נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
"הבנתי שאני לא רוצה להתקרב בחיים שלי לדבר שנקרא עישון או נרגילה", שיתפה אחת התלמידות מכיתה ט' שהשתתפה בפרויקט שלנו. "נהניתי מאוד מהיום, למדתי הרבה דברים ואני אנסה לשכנע את סבא וסבתא שלי להפסיק. אני אראה להם את ההשלכות ומקווה שזה יעזור".
מדברים איתנו כל הזמן על למידה משמעותית, למידה שבה התלמיד במרכז, למידה פעילה - אז למה מה אנחנו מחכים? העולם מתגלגל ורץ קדימה ואנחנו חייבים להבין - שם המשחק הוא טכנולוגיה. כמו שאנחנו מעודדים תלמידים לבחור במגמות מדעיות טכנולוגיות, בכדי להעניק להם את הכלים להצליח בשוק העבודה החדש, למה אנחנו לא משלבים את הכלים הללו בכל השיעורים? הם צריכים להיות חלק מהשיח שלנו מול התלמידים בכל המקצועות, גם בספרות, היסטוריה ותרבות ישראל.
בתחילת חודש פברואר מדי שנה מציינים בעולם את יום הסרטן הבינלאומי. החלטנו לקחת את היום הזה כהזדמנות ללמידה משמעותית עם התלמידים, שמשלבת תשומת לב לסביבה שלנו ועשיה חברתית, עם למידה איכותית ושימוש בטכנולוגיות.
כך קיימנו, בשיתוף "האגודה למלחמה בסרטן", יום כנס בנושא התפשטות הסרטן והאפשרויות למניעה של המחלה - שמטרתו לחנך לאקטיביזם בקרב התלמידים שלנו, כך שיבינו שהכל בידיים שלהם. היה חשוב לנו שלא תהיה כאן רק האזנה להרצאות וצפיה בסרטונים והפחדה של בני הנוער, אלא גם הנגשה של המספרים והעובדות אודות המחלה והצעדים שעלינו לנקוט כדי למנוע אותה.
כדי להפוך לשותפים, התבקשו התלמידים לסיים את היום הזה עם תוצר משלהם. הם עבדו בקבוצות קטנות בזום, מלווים על ידי מנטורים מהאגודה למלחמה בסרטן, כשהם עוסקים בנושאים שונים ובהיבטים שונים של המחלה. החלטנו על בניית תוצר, שהוא היצירה של התלמידים, לאור מה שילמדו ואז החלטנו לבחור את הטיק טוק כפלטפורמה לעבודה.
החלטנו על יצירת סרטוני טיק טוק שיש בהם מסר: "עשו מעשה!" בני הנוער מדברים את השפה של הרשתות החברתיות, זה תחום המומחיות שלהם, אז למה לא לנצל את זה ליצירה של סרטוני טיק טוק ויראלים ברשת, שיוכלו להשפיע על עוד בני נוער?
הרעיון היה שבני הנוער יפיצו ברשתות חברתיות סרטונים שיצרו וכך יוכלו להשפיע על עוד ועוד בני נוער, כדי להימנע מעישון סיגריות, נרגילות וסיגריות אלקטרוניות, להקפיד על תזונה נכונה, חשיפה נכונה לשמש ועוד.
הכנה מדויקת, מאורגנת, עם סגירה של כל הקצוות לפני, תיאומים וליטושים - היא המפתח להצלחה. לא להשאיר כלום לרגע האחרון.
ישנה נטייה לראות בלוח זמנים המלצה. לצערי אופי ההתנהלות הזו, מקרינה על תלמידינו. אם ציינתם בהזמנה שמתחילים בשעה 8:30, אז מתחילים בשעה זו ולא מחכים למאחרים שייכנסו. אם ציינו שמסיימים בשעה 13:00, כבדו את התלמידים, המורים והאורחים וסיימו בשעה שהתחייבתם. תכנון זמנים מוקדם וחשיבה מוקדמת, יכולים למנוע מצבים כאלה של אי נעימות.
גם המנהל/ת הכי טוב/ה לא יכול/ה להרים כנס כזה גדול לבד. חפשו שותפים. במקרה של יום המאבק בסרטן, יש לנו את האגודה למלחמה בסרטן, אבל זה לא מספיק.
אנשי הוראה: צוות מורים, הנהלה, רכז/ת שכבה. דאגו לקיים ישיבה מקדימה, שתפו אותם בתוכנית, ספרו להם מה החזון, מטרות העל, מה התוצר הסופי, מה מצפים מהם לעשות. הם לא בובות. ביום זה הם שותפים פעילים.
התלמידים: גייסו אותם לפני. הסבירו להם, שתפו אותם, שלחו מייל במשוב להורים, ספרו להם על מהלך היום, מה חדשני כאן, מה יעשו התלמידים, לשם מה אנו עושים את זה?
הגיעו אליי המון אנשים טובים שרצו לעשות שיתופי פעולה וחיבורים ללא תמורה בעקבות הפרסום וזה לגמרי שידרג את הפעילות.
לתלמידים וגם למבוגרים אין סבלנות להרצאות ארוכות ולימים שלמים מול הזום. היום כולו הוא יום שמורכב מהמון פעילויות קצרות של עד 20 דקות. למשל:
דאגו שיש יש תנועה, זרימה, קצב.
רגע לפני שיוצאים להפסקה, בבקשה קחו נשימה. הסבירו לתלמידים בצורה ברורה וחד משמעית, מה המטרה שלהם, מה נדרש מהם, מה הם הולכים לעשות, מה יהיה בהמשך? בכדי ליצור התגייסות של התלמידים ושיתוף פעולה שלהם ליום הזה (שימו לב, הם צריכים ליצור תוצר משמעותי) הם חייבים להיות מעורבים בתהליך.
היום אצלנו התחלק לשני חלקים. היה לי זום אחד לבמה המרכזית, שבו כולם נכנסו בבוקר, שמעו הרצאות, ברכות, סרטים וכמובן בחלק של סיום היום - הצגת התוצרים והכרזה על הזוכים.
בנוסף, אחרי ההפסקה, היה זום כיתתי. שם המורה חילקה אותם באופן רנדומלי לקבוצות עבודה, כאשר לכל קבוצה הצטרף מנטור מהאגודה. כך חסכנו המון זמן. המחנכים שלחו לי מראש לינק לזום, שעבר למנטורים. בדרך זו כל מחנכת היתה יכולה לשלוט על העבודה, ההתגייסות וההשקעה של התלמידים שלה בכיתה. היא עברה אישית מחדר לחדר בכיתה שלה, כדי לראות מקרוב את העשייה.
למעשה, המסר לתלמידים היה שזה לא סתם יום שאפשר להתחמק ולעשות בו מה שבא לי, אלא זה יום לימודים רגיל ואנו רוצים לראות את המעורבות שלכם ואת העשייה שלכם בתהליך.
אחד הדברים הכי משמעותיים זה העובדה שביום זה התלמידים התבקשו ליצור משהו משלהם. שימו לב לעקרונות ה-PBL. התוצר הוא הפרשנות החד פעמית של התלמיד בתהליך שעבר. יצרנו חיבור מרתק עם העולם של התלמידים בטיק טוק לבין התכנים של קידום אורח חיים בריא.
הכלי שאימצנו ליום הזה, הטיק טוק, זו הברקה, כי בדרך הזאת גייסנו אותם לתהליך וכמובן לתוצר והיתה חגיגה. התלמידים התחברו, התגייסו, התלהבו והיו פעילים. חשבו מה היה קורה אם כל השיעורים שלהם היו כאלה, שבהם הם נדרשים לחבר בין התשוקה שלהם ואיפה שהם מרגישים הכי נוח (המרחב הוירטואלי, טיק טוק, אינסטגרם) לבין ידע שתרצו להטמיע בתוכו בכל תחום למידה.
אחד הדברים הכי משמעותיים היה הרצאה מגניבה של אושיית טיק טוק בישראל, עם מאות אלפי עוקבים, שהתגייסה ליום זה: שיר קצנל.
היא התגייסה ליום המאבק בסרטן, במיוחד עבור התלמידים ונתנה להם טיפים מאוד ממוקדים וברורים איך יוצרים סרטון טיק טוק ויראלי ברשת, כך שיגרפו כמה שיותר לייקים.
למען האמת, אני כמעט בת 50 ואין לי טיק טוק, אבל נהניתי מאוד מכל הדברים שהיא הסבירה, לגבי תאורה, מהירות, ליצור עניין, לבנות סרטון קצר של עד 15 שניות, מוזיקה פופולארית, אתגרים חמים, צילום משותף ועוד.
שימו לב, יהיו על זה חילוקי דעות וזה מקובל עליי. אני בעד כן להעניק פרס לזוכים במקום הראשון (היו 3 קבוצות זוכות, מקום שלישי, שני וראשון). מעבר לכך ששלחנו לכולם תעודה על השתתפות בכנס, העובדה שלמקום הראשון יש פרס, היא חלק מהכיף של היום הזה ובזכות מנהלת בית הספר שאפשרה, הענקנו לקבוצה הזוכה ארוחת פיצות. התלמידים מתלהבים, מתרגשים, מגויסים. זה כייף ונעים, אז בעצם, למה לא?
