בית הספר שהפך את התלמידים שלו לטייסי חילוץ והצלה

שריפה פרצה באורגון. שתי טייסת עולות על מטוס ומקבלות קורדינאטות למיקום השריפה, על מנת לטוס מעליה ולכבות אותה באמצעות פיזור חומר מכבה שריפות. אין להן כל מכשור חוץ ממחשבון ודף נוסחאות אותו הן בנו בעצמם. הן עולות בקשר ומבקשות עזרה מהבקר, אך גם לו יש מכשור דומה. על מנת להגיע למקום הטייסות והבקר מבצעים חישובים מורכבים, הכוללים טריגונומטריה, לוגים, ושימוש נכון בקורדינאטות. לאחר כיבוי השריפה הצוות מגיש את החישובים שביצע במהלך המשימה, ומקבל 100 בשיעור מתמטיקה לכיתה י'.

התיאור שמובא לעיל, מתאר את אחת הבחינות שעוברים תלמידי כיתה י' בתיכון המפטון. ציוניהם בשיעורים נקבעים על ידי הערכה מבוססת ביצוע. בצורת הערכה זו, התלמידים מדגימים את הידע, המיומנויות והיכולות שפיתחו במהלך השיעור, אבל ההערכה הזאת בודקת גם האם התלמידים יודעים ליישם את מה שלמדו, בד"כ במצבים דמויי מציאות. מחקרים מראים שהערכה מבוססת ביצוע מספקת את הדרך לבחון כישורי חשיבה וניתוח מסדר גבוה, ועוזרת למורים ללמד את התלמידים את החומר כך שתהיה להם הבנה עמוקה שלו.

המורים בתיכון המפטון מספרים שתהו לעצמם "האם אנחנו רוצים שהתלמידים שלנו ידעו רק את הנוסחאות למבחן, או שמא אנחנו רוצים שתהיה  להם הבנה של הרעיון הכללי כך שהם ידעו להשתמש בצורות החשיבה ובידע בעתידם?" התשובה הביאה להכלתה של צורת ההערכה הזאת בתחומי תוכן מגוונים בבית הספר.

בניית כל הערכה כזאת מתחילה בישיבת צוות של המורים, שמחליטים יחד מה הם הדברים אותם הם רוצים להעריך. בתיכון המפטון התלמידים למדו לוגים, טריגונומטריה וקורדינאטות במערכות צירים ולכן בחרו להעריך נושאים אלו. לאחר הגדרת הנושאים להערכה, המורים חשבו יחד אילו מקצועות ומצבים מביאים לשימוש בידע שהתלמידים רכשו. הם הבינו שטייסים, נווטים ובקרים עושים שימוש באלו באופן תדיר. לכן הם החליטו לבנות משימה שתהפוך את התלמידים שלהם לטייסים ובקרים.

על מנת לבנות את המשימה, אולם הספורט בבית הספר דומה לארצות הברית כולה, והמורים התאימו את הקורדינאטות של ארה"ב לאולם. 6 משימות שונות נבנו, כאשר בכל אחת מהן התלמידים צריכים "לטוס" למקום אחר בו התרחש אסון שדורש סיוע אווירי כלשהו. כל משימה דרשה חישובים מתמטיים בסיסיים דומים, וחלק נוסף בו היו כישורים מתמטיים יחודיים למשימה.

https://www.youtube.com/watch?v=KZomm-1BbYQ

התלמידים חולקו לקבוצות של 3-4 תלמידים וכל קבוצה הייתה צריכה לסיים 4 משימות בהצלחה על מנת לקבל 100 בשיעור. המורים הדגישו בפני התלמידים שכל חברי הקבוצה מקבלים את אותו הציון, ושכל אחד בקבוצה אחראי למעשה לציון שלו ולציונים של חבריו.  

במהלך המשימה הטייסים פעלו באולם הספורט והבקרים בתוך כיתת המתמטיקה - בדומה למציאות בה הטייס והבקר יכולים לתקשר רק באמצעות הקשר. הבקרים היו אחראים על חישוב המרחק והזווית בה על הטייסים לטוס, והטייסים היו צריכים להבין כיצד לפתור בעיה מתמטית נוספת כאשר הם הגיעו ליעד. הטייסים והבקרים תקשרו בינם לבין עצמם במהלך המשימה בעזרת טלפונים סלולארים ואייפדים.

בסיום כל משימה התלמידים הגישו את כל החישובים שלהם והמורים, שצפו ותמכו בהם במהלך המשימה, בדקו את החישובים ואת עבודתם של התלמידים. בסיום הבדיקה הם סיפקו לתלמידים משוב על עבודתם, והתלמידים המשיכו למשימת ההצלה הבאה.

הערכה מבוססת ביצוע, כמו זאת שנערכה בתיכון המפטון, יכולה להתקיים בכל תחום תוכן. היא בוחנת מיומנויות וידע שנדרשים בעולם האמיתי ולכן נראה שהיא מכינה את התלמידים טוב יותר למציאות בה הם ידרשו לתפקד כבוגרים, מאשר מבחנים רגילים. בחינה במדעים, למשל, יכולה להיות משימה שדורשת מהתלמידים לחקור את השפעתם של סוגי דשן שונים על מדשאה ואז לדווח את תוצאות הניסוי באופן מדעי או ציבורי (מצגת, עבודה, מאמר או סרטון ווידיאו). הערכה בלשון יכולה להיות סדרה של עריכות לשוניות לתוכניות רדיו, בסגנון אבשלום קור.

אמנם ניתן ליישם את דרך ההערכה הזו בכל תחום תוכן, אך הדבר כרוך בלא מעט מאמץ: יש לרכז את הנושאים אותם רוצים לבדוק ואז לחשוב היכן במציאות נושאים אלו מתבטאים. לאחר מכן יש לבנות משימות מגוונות שיבחנו את הידע והמיומנויות שלימדתם במהלך השנה. בשל מורכבות צורת ההערכה, מורים בדרך כלל מתאגדים בחבורות לבנייתן. אנחנו מציעים להתארגן כבר מעכשיו.

אז מה אתם אומרים - האם צורת ההערכה הזאת יכולה להצליח בישראל? האם בחינת הבגרות במתמטיקה תהפוך לטיסה בשמי ישראל? ספרו לנו בתגובות מה דעתכם.