להתחבר למאה ה-21
עניין הלומד העצמאי הפך להיות הגביע הקדוש של העוסקים בחינוך כבר כמה עשורים. רבים בטוחים שאם רק יצליחו לפצח את הסוד ולפתח לומדים עצמאיים, כל ההוראה והלמידה תהיינה שונות והלומדים יהיו מוכנים היטב לעתיד שלפנינו, אשר בו בעלי מיומנויות למידה לאורך החיים הם בעלי יתרון תעסוקתי וכלכלי רב. תקופת הקורונה והמעבר ללמידה מרחוק או מקרוב, אבל בקבוצות קטנות ובמערכת חלקית, יצרה תחושה שאולי יש כאן הזדמנות גדולה לפיתוח של לומד עצמאי. אין לדעת אם זו אמירה מכוונת או סיסמה ריקה מתוכן שרק נשמעת טוב, אבל אפשר לנסות.
איך עושים את זה? במהלך חיפוש בגוגל, כשחיפשתי "פיתוח לומד עצמאי", הגעתי לבנק עבודות שמוכר עבודות אקדמיות לסטודנטים - אז לא ככה. העתקה של עבודות נוצרת מתוך מוטיבציה חיצונית לקבלת התעודה. היא מעידה על חוסר קבלה עצמית וחוסר הערכה פנימית.
הנה כמה ממאפייני הלומד העצמאי: קבלה עצמית, כישורי תכנון למציאת פתרונות, מוטיבציה פנימית, הערכה פנימית ואוטונומיה. האם מכוונות עצמאית בלמידה היא היבט אישיותי שנולדים איתו או שזהו כישרון הניתן לפיתוח ולהקניה? על פניו, לפחות בהיבטים של מוטיבציה, קבלה עצמית, פתיחות וגמישות, נראה שמדובר במאפייני אישיות מולדים. עם זאת, יש הטוענים שלפחות בנוגע לחלק מהרכיבים, ניתן לפתח אותם ולהרגיל אדם לעסוק בהם מגיל צעיר.
כדי להבין מה זה אומר למידה עצמאית, במה היא כרוכה ומה המיומנויות הנדרשות במהלך הלמידה הזאת, צריך להתנסות בה. במידה קטנה, אם כי ממש לא מספקת, כבר קרה שהתנסינו בלמידה עצמאית כבוגרים. למשל, אם למדנו לבד לתיאוריה או לפסיכומטרי או הגשנו סמינריונית שכתבנו בעצמנו ולא קנינו אותה מוכנה, אבל זהו קנה מידה קטן ואולי קנה מידה קטן מדי. כדאי לקחת נושא, תוכנית, משהו שמעניין אותנו ולהתנסות בלמידה עצמאית ולו בכדי להבין מה נדרש בלמידה כזאת מצד התלמידים.
זה כבר קשה מאוד, כי התפקיד של מה זה אומר "להיות מורה" מוטבע ומוטמע בנו עמוק, עוד מהזמן שבו היינו אנחנו תלמידים. אם לא חווינו למידה עצמאית כילדים, עם מנחה שעשה זאת, נתקשה מאוד לעשות את השינוי הנדרש. למידה עצמאית אינה למידה של אוטודידקטים. היא לא נעשית לגמרי לבד וצריך בה עזרה, אלא שהמבוגר או המבוגרים שעוזרים בה, אינם מורים במובן שאליו התרגלנו ומה שלמדנו כשעשינו תעודת הוראה. מנחה הוראה עצמאית יכול לעזור בסידור מתווה למידה, בסיוע בבחירה, בהכוונה והפניה למקורות ידע, בניסוח שאלות חשיבה וביקורת על התשובות המתקבלות. למורה שרוצה להיות מנחה, זו יכולה להיות הזדמנות להתנסות בלמידה עצמאית.
גם כשמורים מחויבים להוראת תחום תוכן הם יכולים לבנות איזורים מכווני למידה עצמאית ואחד הגורמים החשובים הוא מתן אפשרות בחירה. הבחירה יכולה להיות בפרק הנלמד, בסדר הפרקים או בדרך שבה הלמידה קורית. שאלו את עצמכם, האם כולם חייבים לשמוע את אותו שיעור באותו זמן דרך אותו זום או שניתן לאפשר במקביל קריאה, צפייה בסרטונים או עבודה בקבוצה מקבילה. זה לא פשוט לעשות את זה ובעיקר, דורש זמן הכנה ועבודה. אם נרצה כחברה לקדם מלמדים עצמאיים בדרך לפיתוח לומדים עצמאיים, זמן ההכנה של שיעורים צריך להיחשב כחלק ממשי ומהותי של המשרה.
חברת הקורסים המקוונים "קורסרה" גילתה כי אף שיש עשרות אלפים הנרשמים לקורסים, יש רק אחוז קטן של לומדים שגם מסיימים את הקורסים הללו. למידה, מתברר, אינה מעשה אישי ובודד, אלא חברתי וקבוצתי. יש מעט אנשים שלומדים לגמרי לבד. רוב הלומדים העצמאיים צריכים קבוצה שיתופית ותומכת בלמידה. זה מה שקהילה מקצועית לומדת של מלמדים יכולה לעשות – לבנות יחד את הזדמנויות הבחירה, לעבוד ברצועות זמן מקבילות המתמחות במקביל בתחומי עניין ומאפשרות בחירה לתלמידים, לחקור יחד את ההתנסויות ולראות מה עובד ומה לא ולספק רשת תמיכה הדדית.
בהתחלה כתבתי "לקבל אוטונומיה", אבל זה נראה קצת פרדוקסלי, כי אוטונומיה זה משהו שיש לך או אין לך. לכל היותר לוקחים אוטונומיה, אבל לא צריך לחכות לקבל אותה. מלמד עצמאי יודע לבחור את הפרקים, לסמן את הדגשים החשובים, לבנות סדרי עדיפויות בהוראה ולהוביל תלמידים לקראת בחירה נכונה.
מניתי כאן חמישה עקרונות. יש עוד, אבל אלה העיקריים בעיני. בעזרת עקרונות אלה ניתן לייצר מבדק טוב לכלים או תוכניות שמטרתן המוצהרת היא "לפתח לומד עצמאי". פשוט בדקו את הנקודות הבאות:
הנה הכלל: תוכנית שלא מאפשרת מלמד עצמאי גם לא תפתח לומד עצמאי. אין דרך לדלג מעל המורה, כלומר מנחה הלמידה, בתהליך הזה. תוכנית שרואה במורה טכנאי הוראה, רואה גם בתלמיד טכנאי למידה ואינה נותנת בו את האמון הנדרש. ולהיפך – תוכנית המתאימה לפיתוח לומד עצמאי גם תיתן גב ומקום התפתחות מקצועי למלמד העצמאי. שיהיה לכולנו בהצלחה.
מה הדרכים שלכם ליצירת לומד עצמאי? ספרו לנו, כאן בתגובות.
