ישראל במלחמה
לפני לא מעט שנים, הגיע אלי תלמיד כיתה ב' לאבחון פסיכודידקטי. ההורים מסרו כי שני אחיו לומדים בכיתות מחוננים בעיר וכי זה הבן הצעיר שלהם. להערכתם, הוא היה יותר אינטליגנטי משני האחים ובכל זאת, לא עבר את שלב א' של מבחן איתור המחוננים של מכון סאלד. הם הוסיפו כי בכיתה א', ילדם התקשה ברכישת הקריאה. מהאבחון עלה כי אכן הילד מחונן (מ"מ 156 - המקסימום שניתן לקבל במבחני האינטליגנציה המקובלים בארץ), אך ניכרו ליקויים במודעות הפונולוגית ומורפולוגית ובשטף מילולי וכתוצאה מכך, קריאה מאוד איטית ולא רהוטה, אשר גררה קשיים בהבנת הנקרא.
מכיוון שבמבחן שלב א' מעריכים את יכולת הקריאה, רמת הבנת הנקרא והתפקוד החשבוני, לא הצליח הילד לעבור את הרף הנדרש. ההורים הגישו בקשה לבחינת שלב ב' מותאמת (עם הקראת שאלון הבחינה) וכמובן, אז הצליח לעבור בהצלחה את השלב המכריע והתקבל, כמו אחיו, לכיתת מחוננים.
זיהוי תלמידים מחוננים לקויי למידה יכול להיות משימה מאתגרת במיוחד עבור מורות ומורים רבים, שכן מדובר בקבוצה מאוד זנוחה ומורכבת להבנה מבין כלל קבוצות התלמידים במערכת החינוך.
מצד אחד, ההשפעות השליליות של לקויות הלמידה על ההישגים האקדמיים עשויות לגרום למורים להתעלם מהיכולת האינטלקטואלית הגבוהה ולהתמקד בעיקר בליקויים בקריאה ובכתיבה - מה שמונע מהם את האפשרות לגלות את מחוננותו של התלמיד.
מצד שני, היכולת הקוגניטיבית הגבוהה והחוזקות בתחומים מסוימים המאפיינים ילדים מחוננים ומצטיינים, מסייעות להם לעתים קרובות להתגבר על חולשות אחרות ואתגרים אקדמיים ובכך מונעות ממורים להבחין בקיומן של לקויות למידה שונות.
ללא הבנה נכונה של התלמיד לא ניתן לתת מענה הולם לצרכים הייחודיים של שני המצבים ולכן חשוב ביותר שמורים יכירו את ההגדרות השונות של מחוננות ולקות למידה ויבינו את השילוב הפרדוקסלי של חוזקות וצרכים, המתקיים בקרב קבוצת תלמידים ייחודית זו.
לקות למידה אצל תלמידים מחוננים
באופן כללי, ניתן להגדיר תלמידים מחוננים כילדים בעלי יכולת אינטלקטואלית כללית גבוהה במיוחד, הזקוקים לחוויות למידה עמוקות ורחבות הרבה מעבר לאלו המתאפשרות בתוכניות חינוכיות רגילות, על מנת לממש את הפוטנציאל הגבוה הטמון בהם.
לעומת זאת, לקות למידה הינה הפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה באופן משמעותי ומתמשך על הכישורים האקדמיים. הלקות פוגעת ביכולת של ילדים בעלי רמת אינטליגנציה (IQ) ממוצעת ומעלה ללמוד וגורמת להם להשקיע רמות חריגות של מאמץ כדי להגיע או לשמור על הישגים אקדמיים.
בפועל, תלמידים מחוננים לקויי למידה מציגים שילוב של רמת אינטליגנציה מעולה ביותר וחוסר התאמה ניכר בין הפוטנציאל האינטלקטואלי והחינוכי הגבוה שלהם לבין רמת הביצועים הנמוכה שלהם בתחום אקדמי מסוים, כמו קריאה, כתיבה, איות או מתמטיקה.
אבחנה מקצועית של לקות למידה ניתנת רק במצבים בהם ההישגים האקדמיים הנמוכים באופן משמעותי מהמצופה על סמך היכולת האינטלקטואלית אינם תוצאה של היעדר הזדמנויות חינוכיות הולמות או בעיה רפואית אחרת.
איך נזהה תלמיד מחונן לקוי למידה?
כמורים, חשוב מאוד ללמוד איך לזהות תלמיד מחונן לקוי למידה בכיתה שלכם, שכן זיהוי מוקדם יכול למנוע חלק מהמצוקה הרגשית והחוויות השליליות המלוות קבוצה ייחודית זו של תלמידים בתקופת לימודיהם בבית הספר היסודי.
מרבית התלמידים הללו מציגים תגובות רגשיות שליליות לאחר השתלבותם בבית הספר היסודי, כאשר ייתכנו תסמינים של דיכאון או חרדה, נסיגה, תוקפנות והפרעות התנהגות בכיתה.
החוזקות
חוזקות קוגניטיביות אופייניות לתלמידים מחוננים לקויי למידה, אשר יסייעו לכם לזהות אותם: אוצר מילים מעולה, הבעת דעות ללא מעצורים, חוש הומור מוזר ושימוש מתוחכם במטאפורות, דמיון מפותח, יצירתיות חריגה, רגישות יתר, פגיעות יתר, עוצמות חריגות, תובנות נוקבות, פתרון בעיות מורכבות, יכולת הנמקה מעולה, הבעת עניין בתחומי ידע רבים, כישרון ייחודי בתחום עניין מסוים, תפקודי זיכרון מעולים, רמת ידע וסקרנות יוצאת דופן, מגוון רחב של תחומי עניין שלא בהכרח קשורים ללמידה או לבית הספר.
האתגרים
אתגרים קוגניטיביים האופייניים לתלמידים מחוננים לקויי למידה: ליקויים בכישורים אקדמיים, חוסר אחידות בהישגים אקדמיים, פערים משמעותיים בין יכולת הביצוע המילולית ליכולת הביצוע הלא-מילולית, ליקויים בתפיסה שמיעתית, מרחבית ו/או חזותית, בעיות זיכרון לטווח ארוך ו/או לטווח קצר, ליקויים תפיסתיים-מוטוריים הגורמים להתנהגות מגושמת, כתב יד לקוי או קושי בביצוע משימות הדורשות מיומנויות של מוטוריקה עדינה, תגובות איטיות, עבודה איטית ו/או חשיבה איטית, חוסר במיומנויות ארגון ולמידה, מראה מבולגן, קושי במעקב אחר הוראות ו/או בהשלמת משימות, חשיבה לא-ליניארית, חווית תסכול בקלות, וויתור מהיר על משימות הדורשות מאמץ רב, היעדר מוכנות להסתכן בטעות או לטעות, חוסר מוטיבציה ללמידה, הימנעות ממטלות בית ספריות, קושי לבטא רעיונות ולהגיע לעצם העניין, קושי להביע רגשות, האשמת הזולת בבעיות אישיות, מוסחות יתר וקושי לשמור על תשומת לב לאורך זמן, בעיות שליטה בדחפים, כישורים חברתיים ירודים ו/או הפגנת התנהגויות אנטי-חברתיות, רגישות יתר לביקורת.
מספר סימנים המעידים על שילוב של מחוננות ולקות למידה אצל תלמידים:
• קושי לזכור עובדות או נתונים, לצד יכולות חשיבה והבנה מעולות.
• מוסחות יתר מגירויים, לצד העדפת חומרי למידה מורכבים ומאתגרים.
• היעדר אסטרטגיות של ויסות עצמי והגדרת יעדים או מטרות.
• שעמום מביצוע משימות שגרתיות או מטלות הדורשות שינון, לצד קשיי ארגון ותכנון.
• קושי בקריאה, כתיבה ו/או איות, לצד יכולות שפתיות בעל-פה מעולות.
• מיומנויות חברתיות ירודות, לצד יכולת מיוחדת לתמרן אנשים ומצבים שונים.
• ביצוע טעויות רשלניות בתרגילים פשוטים, כמו חיבור וחיסור, לצד יכולת לבצע מניפולציות מורכבות, כמו חישובים אלגבריים.
• חוש הומור מפותח, לצד חוסר יכולת לשפוט באילו מצבים מתאים להציגו.
• תובנות חודרות, לצד חוסר יכולת לקבוע קשרי סיבה-תוצאה ביחס למעשים שלהם עצמם.
• יכולת להתרכז זמן ממושך בנושאים המעניינים אותם, לצד חוסר יכולת לשלוט על מעשים ועל תשומת לבם כשמדובר בנושאים שכלל אינם מעניינים אותם.
כך נעזור לתלמיד ללמוד:
בנוסף להבנת הפרופיל הקוגניטיבי והצרכים הייחודיים של תלמידים מחוננים לקויי למידה, חשוב שמורים יעשו שימוש במגוון אסטרטגיות ומודלים חינוכיים, כדי להעסיק תלמידים אלו בסביבת הלמידה היום-יומית שלהם. הנה כמה הצעות:
• אפשרו חקירה פעילה, המשלבת דיון וניסויים.
• ספקו אתגרים הדורשים חשיבה יצירתית במסגרת קבוצות קטנות.
• התחשבו בסגנונות הלמידה המועדפים על התלמידים, בעוצמתם ובחוזקותיהם.
• התבססו על תחומי העניין של התלמידים ושלבו הזדמנויות לחקור בעיות אמיתיות מחוץ למרחב הלמידה הרגיל.
• אפשרו להם מספיק זמן כדי לעבוד ללא הפרעה.
• הקנו לתלמידים אסטרטגיות יעילות לכתיבה, בחירת רעיונות וארגון מחשבות.
• המליצו להורים לפנות לתוכניות העשרה בשעות אחר הצהריים.
• למדו מושגים שלמים על ידי חלוקה לתת מושגים.
• ספקו משימות המפתחות חשיבה יצירתית.
• הסבירו לתלמידים את הרציונל העומד מאחורי משימות ושיעורי בית.
• חברו בין תלמידים בעלי נקודות חוזק משלימות.
• עודדו את התלמידים לבחור משימות המסתמכות על החוזקות במקום על החולשות שלהם.
כך נתמוך בתלמיד חברתית-רגשית:
• טפחו את החוזקות של התלמידים, על ידי שימוש בביבליותרפיה, פוטותרפיה, ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות מעוררות השראה, ציטוטים וספרי הדרכה או עזרה עצמית המיועדים לילדים.
• הציעו להורים לרשום את ילדיהם לקבוצות חברתיות המתמקדות בסוגיות של תפיסה עצמית, הערכה עצמית, פחד מכשלון, אינטראקציות שליליות עם מורים וכישורים חברתיים לקויים.
• עודדו פנייה לטיפול רגשי פרטני, כאשר התלמידים מתמודדים עם קשיים רגשיים, התנהגותיים ו/או משפחתיים ממושכים.
• המליצו על פנייה להוראה מתקנת, כדי לתמוך בתלמידים המתמודדים עם קשיי למידה משמעותיים.
• סייעו לתלמידים ולהוריהם להגדיר יעדים לטווח הקצר ולטווח הארוך.
כך נשפר את המוטיבציה של התלמיד:
• צרו עבורם הזדמנויות ללקיחת אחריות, ללא הפרעה או הפעלה מצדכם.
• שפרו את המוטיבציה ללמידה בעזרת תכנון נכון של יום הלימודים, כך שהמשימות הפחות רצויות מבחינתם יושלמו לפני המשימות המועדפות עליהם.
• העריכו מעת לעת את רמת הביצועים של התלמידים, כדי שתוכלו לספק להם משימות מאתגרות חדשות.
• הגבילו את מספר האפשרויות.
• ספקו לתלמידים מרחב פרטי לעבודה עצמאית לפי הצורך.
