ישראל במלחמה
בתקופה זו של אי ודאות עולה יותר מתמיד השאלה: מהם הידע, המיומנויות, הערכים והכישורים שילדים ובני נוער זקוקים להם כדי להצליח בחיים, בעבודה ובחברה? מחקר שהתפרסם בימים אלה מראה כי להישגי התלמידים במתמטיקה יש ההשפעה הגדולה ביותר מתוך כלל מקצועות הלימוד על רמת השכר העתידי שלהם. בוגרי 5 יחידות לימוד במתמטיקה ישתכרו ב-115% יותר מתלמידים שנבחנו ב-2 יחידות.
ההשפעה של לימוד המתמטיקה על העתיד התעסוקתי של התלמידים אינה מפתיעה את רובנו, אך האם נתנו את הדעת מספיק על השפעתן של יכולות חברתיות-רגשיות, הנקראות גם "מיומנויות רכות", על ההישגים העתידיים של התלמידים בעולם התעסוקה ועל הצלחתם בחיים בכלל?
מחקרים שנערכו בארה"ב, באיטליה, בקנדה ועוד, הראו כי יכולות חברתיות-רגשיות (SEL - Social Emotional Learning) יכולות לנבא הישגים אקדמיים ותעסוקתיים וגם את המצב הבריאותי של ילדים ובני נוער. לדוגמה, מחקר שנערך בארה"ב, הראה כי הדירוגים שנתנו גננות בגני ילדים למיומנויות פרו-חברתיות של הילדים (היכולת להסתדר עם ילדים אחרים ולשתף פעולה), נמצאו כמנבאים משמעותיים ליכולת של המשתתפים לסיים את בית הספר התיכון, להשלים תואר ראשון ולהצליח לעבוד במשרה מלאה וקבועה.
מהי למידה חברתית-רגשית (SEL) מיטבית?
המודלים השונים שפותחו בעולם בשנים האחרונות וביניהם מודל היכולות של Casel (ארגון בשיקגו אילינוי, שעומד בחזית המאמצים בארה"ב לקידום למידה חברתית-רגשית), מדגישים את היכולות המרכזיות שמערכת החינוך צריכה להשקיע בהן: היכולת לזהות את הרגשות והמחשבות שלנו; היכולת לווסת את הרגשות, המחשבות וההתנהגויות שלנו; היכולת לגלות אמפתיה כלפי אחרים; היכולת לתחזק מערכות יחסים בריאות עם אנשים שונים ולקבל החלטות מושכלות וערכיות.
תקופת הקורונה מדגישה עוד יותר את החשיבות הרבה של מיומנויות SEL. אנו נדרשים לפעול בתנאי אי-ודאות ולהתמודד עם חרדות ופחדים בתחומים שונים בחיים. מציאות זו, בעיקר בקרב תלמידים, יכולה לגרום להתפרצויות, קשיי תפקוד, דכדוך, עצב ועוד.
מצבים אלה מזמנים עיסוק במגוון נושאים שמטרתם להגביר את החוסן האישי והקבוצתי באמצעות חיזוק המיומנויות והיכולות שצוינו לעיל, בדגש על ימי משבר. למשל, להכיר את הרגשות שלנו במצבי אי-ודאות, להיות מסוגלים להזדהות עם קשיים שחווים אחרים ולחוש אמפתיה כלפיהם, להכיר דרכים להרגעה עצמית ולמתָן פרשנויות מאוזנות ועוד.
ניתן לפתח מיומנויות חברתיות-רגשיות גם בלמידה מהבית
איך עושים את זה?
לפניכם טיפים שתוכלו ליישם עם התלמידים (אפשר ליישם גם בצוות המורים), אשר מתאימים להוראה מקרוב ומרחוק:
1. מדברים רגשות
תמללו עבור התלמידים את הרגשות שלהם במצבים שונים ותנו להן שם. מעבר לכך שיחוו תחושת הכלה ומובנות, הדבר יאפשר להם "לצאת מעצמם", להביט בהתנהלות שלהם ואף לקרוא לה בשם. הגברת המודעות מסייעת לפתח חוסן ותחושת מסוגלות.
2. חושבים מחשבות חיוביות
הציעו לתלמידים פרשנויות ודרכי התבוננות נוספות, אופטימיות ומקדמות יותר. משבר הקורונה מספק לנו הזדמנות יוצאת מן הכלל לשוחח על דרכים לפרש משבר: האם למדתי על עצמי משהו בחודשים האחרונים? האם אפשר לראות במשבר גם הזדמנות?
3. מציעים שיטות הרפיה והתרגעות
הקדישו זמן משותף ובצעו עם התלמידים תרגילי הרפיה, כמו: דמיון מודרך, הרפיית ג'ייקובסון או מדיטציה עם מנדלה. חזרה שגרתית על טכניקות הרגעה תעודד את התלמידים להיעזר בהן גם במצבי לחץ נוספים.
4. מרגישים שייכים
ביסוס תחושת שייכות גם בין התלמידים לבין עצמם וגם בינם לבין הצוות החינוכי, תחזק את תחושת הביטחון ותשפר את המוטיבציה הפנימית ללמידה. ניתן לבסס את תחושת השייכות במגוון דרכים:
√ פתיחת השיעורים בהצעות לשיתוף קצר סביב נושא חברתי המאפשר הבעת דעות ורגשות, השפעה הדדית, הקשבה ותחושת משמעות (גם בכיתה הדיגיטלית).
√ חלוקה לקבוצות עבודה סביב נושא לימודי תאפשר מפגש חברתי מצומצם ואינטימי יותר ותעמיק את הקשר בין חברי הכיתה.
√ פעילויות גיבוש, כמו: פתיחת השיעורים בהצעות לשיתוף קצר סביב נושא חברתי / שיר אהוב / מה אני רואה מהחלון ועוד.
כמה הצעות להתגברות על המצב
מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית מציע למורים מגוון של פתרונות להוראת מיומנויות חברתיות-רגשיות, החל מגיל הגן ועד החטיבה העליונה. מדובר במאגר גדול של יחידות ומערכים דיגיטליים חווייתיים הנותנים מענה לשיעור בודד או לרצף מפגשים, משלבים הוראה פרונטלית עם למידה עצמאית ולמידה שיתופית ולאחרונה – עם התאמות גם ללמידה מרחוק ולמציאות בימי קורונה. לדוגמה:
• להיות חלק מ... שייכות בימי הקורונה.
• מתגברים על הלחץ בתקופת הקורונה.
• בימים אלה עלתה לאוויר סביבה חדשה קרובים מרחוק, הכוללת יחידות לימוד, מידע, כלים דיגיטליים וסרטונים המיועדים לטיפוח יכולות חברתיות-רגשיות. יכולות אלה מסייעות להתמודד עם המציאות המאתגרת שאנחנו חווים בימים אלה.
יישום מערכתי של למידה חברתית-רגשית
מעבר לתקופה הנוכחית, כדי להגיע להישגים בתחום של פיתוח יכולות חברתיות-רגשיות (SEL) נדרש יישום מערכתי של למידה חברתית-רגשית, הכוללת: הוראה ישירה של כישורי SEL, תוכניות לימודים בתחומי הדעת השונים משולבי SEL, מיקוד ב-SEL של המבוגרים, שותפות עם הקהילה והמשפחה.
אם אנו רואים את התלמידים והתלמידות של היום כמנהיגי המחר בזירה הפוליטית, העסקית והציבורית, ניתן לקוות כי השקעה בתחומים אלה במערכת החינוך בתקופה זו ובשנים הקרובות, תניב מנהיגות איכותית וערכית, שתכונן מערכות יחסים מכבדות, בונות, הוגנות ויצירתיות, לטובת כלל החברה.
