יומן מסע: ביקור במערכת החינוך של רוסיה

מסע אמיתי אינו נועד למצוא נופים חדשים, אלא להתבונן בעיניים חדשות', כתב מרסל פרוסט. חמוש בתובנה הזו יצאתי לביקור קצרצר במוסקבה. הם ביקשו ללמוד דרכי על החינוך המדעי בישראל כדי לשפר את החינוך אצלם. ואני ניסיתי ללמוד עלינו דרך המשקפיים שלהם.

המפגש התקיים במסגרת אירוע ראשון מסוגו ברוסיה, שנקרא: Moscow International Education Fair. זהו כנס שערכה ממשלת רוסיה, בהשראת כנס שנתי שנערך בלונדון, שמטרתו לדון בדילמות העומדות בפני מערכת החינוך הרוסית וללמוד מהצלחות מקומיות ובינלאומיות.

המחלקה הפילנתרופית של חברת אינטל הזמינה, וכשלצדי מתרגם סימולטני, סיפרתי למשתתפים על '5 פי 2', היוזמה המשותפת לחיזוק החינוך המדעי בישראל. אמרתי בשקט שזה מהלך שכמעט אינו טבעי לתרבות שלנו – חושבים לפני שעושים, ואז עושים ביחד. חיוך ראשון נרשם בקהל.

כשאמרתי שמערכת החינוך בישראל נהנתה בשני העשורים האחרונים ממורים מעולים למתמטיקה ומדעים שעלו ארצה ממדינות ברה"מ לשעבר, הם התפלאו. מהשורה האחרונה נשמעה הערה שעוררה חיוך על שפתיו של המתרגם: 'עכשיו אנחנו יודעים לאן הלכו המורים הטובים שלנו'.

אז במגבלת הז'אנר, ספרות נוסעים שנוטה לפאר ולשבח, לעקוץ ולבקר, והכל במידה מוגזמת, הנה כמה דברים שלמדתי. אנא, קבלו אותם עם קורטוב של מלח, בזהירות הראוייה, ובכל זאת, לפעמים צריך להרחיק מבט כי דברים שרואים משם, לפעמים לא רואים מכאן:

'עלינו ללמוד ממערכות החינוך המצליחות בעולם, ביפן, בפינלנד ובישראל'. בפעם הראשונה חשבתי שזה נאמר לכבודי, כדי לא להעליב. אבל כשנאמר גם מעל במה, על-ידי נושאי משרה חשובים, הבנתי שזה באמת מה שהם חושבים. הגראף של ישראל בעליה ומסתבר שאנחנו המדינה השמינית בעולם בקצב ההתקדמות שלה בהישגי המתמטיקה במבחני פיז"ה.לא תאמינו, העולם מתחיל להסתכל על ישראל כאל סיפור מתהווה של הצלחה חינוכית.

'רק 15% מהסטונדטים במחלקות להנדסת מחשבים באוניברסיטאות שלנו, לומדים את התחום מבחירה'. דר' כמיל אסאיב, שמנהל את חברת EMC ברוסיה מספר שלתחום ההייטק, בניגוד לישראל, יש ברוסיה דימוי יחסית נמוך. רוסיה בעיקר מיבאת תוכנה. הסטודנטים מוצאים עבודה כבר בשנה ב', ועוזבים את הלימודים לפני שסיימו, ולכן הם ברמה יחסית נמוכה. רבים ציינו שבישראל כל ילד יודע בדיוק למה להשקיע בלימודי מתמטיקה ומדעים, כי ההייטק מחכה לו מעבר לפינה. באמת, כל ילד יודע?

'הבעיה שלנו היא התרבות שלנו. לימדנו דורות שלמים להרכיב לפי הוראות כדי לעבוד בפסי הייצור במפעלים, והיום קשה לנו ללמד אי וודאות, הטלת ספק ויצירתיות', אומרת נטליה מקרובה ממחוז ניז'ני נווגורד. 'זו גם הסיבה שהמוצרים של חברת 'לגו' כל כך פופולאריים אצלנו', אומרת נציגת החברה. רבים ציינו שהבעייה היא שיש נטייה לבלבל בין חינוך מקצועי-טכנולוגי ובין חינוך מדעי, וכל עוד לא יבחינו ביניהם, הנטייה תהיה לעולם הישן.

ה בנו שלא נוכל להתקדם יותר עם החינוך הפורמלי בבתי הספר, משום שהוא תיאורטי ומנותק מהוויית המציאות. לכן החלטנו שהפתרון טמון בשילוב בינו ובין מה שהתלמידים עושים אחר-הצהריים'. אלכסנדרו דוברוביץ', איש משרד החינוך הרוסי המנהל התכנית הלאומית החדשה, מספר על התכנית שזה עתה הושקה. משרד החינוך כתב 'תכנית לימודים' לפעילות במתנ"סים ובמרכזי החינוך האזוריים, שכוללת ניסויים מדעיים, ספרות, מוסיקה, בלט וספורט. כעת מתחילה הכשרת המורים, והמטרה היא להגיע בתוך חמש שנים ל-70% מתלמידי רוסיה.

'אצלכם ליוזמת החינוך למצויינות קוראים 'חמש פי שנים', ואצלנו קוראים לה 'חמש-עשרה פי שניים', מספר לי פרופ' ניוקלאי טויבונן, מנהל המחלקה הבינלאומית של משרד החינוך הרוסי. אבל אנחנו, בניגוד לכם, לא מוטרדים מהמצויינות בחינוך המדעי בבתי הספר, משום שיש לנו תשתית ומסורת של מצויינות בתחום, תמיכה של אוניברסיטאות וסיוע מהיחידות המיוחדות של הצבא שמוצאות את המצטיינים בשלב מוקדם. היוזמה שלנו מתרכזת בבעיית בריחת המוחות של הדוקטורנטים והמדענים, ולכן הגדרנו תכנית שבה בתוך עשור נכפיל מ-15 ל-30 את מספר האוניברסיטאות שלנו שמדורגות בין מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם. אנחנו עושים זאת באמצעות רשת שהקמנו בין ה-30, שחולקות ביניהן ידע ויכולות, תוך שילוב של הוראה מרחוק.

עד כאן מהכיכר האדומה, הקפואה והיפהפיה. צעירים רוסים אוחזים במקלות סלפי, מורידים לרגע את הכובע והצעיף כדי להקפיא חיוך כשמאחוריהם קברו של לנין. מפליא וקצת עצוב עד כמה הכיכר ריקה מתיירים מערביים, ורק המלכודת המקומית מציעה מגשים עמוסים בסושי, כי על תיירים מיפן, קוריאה וסין תמיד אפשר לסמוך, בכל זמן ובכל מקום. חינוך, אמרנו, כן?