להקשיב לשטח
"המורה, אני לא הבנתי!" ניגשה אליי תלמידה שקטה שלא שמעתי ממנה במהלך כל השיעור. הופתעתי שהיא בכלל ניגשה. "לא הבנתי?" הייתי חושבת לעצמי בתחילת דרכי. "מה אפשר לא להבין בשיעור שלי, שהיה כל כך מתוכנן, מחושב, בנוי לתפארת?"
מאז עברו שנים רבות, בהן נחשפתי לתלמידים כל כך שונים ומגוונים. כל אחד מהם עם אינטליגנציה וחוזקות משלו ולכל חוזק יש גם מקום של חולשה, שאותו חשוב להעצים, לעזור לו להתגבר על הקושי, לתת תחושת ביטחון.
הכיתות שאנו מלמדים הנן כיתות הטרוגניות, אף אם הכיתה מוגדרת ככיתת מצוינות. מצוינות היא דרך ובדרך זו התלמידים לא תמיד מרגישים בטוחים והיכולות שלהם לא תמיד באות לידי ביטוי. מה לעשות? הנה כמה טיפים שעשויים לעבוד:
בשיעורים בהם מקנים חומר חדש, ההקניה צריכה להיות בקצב שמאפשר לתלמידים להקשיב ולהפנים. לא ממהרים ולא "רצים" בחומר. יש לתת לתלמידים זמן "לעכל" את הדברים שמסבירים להם, לשאול מדי פעם שאלות, לוודא כי כל חלק ברור ומובן, לתת לתלמידים זמן לשאול, במידה ולא הבינו משהו. זה נשמע טריוויאלי, אבל לא תמיד מורים משאירים בהסברם מקום לשאול שאלות.
בתום השיעור אנחנו ממהרים להפסקה, אנחנו עייפים. זה ברור. ובכל זאת, התלמידים צריכים לדעת כי הם יכולים לגשת אלינו בתום השיעור, לשאול שאלות, להתחלק בחוויות. לא תמיד הם יעשו זאת, אך הם צריכים לדעת שאנחנו שם בשבילם במידה ויצטרכו. זה בונה אמון בין המורה לתלמיד ומאפשר לתלמיד להרגיש בטוח יותר ולהבין טוב יותר מה שנלמד. לפעמים התלמידים מתביישים לשאול שאלות מול הכיתה, אך נפתחים במתכונת של אחד לאחד. חשוב לתת לתלמידים תחושה שהם רצויים ויקבלו מענה בכל מצב. כאופציה נוספת, ניתן לקבוע עם התלמידים זמן אחרי השיעור. זה לא ייקח זמן רב, אבל יהיה מועיל מאוד עבורם ויאפשר להם להרגיש חשובים.
לא כל חומר שאנחנו מסבירים הוא פשוט וקל להבנה וגם, פעמים רבות התלמידים לא רואים את הקשר בינו לבין חיי היום-יום שלהם. התחילו את השיעור מדיאלוג עם התלמידים, שאלו אותם שאלות מכוונות המאפשרות ליצור "גשר" בין חיי היום-יום של התלמידים והידע הקודם שלהם. מצאו נקודות להיאחז בהן ו"הלבישו" עליהן את החומר החדש. השיטה הנוספת היא לחלק את החומר לתת סעיפים, תוך שילוב של ההיבטים היישומיים, הערכיים והאתיים. הראו כיצד נושא זה בא לידי ביטוי בסיטואציות מחוץ לכותלי הכיתה.
מומלץ מאוד לגוון ולהתאים את ההוראה לצורך הלומד, גם (ובמיוחד) אם הוא מתקשה – להשתמש בארגון ידע, אנלוגיות ומטאפורות, לתת תתי-משימות.
במהלך תרגולים ופתרון שאלות אנו נחשפים לקיום רמות חשיבה שונות בקרב התלמידים. בזמן שהמורה מתקדם בהסבר, חלק מתלמידיי הכיתה כבר סיימו את המשימה ומחפשים להם תעסוקה להמשך ואילו תלמידים אחרים רק בתחילת העבודה. על מנת להביא את הכיתה למכנה משותף, מומלץ מאוד להכין מראש שאלות ברמות חשיבה שונות. זה יאתגר את התלמידים החזקים ויקרב את התלמידים המתקשים לעשייה המשותפת.
במהלך שיעור פרונטלי מול כיתה שלמה, תמיד יימצאו תלמידים ביישנים הנחבאים אל הכלים, בתקווה ש"הסערה תחלוף מעל ראשם". חלוקה לקבוצות קטנות עם משימות מלוות היא כלי משמעותי, המאפשר לתלמידים לעסוק במשימות יחד עם חבריהם, תוך כדי דיון בגובה העיניים. במציאות של היום, הלמידה מרחוק נותנת מענה מושלם לעבודה בקבוצות באפשרות של חלוקה לחדרים עם אופציה לראות את העשייה שלהם בקבצים שיתופיים. למורה ישנה אפשרות להיכנס לקבוצות כדי לעקוב אחר התהליך מקרוב ולכוונן את התלמידים בעשייתם. בהפעלת שיקול דעת, באפשרות המורה להרכיב את הקבוצות כקבוצות הומוגניות או הטרוגניות, בהתאם למטרות ותכנון העבודה בשיעור.
מתוך העבודה שלי מול מורים אחרים, מסתמן כי הרבה מהם נשארים עדיין חסידי הערכה קונבנציונלית – מבחנים ובחנים, מתוך הצדקה כי "ככה נראים מבחני בגרות". זה נכון, אך לתלמידי חטיבות הביניים הבגרויות עוד רחוקות וישנה הזדמנות פז למשימות חלופיות, על מנת לפתח חשיבה יצירתית וביקורתית וליישם את הנלמד בכיתה בדרכים חווייתיות אחרות. התלמידים חופשיים ואף מעודדים לשתף את הוריהם ואחרים במשימות, כך שביצוען תורם לפיתוח ערך השיתופיות וההדדיות. יש ללוות כמובן את המשימות במחוון ברור ולהתאימן לגילים של אוכלוסיית הייעד.
בסוגיית העבודה השיתופית של התלמידים והשאיפה למצוינות, יש מקום בלתי מבוטל למשימות חוץ כיתתיות, כגון תחרויות, אולימפיאדות, האקתונים וכו'. משימות כאלה מפתחות שיתופיות בקרב התלמידים, מעלות להם ערך עצמי (גם אני יכול!) ונותנות מענה לאינטליגנציות השונות, תוך כדי תרומה והפריה הדדית. בכל קבוצה כזו יהיו תלמידים האחראים על מרכיבים שונים של העשייה – ידע כללי, חיפוש מידע, גרפיקה, פרסום, שיתוף הקהילה. רמת המוטיבציה של התלמידים גבוהה מאוד בפעילויות מסוג זה. במקרים רבים גיליתי שהתלמידים מוכנים ללמוד הרבה מעבר לחומר אשר הוגדר בתוכנית הלימודים.
שילוב של משימות הרחבה בתהליך הלמידה תורם גם הוא להתקדמות של התלמידים במקצוע הנלמד. ניתן להנחיל שגרה של "10 דקות של היסטוריה" או "חדשות המקצוע" או "מחיי המדענים הידועים". כל פעילות מסוג זה תרחיב אופקים של התלמידים ותקרב את עולם המדע אליהם. הידיעה כי התפתחות המדע והמחקר נעשו על ידי האנשים אשר התמודדו עם הקשיים והסוגיות בדיוק כמו התלמידים עצמם, מאפשרת להסיק מסקנות חשובות מאוד. ידוע כי אריסטו, לדוגמה, טען דברים שנמצאו לאחר מכן "שגויים". ההבנה כי טעות היא לגמרי אנושית, מאפשרת "קפיצה" בביטחון העצמי ובהערכה עצמית, במקביל להפחתת לחצים אשר מאפיינים בהרבה מקרים תלמידים בכיתות המצוינות.
בתקופה העכשווית, התכתבות במסרונים הפכה לחלק בלתי נפרד מהשגרה היומיומית שלנו. אנחנו שותפים בקבוצות ווטסאפ שונות בכל דבר ועניין – ברמה משפחתית, פרופסיונלית או חברתית. רבים מאיתנו מנהלים גם קבוצות ווטסאפ עם תלמידינו. לקבוצות אלה יש פוטנציאל להפוך לקבוצת שיתוף אמיתית, דמוית קהילה מקצועית לומדת: נקבעות נורמות השיח בקבוצה כזו, מתבצע שיתוף חומרים, עזרה הדדית בפתרון שאלות בשיתוף. לתלמידים יש הזדמנות גם לשאול שאלה וגם לענות עליה; מתקיימים דיונים ומחליפים רעיונות. התערבות המורה נדרשת רק בשלבים הראשוניים של קיום קבוצה זו ולאחר מכן המורה עוסק בניהול הקבוצה רק במידת הצורך.
הוראה היא מקצוע מאתגר. עבודת המורה היא עבודה לא פשוטה ותוצאותיה הן תוצאות לטווח ארוך, אבל אי אפשר לתאר את רמת ההנאה והסיפוק כשאנו שומעים מתלמידינו המאתגרים: "אההה, עכשיו הבנתי!"
גניה חייקין היא אחת מחמש המועמדות הסופיות לפרס טראמפ 2020. פרטים בקרוב.
