להקשיב לשטח
"לא, תן לנו מבחן", התלמידים בכיתה דרשו ממני. התפלאתי מאוד. אני עומד כאן ומציע להם פעילות חווייתית ויצירתית להערכה חלופית והם מעדיפים מבחן בגיאומטריה על שטחים והיקפים. מה קורה פה?
כמו שאנחנו המורות והמורים רגילים כל כך ללמידה המסורתית – מורה, ספרי לימוד ובסוף החומר – מבחן, כך גם תלמידינו מתקשים לקבל שינוי, גם אם הוא חווייתי במיוחד. החלטתי שאני לא מוותר להם. הצעתי להם, במקום לחשב על דף במבחן ולהקיא את החומר בגיאומטריה – לבנות דגם של מבנה. קראתי לפרויקט "אדריכלים צעירים".
דילגתי שוב על התגובות הנוספות בסגנון, "מה עושים פה? זה לא ברור" והמשכתי להסביר להם בסבלנות את הפרויקט. ליוויתי אותם לאורך כל התהליך, מהרעיון, דרך הצגת השרטוט האדריכלי, בחירת החומרים, קנה מידה ובהמשך, הצגת הדגם בתערוכה שכבתית. כמובן שבסוף הגאווה והשמחה היתה גדולה ואף אחד לא התגעגע למבחן. התלמידים הבינו שהם חלק גדול מהלמידה והיא כבר לא חד כיוונית וההורים היו בעננים: "תודה שאתגרת אותם ברמת החשיבה", "תודה שנתת להם מקום ללמידה יצירתית".
למידה וחשיבה יצירתית הן הדרך למצוינות. תנו להם הזדמנות לצאת, לחקור ולגלות; אפשרו להם למידה פעילה והם יהיו יותר ויותר נוכחים בלמידה ויבואו עם יותר מוטיבציה לשיעור. הקושי הגדול שאני חווה בנושא הוא כשהתלמידים מגיעים אלי בכיתות הגבוהות יותר ומעולם לא חוו בבית הספר היסודי למידת חקר או למידה מבוססת פרויקטים ואפילו לא למידה בסביבה חוץ כיתתית. הם מכירים רק למידה מסורתית, עם משימות מהספרים, שהן בדרך כלל לא ברמות חשיבה מאוד גבוהות. הפער מתגלה כשבבחינות הערכה שונות הם מקבלים שאלות ברמת חשיבה גבוהה, שמעולם לא למדו להתמודד איתן. לכן חשוב, כבר מכיתה א', לאפשר לתלמידים ללמוד בדרכים מגוונות וחווייתיות, שמפעילות חשיבה ברמות גבוהות. 
6 שעות בשבוע לומד התלמיד מתמטיקה. אומרים לו שוב ושוב שזה חשוב, אבל אומרים גם שחינוך גופני חשוב ועדיין השיעור נלמד רק שעתיים בשבוע. למה כל כך חשוב ללמוד מתמטיקה? תלמידים רבים מעבירים שעה ועוד שעה בלימוד המקצוע הזה, אבל אין להם מושג מהי הסיבה.
כדאי מאוד להקדיש שיעור לנושא "למה חשוב ללמוד מתמטיקה" ולעודד את התלמידים להעלות רעיונות בעצמם. כמו כן, כדאי להזכיר את הרציונל מדי פעם, כשמתחילים נושא חדש, ולבקש מהתלמידים לנסות לחשוב איפה ייפגשו את הנושא הנלמד בחייהם ומתי הידע ישמש אותם. חשוב להגיע מוכנים לשיעור מסוג זה ולהכין מספר דוגמאות שיניעו את הדיון. שלבו סיפורים מתמטיים מחיי היום יום שלנו. למשל, בבוקר יום רביעי הגיעה משאית הובלות, כדי להעביר את הבית שלי מצד אחד של הרחוב לצד השני. המשאית הגיעה בדיוק בשעה 7:35 והפועלים התחילו להעמיס את כל הציוד של הבית. לאחר שעה ורבע, יצאו לכיוון הבית החדש. ניתן להתאים את השאלות לרמת הכיתה. לכיתות נמוכות, למשל, מה היתה השעה כשיצאנו לכיוון הבית החדש? לכיתות גבוהות ניתן להוסיף נתונים ולהרכיב שאלת תנועה. סיפורים אישיים מחזקים את הקשר עם התלמידים ומראים את החשיבות והלמידה הרלוונטית לעולם בחוץ.
אנו רוצים ליצור לומדים עצמאיים, שידעו לבקר את עצמם וגם את חומרי הלמידה שלהם; לומדים שידעו לחיות בשלום עם יציאה מאזור הנוחות שלהם ואף ירצו בכך, כי רק מחוץ לאזור הנוחות הקרקע פורייה לחשיבה יצירתית. המורה צריך להנחות את התלמידים ולכוון ללמידה עצמאית ולכן כדאי לחשוף את עצמנו לכמה שיותר סגנונות הוראה, להכיר בעצמנו את החומר מכמה שיותר היבטים וכמובן, להיות יצירתיים, על מנת ליצור מרחב למידה מגוון ומאפשר עבור תלמידינו.
צלצול סוף ההפסקה נשמע והתלמידים מושכים את עצמם לכיתה לשיעור מתמטיקה. אני מברך אותם בבוקר טוב, חלקם מרימים את הראש ומנסים להישאר קשובים. "היום אני רוצה לספר לכם חידה שעוברת שנים רבות מפה לאוזן ומדור לדור. הסיפור התחיל בתוך ממלכה קטנה, עם מלך חכם. יום אחד הגיע אל המלך סוחר עם תשע חביות מלאות זהב. הוא סיפר למלך שבאחת החביות מעץ יש מטבע מזויף ולכן החבית שוקלת יותר מהאחרות. 'לך, אדוני המלך, יש שתי שקילות בלבד כדי למצוא את החבית עם המטבע המזויף. אם תצליח, החביות שלך. אם לא, אני לוקח את תיבת אוצר המלך'. לאחר ניסיונות רבים של חכמים ושרים גדולים, נשאר המלך ללא פתרון, עד אשר הגיע נער מהכפר ופתר את חידת החביות והמטבעות. אולי תוכלו לעזור לנו לגלות איך פתר הנער את הבעיה לפני המלך?"
כן, לפעמים כדאי לרענן את הלמידה באמצעות שיעור לא שיגרתי, כמו פתיחת השיעור לתלמידים העייפים, עם סיפור כזה. לאחר סיפור החידה בכיתה, חילקתי את התלמידים לצוותים קטנים, לטובת פתרון החידה. העבודה בצוותים קטנים מאפשרת למידת עמיתים ומקום לחשיבה ביקורתית. התלמידים בקבוצה בודקים ומעריכים את המידע שניתן להם ואת התגובות בתוך הצוות. הקבוצה הקטנה מאפשרת אינטימיות מצד אחד ומאידך, נוכחות הקבוצות הנוספות מסביב יוצרת לחץ מתון לעבודה.
בשיעור הבא ניתן לבקש מהתלמידים לכתוב סיפור מתמטי שמכיל בתוכו חידה אותה יציגו מול המליאה בכיתה.
כדאי ליצור מנגנון של למידת עמיתים, כאשר כאן נצא אנחנו, המורים, מאזור הנוחות שלנו, נלמד מעמיתים למקצוע ונרכוש כלים וידע בתחום שלנו (שפה, מתמטיקה, מדעים) וגם ביכולת שלנו להקנות לתלמידינו את הביטחון לצאת מאזור הנוחות שלהם, על מנת לעודד אצלם חשיבה יצירתית.
למידת עמיתים מאפשרת לנו להתמודד טוב יותר עם שינויים, לראות תמונה רחבה יותר של הדגשים בנושא הנלמד ושל חווית הלומד, לרכוש כלים נוספים ודרכי הוראה שלא הכרנו ולנהל דיון אקדמי עם העמיתים שלנו, תוך שיפור עצמי ורפלקציה עצמית. אם זה מה שאנחנו רוצים שהתלמידים שלנו יעשו, אנחנו חייבים להכיר מצוין את התהליכים שהם צריכים לעבור.
ככל שנרחיב את הידע ואת מאגר החומרים שלנו, כך נוכל לאפשר לתלמידינו ללמוד את החומר בדרכים שונות ולהיחשף לדפי עבודה בסגנונות שונים, לעבודה אינטראקטיבית, עבודה בקבוצות, עבודה עצמית. כמו כן, נלמד אותם מספר פתרונות וגישות שונות של פתרון לשאלה או תרגיל. ככל שנציג יותר סגנונות ויותר דרכים, כך ייטיב התלמיד להכיר את סגנון הלמידה הטוב עבורו וייפתח לסגנונות נוספים.
בקשו מתלמידיכם להעביר בכיתה את הידע שרכשו, לקבוצת תלמידים או לכיתה כולה. הדבר מאפשר רמות חשיבה גבוהות ויישום מצוין של החומר. תלמיד שיעביר שיעור, יהיה מאוד מחויב לתהליך הלמידה, יתאמץ ליצור פעילויות חווייתיות עבור חבריו לכיתה, ישחיז מיומנויות חברתיות (בעיקר אם מכינים את השיעור בקבוצה) וישפר מיומנויות מול מחשב אם הוא מכין מצגת או סרטון. גם תלמידי הכיתה יילמדו כך טוב יותר. מחקרים רבים הראו כי תלמידים מבינים את החומר טוב יותר כאשר הם מקבלים הסבר מתלמידים אחרים.
חשוב לקיים משוב אחרי כל שלב בלמידה של התלמידים. אם המשוב אמור להתקבל מחבריהם לכיתה, יש לשוחח קודם לכן על כללי שיח והעברת משוב מקדם: "השיעור היה משעמם" אינו משוב מקדם, כי אינו מפרט מה לא עבד בשיעור. מי שממשב את התלמיד, חייב לתת דוגמאות קונקרטיות מהן יכול התלמיד ללמוד ולשפר לפעם הבאה.
איך אתם הופכים את השיעור לחווייתי ומעניין יותר? ספרו לנו כאן בתגובות.
תמונה ראשית: Photo by Andrea Piacquadio from Pexels
