להקשיב לשטח
"אז מה? מה עכשיו?", שיתפה אחת הנערות בסוף האתגר. "זה אחד המשפטים שאני הכי זוכרת מהפרויקט, שאמרה מנהלת בסרטון על תיקון בית הספר. זה המשפט שהוביל אותה ועכשיו זה המשפט שמוביל אותי – איך אני כנערה יכולה להביא שינוי? מה אנחנו יכולים לעשות? לא מה אחרים עושים לא בסדר".
לפני מס' חודשים, הוצאתי לפועל את #אתגר18 (אתגר הקיימות והמנהיגות). בעקבות הוויראליות של המהלך הזה, בנוסף לאתגרים שהוצאתי לפועל בעבר, חשבתי לשתף אתכם בשיטה שלי ליצירת אתגרים ויראלים בבית הספר וברשת החברתית. במאמר אתייחס לאתגר הקיימות והמנהיגות בשיעורי אקולוגיה, אהבת המולדת וכחלק מעוגני היזמות והחדשנות בבית ספרכם, כמקרה בוחן ופיסת השראה לבניית האתגר שייטיב עם התלמידים שלכם.
יצירה של אתגר חברתי בבית הספר, פירושה להציע חוויה בלתי נשכחת, קלה לביצוע ובעלת ערך לתלמידים שלכם. אתגר חברתי בבית הספר יכול לבדל את הכיתה שלכם, במיוחד בתקופות מאתגרות. חוויות הן משאב תחרותי מרכזי עבור בתי הספר, מכיוון שהן:
משחוק בלמידה בצורה של יצירת אתגר חברתי בבית הספר הינה דרך באמצעותה תלמידים יכולים לתקשר עם חבריהם, בזמן שהם צריכים להישאר בבית או בבידוד, מה שנקרא, מחוץ לכתלי בית הספר.
האתגרים מבוססים על נושאים שכולם מרגישים שהם יכולים להתחבר אליהם בצורה כלשהי וכדי שיצליחו, הם חייבים לתת ערך אמיתי לתלמידים (גם אם זה רק ערך בידורי "מטופש", כמו תרגיל כושר, שמטרתו להפיג את הבדידות לפעמים). בתי ספר יכולים בהחלט להציע ערך אמיתי, קל ליישום וקל להפצה, כמו למשל אתגר "ניקיון חופים", כך שתלמיד שחווה את האתגר מאותגר בעצמו "לשחק את זה הלאה".
נוסחת הקסם שפיתחתי (והוכיחה את עצמה) ליצירה של אימפקט חברתי היא: IMPACT = COM
Critical mass + Organized cooperation + Momentum
מסה קריטית (Critical mass): המטרה היא להגיע לקהל רחב שיהווה את נקודת האל-חזור. מכאן והלאה לאתגר שיצרתם יהיו חיים משלו. המספר המדויק משתנה כמובן מאתגר לאתגר. ככל ששיתוף הפעולה המאורגן יהיה רחב יותר ויכלול יותר גורמים ומגזרים מעורבים, כך ייגברו סיכויי ההצלחה. למשל, חשבו על אתגר שכולל לא רק את תלמידי הכיתה שלכם, אלא את השכבה כולה, את בית הספר, ההורים, המורים ואת הקהילה כולה.
שיתוף פעולה מאורגן (Organized cooperation): כולל שיתוף פעולה בין מגזרי. למשל, חשבו על אתגר שחוצה את קירות בית ספרכם ומגיע לעוד בתי ספר, כך שככל שיש יותר ארגונים חברתיים, חברות עסקיות ובעלי עניין המעורבים באתגר, כך הסיכויים שלו להצליח יגדלו. אם בכל בית ספר יש בין 500-2000 תלמידים, אז שת"פ של כמה בתי ספר יחד יאפשר להגיע למסה קריטית של 10 אלף אנשים בנקודת הזמן ההתחלתית.
פרסום ההזמנה לקחת חלק ב-#אתגר18 נעשה למשל במדיה החברתית (פייסבוק ולינקדאין) והקבוצות כללו מגוון רב של אנשים, החל מאנשי הוראה, דרך חברים בארגונים חברתיים, נציגי ממשל, אקדמאים, חברי מפלגת הטרנס-הומניזם האמריקאי (USTP), מלכ"רים העובדים עם האו"ם ואפילו חלק מהמרצים של הרצאות הטד בכבודם ובעצמם.
מומנטום (Momentum): החליטו על משך זמן שבו יש להשקיע את רוב המאמצים כדי לתפוס את תשומת הלב של המדיה ושל קהלי היעד, כך שהם יקבלו את הקול קורא שלכם לפעולה ויאמצו אותו. עליכם לתכנן מראש ובקפידה את האתגר ורצוי לבנות אותו יחד עם התלמידים עצמם. כך רמת המחויבות שלהם להצלחה שלו גדלה באופן משמעותי.
האתגר שלך צריך להיות מהנה, קל לביצוע ונגיש. הוא אמור להיות פשוט מספיק, כך שכל משתתף יוכל לבצע אותו. זה אמור לקחת למשתתפים עד 30 דקות מההתחלה ועד הסוף, כדי לצלם, לכתוב או לצפות בסרטון, במטרה להשלים את האתגר וכמובן, האתגר יכול להימשך גם מספר ימים. במקרה של #אתגר18 חוק "עד 30 דקות" עדיין תקף ברמה היומית. המשתתפים משקיעים באתגר 10-20 דקות ביום. ישנם תרגילים של כתיבה במחברת או צפייה בסרטוני טד.
שם האתגר שלכם צריך להיות מהנה ומשהו שאנשים יכולים לזכור בקלות. הימנעו מריבוי תווים או מילים בתוך ההאשטאג #, מכיוון שהתלמידים עלולים לאיית זאת באופן שגוי.
זה יכול להיות מפתה לקרוא לאתגר על שם בית הספר או בשם יצירתי אחר, אך עדיף לשמור עליו פשוט וכזה שמשקף את הפעולות המבוצעות.
צרו תוכן ייעודי שהתלמידים יוכלו לשתף בסיום האתגר, יחד עם ההאשטאג המתאים, עם בני משפחותיהם ואפילו עם כוכבי רשת, כמו למשל כוכבי יו-טיוב פופולריים שיש להם עניין בנושא האתגר.
כמו כן, לאחר שהעלאתם את האתגר שלכם, עודדו את חבריכם להשתתף בו על ידי תיוג שלהם. זה נכון במיוחד אם יש לכם חברים שהם יוצרי תוכן שמוכנים לקחת חלק ולתייג את האתגר.
מומלץ להיעזר במשפיענים שמזדהים עם התוכן והפעילות של הארגון שלכם. למשל, ב- #אתגר18, יצרתי קשר עם המרצים של הרצאות הטד שבחרתי והם הסכימו בשמחה להצטרף לחלק מקבוצות האתגר.
אתגר רשת שנמשך 18 ימים, בהשראת 17 יעדי הקיימות של האו"ם. מטרתו לחבר את המשתתפים לתהליך של צמיחה, יציאה מאזור הנוחות ופיתוח מודעות גלובאלית לאתגרים הבוערים ביותר של החברה האנושית. במהלך האתגר, המשתתפים מקבלים משימות יומיות, שכוללות בין השאר הקשבה להרצאות טד קצרות ותרגילי חשיבה המחברים אותך ל"מקום הנכון".
כל קבוצת אתגר כוללת שני בתי ספר. הפעילות היא במתכונת של תחרות שיתופית (לא מנצח-מפסיד) ותוצריה הם שיח בין בית ספרי, חלוקת תעודות הערכה ועוד. הקבוצה פועלת מתוך עקרון של לחץ חברתי חיובי – מי שסיים את המשימה/ות היומיות שולח אימוג'י לקבוצה כדי להראות לה שהוא סיים ומי שלא השלים את המשימה תוך 24 שעות לא מקבל ניקוד על אותו יום, כך שהן הסך המצטבר שלו והן של הקבוצה כולה פוחת. האתגר הופך ויראלי, מכיוון שבאחד מימי האתגר המשתתפים מתבקשים ליצור קבוצה בעצמם ולהפיץ את המשימות היומיות לעוד אנשים. כלומר, האתגר מאפשר לאנשים לתרגל מנהיגות בעיקרון פשוט של העתק-הדבק.
אגב, האתגר ממשיך לרוץ גם היום ואתם מוזמנים להצטרף אליו. הוא מתאים במיוחד למורות ומורים המבקשים לחזק את החוסן הרגשי של תלמידיהם ולתלמידים שרוצים להשפיע על החברה באופן משמעותי. ניתן להצטרף לאתגר כאן בלינק.
יש לכם רעיון לאתגר דומה? יש לכם שאלות איך זה עובד? יצרתם משהו כזה בבית הספר שלכם? ספרו לנו, כאן בתגובות.
