להקשיב לשטח
החינוך השתנה בחודשים האחרונים לבלי הכר. התלמידים רחוקים מאתנו ולומדים בסביבה שבה ההורים הפכו למעשה לחלק מצוות ההוראה. הם אלה שרואים אותם כל הזמן, מסייעים להם ומנסים להבין מה לומדים היום, באיזו שעה ומה בדיוק נדרש מילדיהם. הקשר בין הורה למורה חשוב בכל זמן, אך בתקופה זו הוא חשוב יותר מתמיד. במאמר זה נציג דרכים מעשיות כיצד לשפר את הקשר בין מחנכים לבין הורים, מתוך הידע והניסיון המקצועי והאמפירי שלנו כאנשי חינוך והורים.
ככל שהקשר בין הורה למורה טוב יותר ויש תקשורת שוטפת ושיתוף פעולה, כך גדלה הצלחת עבודת המחנכים בעבודה עם בני הנוער. לכולנו יש את אותה מטרה והיא שלבני הנוער יהיה טוב ושיצליחו. על מנת להשיג מטרה זו, צריכה להתקיים המשוואה הבאה: שיתוף פעולה הורים + מחנכים = קידום בני הנוער להצלחה.
כללי ברזל למחנכים בעבודה עם ההורים
1. זמן
השקעת זמן אינה בגדר בזבוז. אם תשקיעו עכשיו - תקצרו את הפירות לאורך כל תקופת עבודתכם עם ההורים ובני הנוער. אם לא תשקיעו את הזמן הזה, הדבר יפעל נגדכם כבומרנג.
2. הקשבה ואמפתיה
הבסיס לקשר הוא הקשבה. לכן, אל תשללו את מה שההורה אומר ובמיוחד, אל תקטעו את דבריו. "אני מצטער שאני קוטע אותך, אבל..." זה משפט שמרגיז מאוד אנשים. הקשיבו להורה עד הסוף והתייחסו לרגש שהוא מעלה ולא רק למה שהוא אומר.
3. השהייה בתגובה
אל תתנו תשובות להורה אם אינכם בטוחים בתשובתכם. במקום זאת אמרו, "תודה שאתה משתף אותי. אני אחשוב על כך / אבדוק זאת ואחזור אליך עד... / תוך... ונחשוב ביחד מה לעשות".
4. בניית אמון וקשר
אם הבטחתם שתחזרו להורה - תחזרו! גם אם אין לכם עדיין תשובה. ניתן לומר, "אני חוזרת אליך כי כך סיכמנו, אך בוא נחשוב עוד קצת". הבסיס להצלחת הקשר הוא אמון. אם תבטיחו ולא תקיימו, תהרסו את האמון או שלא תצליחו לבנות אותו מלכתחילה.
5. שותפות
אל תחשבו ובמיוחד אל תדברו במונחים של "אנחנו" ו"אתם", אלא רק "אנחנו". לאיש אין בלעדיות על החוכמה והצדק. אין "אנחנו יודעים ואתם לא". יש למידה משותפת ומציאת פתרונות משותפים.
6. יוזמה
נסו להיות היוזמים של הקשר עם ההורים ולא רק להגיב לפניות. אל תתקשרו להורים רק כדי לדבר על דברים רעים שקרו, אבל כשקורה משהו, שתפו את ההורה ביוזמתכם לפני שבני הנוער מגיעים הביתה ומספרים.
שלוש תגובות אפשריות לפנייה של הורה אליכם:
הימנעות מתשובה להורה גרועה יותר מתשובה לא טובה. גם אם התשובה מבחינת ההורה אינה מה שקיווה לה, לפחות הוא יודע היכן הוא עומד. התעלמות היא למעשה לא לתת פתרון כלשהו ולהשאיר את ההורה במצב לא ברור, היוצר חוסר ודאות, ספקולציות וחרדה. דבר זה עלול לגרום במקרים מסוימים להורה להתנהגות לא רצויה (תוקפנית, למשל), הנובעת מפרשנות קיצונית ומוטעית של המצב.
דוגמה: פניה למורה בתקופת סגר הקורונה
מדברי הורה למורה למתמטיקה: "הבן שלי לא מצליח ללמוד מרחוק. ההסברים שלך לא ברורים והמשימות שאתה נותן קשות מדי".
תגובת קצר: "זה ממש לא נכון! אני מלמד מאוד ברור! הוא כנראה לא רוצה מספיק ללמוד וממציא תירוצים".
תגובת קשר: "תודה שפנית אלי עם המידע הזה. זה מאוד חשוב שאתה מספר לי. כך אוכל לנסות לפתור את הבעיה. ספר לי כל מה שאתה יודע בבקשה. איך הבן שלך מרגיש, מה הוא מספר בדיוק? זו בוודאי הרגשה קשה ואנחנו נטפל בכך בכל הרצינות והמהירות. בוא נחשוב יחד כיצד אפשר לחזק את הבן שלכם לימודית ורגשית".
כיצד לנהל תהליך של שיחה מיטבית עם הורה?
חשוב מאוד להכין את השיחה מראש - לדעת מהן מטרות השיחה, לחשוב על מקרים שיכולים להיות ועל תגובות מתאימות. חשוב שתהיו בקיאים בשמות ההורים, מקום מגורים וכו'. יש לקבוע את השיחה מראש, לפנות זמן, לקבל את ההורים בחיוך ולשאול "מה שלומך?"
כדאי להתחיל את השיחה עם קצתsmall talk - דיבורים על נושאים קלילים או אקטואליים, שאינם קשורים לנושא השיחה וכן להתחיל תמיד עם משהו טוב לגבי ההורה או לגבי הנער/ה, לתת מחמאות. חשוב לא להתעסק בדברים אחרים תוך כדי השיחה, לא אפשר לגורמים מבחוץ (רעש, אנשים) להפריע לשיחה. תנו להורה את ההרגשה שהוא הדבר החשוב ביותר עכשיו. לא להתעסק בנייד! רשמו נקודות חשובות במהלך השיחה. בסיום השיחה, סכמו את ההחלטות, כולל תהליך ההמשך והיפרדו בחיוך. סיימו תמיד במשהו אופטימי. מומלץ מאוד להוציא סיכום כתוב של השיחה למשתתפים. עשו רפלקציה לעצמכם / עם העמיתים שלכם לאחר השיחה וכמובן יישמו את ההחלטות!
מודל עבודה: להקשיב למילים ולמה שביניהן
המודל המובא כאן נותן למחנכים כלי עבודה לניהול שיח מיטבי עם הורים. לשימוש במודל יש שלושה שלבים:
שלב ראשון: מה ההורה אומר לי במילים? הבנת הדברים הגלויים שאמר ההורה.
שלב שני: מה ההורה אומר לי בין המילים? הבנת המסר הסמוי שנאמר.
שלב שלישי: מה עלי לעשות? הפעולה הנובעת מההבנה.
חשוב לציין כי על מנת להפעיל את המודל אנחנו משתמשים בו למעשה בשתי שיחות שונות שביניהן יש מרווח זמן. השיחה הראשונה היא זו שבה ההורה פונה אלינו או אנחנו אליו ומתקבל המידע הראשוני. השיחה השנייה נערכת לאחר שהמחנך עשה את "שיעורי הבית", למד את המקרה והכין את השיחה הבאה.
