ישראל במלחמה
למה בחרתם להיות מורים למתמטיקה? כמעט כל המורים שאני פוגשת אומרים לי שהם בחרו להיות מורים למתמטיקה כדי להפוך את המקצוע לאהוב יותר על התלמידים. ואכן נראה שהמתמטיקה סובלת מסטיגמה שלילית, יותר מכל מקצוע אחר, אשר גם מתפתחת ומתקבעת עם השנים.
תלמידים מתקשים למצוא את הקשר של המתמטיקה לחייהם ומתחילים לאבד עניין ואף לייצר לעצמם רתיעה מלמידת המקצוע. הלמידה מרחוק לא תורמת לסטיגמה הזו וככל שהזמן חולף, זו התפיסה שמתקבעת אצל תלמידים ויכולה ללוות אותם לחייהם הבוגרים.
המורות והמורים מאוד רוצים כמובן לשנות את התפיסה הזו, אך כדי לשנות אותה, לא מספיק לשנות את סגנון ההוראה, לעשות התאמות לחומר הלימוד או לשנות את צורת ההיבחנות, אלא חייבים להתייחס גם לדפוס החשיבה המתמטי (מיינדסט, Mindset).
המיינדסט מתייחס לאוסף האמונות והמחשבות שלנו בתחום מסוים ובתוכו נמצא גם המיינדסט המתמטי. למיינדסט המתמטי יש חשיבות רבה בלמידה בבית הספר ובחיים בכלל. אולי יותר מכל מקצוע אחר, למידת מתמטיקה מזמנת לתלמיד אתגרים מחשבתיים שמכינים אותו לחייו הבוגרים.
בלימודי המתמטיקה התלמיד מפתח חשיבה אסטרטגית לפתרון בעיות, עובר תהליכים של הסקת מסקנות והפקת לקחים, מתמודד עם כישלונות, מפתח משמעת עצמית ולומד מטעויות. אלו מיומנויות חשובות מאוד, שמכינות אותו לחייו הבוגרים.
המיינדסט המתמטי יכול להיות חיובי או שלילי. החיובי רואה במתמטיקה תחום של צמיחה וגדילה ותחושה שניתן ללמוד מתמטיקה לרמות הכי גבוהות באמצעות התמדה, נחישות ותרגול. לעומת זאת, המיינסדט המתמטי השלילי רואה במתמטיקה מקצוע מרתיע ומדיד, שצריך להיוולד עם יכולות מסוימות כדי להצליח בו. אם נסקור את מקצועות הלימוד בבית הספר, נראה שבעיקר במתמטיקה, קיימת תפיסה שצריך להיוולד עם כישרון מולד כדי להצליח במקצוע ולכן אין זה מפתיע שלתלמידים רבים נוצר מיינדסט מתמטי שלילי בתקופת בית הספר.
החוקרת ג'ו בולר טוענת שכל הילדים נולדים עם מיינדסט מתמטי חיובי. ניתן לראות כי תינוקות ופעוטות מתעניינים מגיל צעיר בדפוסים, הרכבות, בנייה ומספרים, ללא רתיעה. בשלבים אלו המתמטיקה מצליחה לעניין את העולם הפנימי שלהם דרך משחקים, בעיות מחיי היום-יום, ציורים, צבעים ועוד.
ככל שהשנים עוברות, המיינדסט המתמטי מתחיל להיות מושפע גם מהסביבה החיצונית, בעיקר מתפיסות ההורים והמורים. עם השנים, נראה כי המתמטיקה מתחילה להתרחק מעולמו של הילד והופכת לפחות רלוונטית עבורו. ילדים מתחילים להאמין שמתמטיקה עוסקת בעיקר בתרגילים "יבשים" עם תשובה אחת, שאין מקום לטעויות ושייתכן שהם לא נולדו עם "ראש מתמטי". שלב זה יכול להביא למשבר וליצור מיינדסט מתמטי שלילי. דפוס החשיבה הזו יכול ללוות את התלמיד בלימודיו ולהשפיע על הצלחתו במקצוע, בבחינות הבגרות ואף בחייו הבוגרים.
זו הסיבה שקיימת חשיבות לייצר מיינדסט מתמטי חיובי לתלמידים לאורך כל שנות לימודיהם ולאפשר להם לראות את היופי שיש במתמטיקה ואת הקשר והמשמעות שלה לחיים. כדי לעשות זאת, חשוב להיות מודעים למעגלים שמשפיעים על המיינדסט, הכוללים את התלמיד עצמו, הוריו ומוריו.
התלמיד אחראי על האמונה והמסוגלות הפנימית שלו ללמוד ולהצליח במתמטיקה, ההורים משפיעים על המיינדסט בדרך שבה הם משדרים את המסרים שלהם על למידת מתמטיקה והמורים אחראים על הנורמות הכיתתיות שמעודדות מיינדסט מתמטי חיובי.
מרבית הלמידה במתמטיקה נעשית בכיתה ולכן חשוב לייצר נורמות למידה שמעודדות מיינדסט מתמטי חיובי. הנה מספר נורמות מרכזיות שניתן ליישם בכיתה:
המתמטיקה בנויה מדפוסים ותבניות וניתנת לביטוי בצורות ויזואליות שונות. ככל שניעזר יותר בציורים, תרשימים ותבניות, נוכל להראות את המגוון שיש למתמטיקה להציע. לדוגמא, ניתן ללמד את לוח הכפל בצורת שינון וזיכרון, אך לחילופין, ניתן ללמד את הכפולות השונות בדרך וויזואלית שמחוברת לעולם התלמיד, כמו השעון, בו אפשר לראות את כפולות החמש, בקפיצה של כל חמש דקות. בדרך הזו המתמטיקה מתקשרת לעולם הילד והופכת למשמעותית יותר עבורו. 
הנורמה הרווחת היא שהציונים במתמטיקה קובעים את סוג ההקבצה אליה ישתייך התלמיד, מגמת הבגרות שלו ואפילו את המקצוע שיבחר בהמשך. כך הציונים הופכים להיות מטרה מרכזית בלמידה והמתמטיקה הופכת לתחום בו תלמידים נדרשים להפגנת ביצועים. לציונים קיים אמנם משקל, אך לתפיסה שלמידה היא תהליך, יש משקל גדול לא פחות. כל למידה שהיא ובפרט למידת מתמטיקה, חווה בתוכה אתגרים, אך באמצעות תכונות של התמדה, נחישות, תרגול ושימוש באסטרטגיות שונות, ניתן לגבור עליהם ולהגיע להישגים והצלחות.
יש לשדר לתלמידים את המסר שהם יכולים ללמוד מתמטיקה לרמות הגבוהות ביותר באמצעות תכונות אלו. המסר הזה מעודד את התלמידים ומסייע לבנות מיינדסט מתמטי חיובי. אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי יצירת תלקיט למידה (פורטפוליו). התלקיט נועד לתעד לתלמיד את ההתקדמות שלו לאורך הזמן. ברגע שיש לתלמיד תיעוד של הלמידה שלו לאורך השנה, הוא יכול לבחון את ההתקדמות שלו. בדרך הזו ניתן יהיה להסיק שציון לא טוב לא מנבא בהכרח כשלון ובדיוק כמו בחיים, מכשול אחד לא אומר שלא תגיע הצלחה בהמשך. התלקיט יכול להכיל מבדקים, עבודות והערכה עצמית של התלמיד בשלבים שונים בלמידה. מומלץ לעשות שיחת הערכה עם התלמיד פעם בתקופה בכדי לבחון יחד את ההתקדמות שלו ולהפיק לקחים להמשך.
אחת הנורמות שמשתרשות אצל התלמידים לאורך זמן היא שבמתמטיקה אין מקום לטעויות. הנורמה הזו הופכת לחלק מרכזי במיינדסט המתמטי. עם זאת, החיים עצמם מזמנים טעויות רבות שאנחנו לומדים מהן ולכן הלמידה במתמטיקה צריכה לעשות זאת גם היא. אחת הדרכים לעשות זאת היא לייצר ערך לטעויות.
דיון כיתתי או בקבוצות קטנות יכול לאפשר לתלמידים להבין את הטעויות שלהם, ללמוד מדוע אסטרטגיות שונות לא עבדו ומה עליהם לעשות כדי להגיע לפתרון. דרך זו גם מחזקת את יכולות ההנמקה, החשיבה הלוגית ובניית הוכחות שהן מיומנויות מרכזיות בחשיבה המתמטית.
שינוי נורמות הלמידה בכיתה יכולות לתרום לא רק לפיתוח מיינדסט מתמטי חיובי אצל התלמידים, אלא גם ליצירת סביבת למידה חיובית, שבה המורה מרגיש שהוא אכן גורם לתלמידים להסתקרן, להתחבר ולאהוב ללמוד מתמטיקה.
