לחשוב מחוץ למסך: הדגם ההיברידי להוראת מדעים מרחוק

הלמידה מרחוק, במחצית השנייה של שנת הלימודים תש"פ, גרמה לתסכול ניכר אצל התלמידים, אצל הוריהם, אצל המורים והמנהלים. מה לא עובד? התלמידים אינם מרוכזים, הסחות הדעת רבות; ההתנהלות הביתית מסביב מפריעה לפעמים; תלמידים סוגרים את המצלמה או את המיקרופון ומתנתקים; התקשורת הלא מילולית (תנועות גוף, תנועות ידיים) בין המורה והתלמידים או בין התלמידים לבין עצמם מנוטרלת ברובה ולכן קשה לעקוב אחר מהלך השיעור.

להוראת המדעים היה תמיד יתרון בכך שחלק מהלמידה מתרחש בעזרת ניסויי מעבדה, שם ניתן לגעת בחפצים ממשיים ולא להסתפק רק בייצוגים של העולם האמיתי. היתרון הזה, ברוב המקרים, נעלם בלמידה מרחוק. אנו נשארים עם ייצוגים קוליים וויזואליים בלבד, ללא מגע.

הצעות להוראה מקוונת סינכרונית (למשל בזום), נשמעות לפעמים כך: "שלטו במיקרופונים  כשמתחיל השיעור. מומלץ למורה להשתיק את כל המיקרופונים ולהשאיר רק את שלו פועל. השליטה במיקרופונים היא אחד היתרונות הגדולים שבלמידה מרחוק". הצעות אלה למעשה, משתמשות ביכולות הזום לשם שליטה ומשחזרות את שיטת ההוראה המסורתית, הפרונטלית, שבה המורה מדבר והתלמיד מקשיב.

אנשי חינוך רבים מסכימים היום כי סגנון הלמידה בעידן הלמידה מרחוק צריך להשתנות. הוא לא יכול להיות העברה של שיעורים כפי שהיה נהוג פנים מול פנים, כמו שהם, לשיעורים מקוונים. צריך לחשוב אחרת. אבל איך אחרת?

יש הסכמה על כך ששיעור בזום צריך להיות קצר – עדיף כ-10 דקות. הרעיון קשה לאימוץ על ידי מרבית המורים. מה אפשר להספיק ב-10 דקות? יש הסכמה על כך שבשיעור בזום כדאי שיהיו מעט משתתפים, אבל בכיתה רגילה יש כ-30-35 תלמידים.

אנשי חינוך רבים רואים בעידן הלמידה מרחוק הזדמנות ליישם סוף סוף עקרונות ישנים שכולם מסכימים עליהם, אך ממעטים ליישם אותם, כמו העברת האחריות ללמידה לתלמידים ולמידה עצמית של התלמידים: הפחתה בהעברת מידע מהמורה לתלמידים והגברת בניית הידע הפעילה של התלמיד בשיעור.

על סמך ההסתייגויות מהלמידה מרחוק ועל סמך המאפיינים שרבים מסכימים להם, מוצע כאן מבנה של שיעור "אחר", שיעור היברידי - חלקו א-סינכרוני וחלקו סינכרוני, בהוראה מרחוק. ניסינו את הדגם בשיעור מדעים, אך הוא יכול להתאים גם לתחומים אחרים.

הדגם ההיברידי

המורה מחלק את הכיתה לקבוצות. כמו בכל מקרה של עבודה בקבוצות קטנות, ניתן לשקול שיקולים שונים בחלוקת התלמידים (מתן בחירה לתלמידים, חלוקה לקבוצות הטרוגניות, חלוקה לקבוצות הומוגניות). חלוקה לקבוצות הומוגניות יכולה לאפשר למורה להכין שיעורים שונים על אותו נושא לקבוצות שונות. למשל, שיעורים הנבדלים זה מזה ברמת הקושי. לכל קבוצה מתוכנן שיעור של כ-10 דקות בתאריך ושעה ידועים מראש. אם השיעור המקורי היה שיעור של 45-50 דקות, מחלקים את הכיתה ל-6 קבוצות. כמובן שככל שהכיתה קטנה יותר, יהיו גם הקבוצות קטנות יותר. בכיתה של 30 תלמידים יהיו 6 קבוצות של 5 תלמידים.

שלב א': סרטון מקדים

המורה מצלם את עצמו מסביר נושא ממוקד במשך כ-10 דקות. הסרטון נשלח לתלמידים לצפייה בזמנם החופשי, אך לפני השעה והתאריך של השיעור המתוכנן. הסרטון יכול להיות מלווה במצגת, בשימוש בלוח לבן (או בלוח רגיל) או בהדגמה. כדאי לצלם סרטון קצבי, נעים לצפייה, קומוניקטיבי, כזה שימשוך את התלמיד לתוך השיעור.

לשלב זה יש מאפיינים של כיתה הפוכה. ההקניה של הנושא החדש מתרחשת לפני השיעור האינטראקטיבי.

שלב ב': משימה
התלמידים מקבלים משימה שעליהם להשלים בזמנם החופשי, לאחר צפייה בהרצאה ולפני השיעור המתוכנן. גם שלב זה, שדומה במהותו לשיעורי בית, מתרחש עוד לפני השיעור עצמו, השיעור האינטראקטיבי. המשימות יכולות להיות מגוונות מאוד, מביצוע ניסוי בבית, סימולציה ממוחשבת, עיבוד המידע מהסרטון של המורה לגרף, למפת מושגים ועד דף שאלות פשוט.

שלב ג': הצגת תוצרים
קובעים עם כל קבוצת תלמידים עיתוי לניהול שיעור מקוון של 10 דקות (בזום או בפלטפורמה אחרת) ובו התלמידים מציגים את התוצר שלהם – את המטלה כפי שמילאו אותה. אז משווים בין התשובות ומנהלים דיון במשמעויות השונות הנובעות מהתוצרים של התלמידים, בניהול המורה. בזכות שלבים א' ו-ב', התלמידים מגיעים לדיון עם הכנה מוקדמת ויכולים לנהל דיון קצר, משמעותי וממצה.

כמה זמן אורך שיעור כזה?

בכיתה של 30 תלמידים המורה משקיע כ-15 דקות בהכנת ההרצאה הראשונית. הכנת הסרטון היא חד פעמית ויכולה לשמש לכיתות שונות וגם להישאר לשנים הבאות.

התלמידים משקיעים 10-15 דקות בצפייה בסרטון, 10-20 דקות במילוי המשימה, 10 דקות בשיעור המקוון. סה"כ כ-45 דקות, בערך כמו שיעור אחד בבית הספר במתכונת המקובלת. לתלמיד יש גמישות בניהול הזמן. רק היום והשעה של השיעור המקוון הם קשיחים.

המורה משקיע, בנוסף להכנת הסרטון, 6 שיעורים של 10 דקות, 5 תלמידים בכל שיעור. סה"כ שעה, בערך באורך שיעור של 45 דקות + הפסקה.

הדגם ההיברידי, באדיבות חוה בן חורין

שיעור לדוגמה בנושא חסינות עדר

את השיעור הכינה ולימדה ד"ר חוה בן חורין.

שלב א': הסרטון

הרצאה מוקלטת של 10 דקות בנושא השיעור נשלחת אל תלמידי הכיתה. תכני ההרצאה: יחס ההדבקה, חסינות העדר, כיסוי חיסוני. ההרצאה מלווה במצגת.

חוה בן חורין. Contemporary Pediatrics Journal, 9 Oct 2009

שלב ב': המשימה

המשימה נשלחת לתלמידים ביחד עם סרטון ההרצאה הקצרה ועליהם להשלימה לפני השיעור המתוכנן. המשימה כוללת:

• חקר בסימולציה של התפשטות מגפות.
• כתיבת טיעון בעד / נגד החלת הסגר בישראל. על הטיעון לכלול התייחסות למושגים המדעיים ולהיבטים חברתיים כלכליים.

חוה בן חורין, נכתב על ידי Dirk Brockmann, Robert Koch מ- Institute & Humboldt Universität zu ו- Scott de Jongeמ- flaticon.

שלב ג': הדיון

בקבוצה של 5 תלמידים, מנהלים התלמידים דיון על מסקנותיהם מהסימולציות ומתייחסים להתנהלות הרצויה לדעתם בעידן זה של קורונה.

מה הרווח?

התלמידים מנהלים בעצמם חלק ניכר מתהליך הלמידה שלהם ובכך מיישמים את העיקרון של לקיחת אחריות על הלמידה, אך עיקר הרווח הוא בכך שהדגם מאפשר לנהל דיונים משמעותיים. הסיבה לכך היא העובדה כי התלמידים מגיעים מוכנים לדיון ושהמספר הקטן של התלמידים מאפשר לכולם להשתתף.

השתתפה בהכנת הכתבה: ד"ר חוה בן חורין, מכללת לוינסקי לחינוך.

ומה דעתכם? יש לכם הצעות לשיעורים היברידים יצירתיים ומועילים? ספרו לנו בתגובות!