות בירכו. משפחות הילדים צהלו, הזילו דמעה והתרגשו ביחד עם הזוכים. הבנו שעשינו משהו גדול שהוא מעבר לתחרות. הוכחנו שלמידה משמעותית וחווייתית יכולה להתנהל בעידן הקורונה גם דרך הזום, ושהתלמידים יכולים להשיג הכל אם רק נאמין בהם.
