פדגוגיה מוטת קורונה: העתיד כבר כאן

130 מדינות סגרו את מוסדות החינוך שלהן השנה, בעקבות משבר הקורונה ועברו לסוגים שונים של למידה אלטרנטיבית. כששמענו על "פדגוגיה מוטת עתיד" חשבנו תמיד, באופן טבעי, שהיא תקרה אי שם בעתיד, בתהליך הדרגתי בן מספר שנים, שמטרתו לצייד את התלמידים במיומנויות החיוניות לבוגר לקראת 2030. מי חשב שהעתיד יגיע ברגע אחד?

הקורונה והלמידה מרחוק הפכו את העתיד הרחוק והלא ברור למציאות היום-יומית שלנו ונראה שהלמידה מרחוק תישאר איתנו עוד זמן רב, בשילוב למידה פנים אל פנים או באופן בלעדי. יחד עם המעבר הזה, כל ששת העקרונות של הפדגוגיה מוטת העתיד עברו האצה ואותן מיומנויות שחשבנו שנתרגל במשך עשור, דורשות התייחסות כאן ועכשיו.

אם נשכיל לכוון קדימה ולהתאים את ההוראה למיומנויות הנדרשות מדמות הבוגר, הרי שלפחות בתחום החינוך, יצא הפסדנו בשכרנו. בואו נבחן את העקרונות הללו ונראה מה ניתן לעשות כדי ליישם אותם הלכה למעשה תוך כדי האתגרים של תקופת הקורונה.

1. עקרון הפרסונליות: למידה בהתאמה אישית (Tailor made)

חווית הלמידה מרחוק מעניקה לתלמיד מגוון אפשרויות למידה מותאמות באופן אישי ליכולות ולהעדפות שלו.

איך עושים את זה?

• העבירו שיעורים סינכרוניים המותאמים לצורך הלימודי. גם שיעור של 12 דקות יכול להיות מאוד יעיל ולהתאים למגוון תלמידים.
• אפשרו למידה סינכרונית, בקבוצות קטנות, של תלמידים הזקוקים לחיזוק.
• תנו לתלמידים משימה לעבודה עצמית ובמקביל, היו זמינים לכל שאלה בתוך שיעור סינכרוני שיהיה פתוח עבור כולם.
• תנו לתלמידים משימות לביצוע בבית בקצב התקדמות אישי וברמות קושי משתנות, למשל דרך סביבות למידה כדוגמת פטל, אופק, גלים, עת הדעת ועוד.
• אפשרו לכל תלמיד לבחור את המקום בו ילמד (בחצר, במטבח) ובלבד שלא יפריע לשאר התלמידים.

העיקרון המרכזי כאן הוא לנסות להשתמש בכלים טכנולוגיים ובכלים פדגוגיים בכדי לאפשר לכל תלמיד למידה המותאמת לצרכים וליכולות שלו.

2. עקרון השיתופיות

שיתופיות היא תהליך בו פועלים יחד שניים או יותר באופן המעצים את יכולתם להשיג יעד שלא יכלו להשיג כל אחד לבדו. ברוח הלמידה מרחוק קיימות דרכים רבות ליצירת שיתופיות.

איך עושים את זה?

• תנו להם משימת חקר במליאה, חלקו את התלמידים לקבוצות עבודה ואז חזרו למליאה. במהלך העבודה בקבוצות, עברו בין החדרים הווירטואליים השונים וקדמו את הדיון ולבסוף, חזרו למליאה בה כל קבוצה תציג את ההתקדמות שלה.
• במהלך העבודה התלמידים יתמודדו עם הבנת המשימה, פתרון בעיות, עבודת צוות והצגת תוצר.
• חשוב להקפיד על שיתופיות בדיונים, כך שרשות הדיבור לא תהיה שמורה רק לבעלי הקול החזק או למהירי התגובה.
• באמצעות הפעילות בצ'אט והעבודה עם מסמכים שיתופיים בפלטפורמות מקוונות, כדוגמת tricider ו-Padlet, אפשרו גם לביישנים שבחבורה ליטול חלק במשימות.

העיקרון המרכזי כאן הוא לנסות להשתמש בכלים טכנולוגיים ובכלים פדגוגיים, בכדי לאפשר למידה שיתופית בקבוצות ושל כולם ביחד.

3. עקרון הא-פורמליות

למידה א-פורמלית היא למידה מחוץ למסגרות ארגוניות וחינוכיות פורמליות. גם כאן ניתן לעשות רבות בכדי לקדם למידה זו.

איך עושים את זה?

• שלבו במערכת השעות הרצאות חיצוניות של אורחים או מומחים בתחום מסוים. זה הרבה יותר קל כאשר המומחים לא צריכים להגיע פיזית לבית הספר וניתן לשלב מספר כיתות במקביל.
• שלחו לתלמידים קישורים להרצאות מעניינות, שאינן בהכרח חלק מתוכנית הלימודים.
• קיימו שיעורים בתחומים כלליים שלא מזוהים בדרך כלל עם מערכת השעות הפורמלית. למשל, ניתן לקיים שיעור "הכנת כדורי שוקולד" שיתקיים במטבח וכל תלמיד יציג בזום את התוצר או "ארוחת בוקר כיתתית" וכדומה.

העיקרון המרכזי כאן הוא לנסות להשתמש בכלים טכנולוגיים ובכלים פדגוגיים בכדי לאפשר למידה גם מחוץ לגבולות הכיתה והזום - ללמוד בכל מקום ומכל דבר.

4. עקרון הגלוקליות

גלוקליות הינו מושג המורכב מצירוף המילים גלובלי (עולמי) ולוקאלי (מקומי). המושג מתאר את ההשפעה של תהליכים עולמיים ואת התהליכים המקומיים המתנתקים מתהליכים עולמיים וחוזרים לייחוד, למסורת ולמקורות. תקופת הקורונה מהווה הזדמנות מצוינת לתהליכים גלוקליים מעצם היותה מגפה עולמית ומקומית. עם כל הקושי והחרדה שבמגיפה, קשה להתכחש לתחושה של שותפות גורל כללית, של מאבק עולמי ושיתופי ידע בחיפוש אחר פתרונות.

איך עושים את זה?

• פתחו את הלימודים מדי יום בשיחה בענייני אקטואליה. ניתן לדבר על ההשלכות של המחלה, דרכי ההתמודדות והשוואה כיצד לומדים בבתי ספר בעולם.
• תנו משימות לימודיות העוסקות במה דומה ומה שונה בהתנהלות במדינות השונות ומה ניתן ללמוד מההתמודדות של מדינות ובתי ספר בהשוואה למה שקורה כאן.
• עודדו חשיבה מסדר גבוה סביב אסטרטגיות כדוגמת: פתרון בעיות וחשיבה יצירתית, השוואתית וביקורתית.

העיקרון המרכזי כאן הוא לנסות להשתמש בכלים טכנולוגיים ובכלים פדגוגיים בכדי להתבונן במקומות אחרים בעולם ולהשוות ביניהם לביננו, לבחון מגמות עולמיות וגישות שונות בראי המצב והגישות המקומיות שלנו.

5. עקרון התכלול

תכלול בא מהמושג תכלית. מה התכלית שלי? מה המשמעות שלי? מדובר במכלול התפקוד הנפשי והפיזי והאופן בו האדם נתפש בעיני עצמו.

איך עושים את זה?

• אפשרו שיחות אישיות ובקבוצות קטנות עם המחנכות והיועצות.
• צרו קבוצת וואטסאפ כיתתית בה תשלחו מדי יום כמה מילים: איחולי חג שמח או סוף שבוע מוצלח, תודה על שיתוף הפעולה היום, בדיחת קורונה, שאלה כלשהי, התייעצות וכו' וכל זה על בסיס קבוע. כך נשמור על עצמנו נוכחים בחיי התלמידים שלנו ואם הם יידרשו להתייעץ או לשתף מישהו, נעלה להם במחשבה כאופציה.
• השתמשו בכלים כדוגמת "מילה טובה. הפרטים כאן בלינק.
• קיימו שיחות אישיות עם התלמידים. עם כל תלמיד לפחות שיחת טלפון אחת בשבוע-שבועיים.
• עודדו את התלמידים להעביר בעצמם שיעורים לחבריהם לכיתה בכל נושא שייבחרו, כדוגמת טיפול בבע"ח, חלל, קוסמות ועוד. המטרה היא נתינת ביטוי לחוזקות האישיות שלהם. מי שקשה לו לעמוד מול כיתה יכול לצלם את עצמו מספר ומדגים ולשלוח את הסרטון למורה.
• עודדו יצירתיות ותרגול של story telling, הדורשים יכולת להעביר מסרים ברהיטות ובאיכות מבחינה מילולית וויזואלית.
• קיימו מפגשים של מדיטציה מרחוק, מעגלי שיתוף ונושאים נוספים המעצימים את הנפש.

העיקרון המרכזי כאן הוא לנסות להשתמש בכלים טכנולוגיים ובכלים פדגוגיים בכדי לפתח בתלמיד זהות אישית יציבה, חוסן נפשי ומודעות, כדי שיוכל לנווט במסלולי המציאות המשתנה דרך שייכות, מודעות וחשיבה ביקורתית ויצירתיות.

6. עקרון התמורתיות

עיקרון התמורתיות מתייחס להסתגלות ולהתמודדות עם המציאות המשתנה. הגישה החדשה נקראת גישת הזמישות (שילוב של זריזות וגמישות מחשבתית). הגישה מתמקדת בהקניית מיומנויות שיאפשרו ללומד לזהות שינויים ומצבים בלתי צפויים ולהגיב במהירות וביעילות.

איך עושים את זה?

• צרו ודאות באמצעות שיח בוקר ושיח מסכם מדי יום וסקירת "מה נלמד" בתחילת כל שיעור.
• צרו גמישות בשעות בהן תתקיים הלמידה לכל אורך היום, בעיקר לתלמידי חטיבה עליונה, להפחתת העומס בבתים על המחשבים שלא תמיד הם כמספר הילדים.
• אפשרו לימוד בשיטה של כיתה הפוכה, בה התלמידים מתבקשים לנהל דיון במפגש לאחר שהכינו עבודה עצמית על נושא מסוים או קראו עליו.
• קיימו תהליכי למידה במבנה של תחרות בין קבוצות (למשל, בזום), בהם נעודד מענה מהיר על משימות הדורשות חשיבה גמישה ויצירתית.

העיקרון המרכזי כאן הוא לנסות להשתמש בכלים טכנולוגיים ובכלים פדגוגיים בכדי ללמוד בתנאים משתנים, במטרה להמחיש ולתרגל את הרעיון של "אני לא יודע בוודאות מה הולך להיות, אבל אני לא מפחד מזה. אני לומד מזה".

* השתתף בכתיבת הכתבה: רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה. בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך. ממקימי חברת פסיפס המתמחה בהעברת תהליכי פיתוח מקצועי למורים ותהליכי הכלה והשתלבות לתלמידים.