נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
דגמנו בשבילכם כמה דברים שארבע ממערכות החינוך הטובות בעולם עושות. לקרוא ולהתפעל.
סינגפור
בסקרי דעת קהל בסינגפור, רואים שהציבור מאמין שמורים תורמים יותר למדינה מאשר בעלי מקצוע אחרים. ההערכה הזאת למורים מגיעה עם שכר גבוה ופיתוח מקצועי תדיר. כך - כל מורה בסינגפור מחויב לקבל 100 שעות פיתוח מקצועי בתשלום בכל שנה. מתוך כבוד למורים, מי שאמון על הפיתוח המקצועי שלהם הם.... מורים. מורים בכירים ומומחים מכל בית ספר נבחרים להיות ממונים על ההובלה, ההדרכה והפיתוח של צוות ההוראה בבית ספרם.
מתוך ערכו הגבוה ויוקרתו של מקצוע ההוראה, המועמדים להוראה נבררים בקפדנות ומתומרצים לעבוד במקצוע. סינגפור מציעה לתלמידי תיכון בעלי יכולות גבוהות מימון של עד 60% משכר הלימוד האוניברסיטאי, אם יתחייבו ללמד 3 שנים. זאת ועוד, המדינה מגייסת גם עובדים מצטיינים משוק העבודה להוראה, מתוך התפיסה שמורה בעל ניסיון בשוק העבודה הוא בעל ערך רב לתלמידים.
בסינגפור נהוגה גם התפיסה שנקראת "למדו פחות לימדו יותר" – המורים מצופים להיות בתהליך למידה מתמשך, על חשבון שעות ההוראה שלהם. המערכת דואגת שלמורים יהיה זמן שיוקדש לתכנון ופיתוח מקצועי, במהלך יום הלימודים. כחלק מהפיתוח המקצועי, סינגפור מכשירה את מוריה בשליטה בטכנולוגיה ותובנה מעמיקה בכלכלת המידע, מתוך התפיסה ש"לומדי המאה ה21 זקוקים למורי המאה ה21". כלומר – שעל המורים להיות בעלי מיומנויות גבוהות המתאימות למאה ה21.
חלק מיוחד נוסף בעבודתם של המורים בסינגפור, הוא עבודה מובנית אחר הצהריים. בבוקר המורים מלמדים באופן רגיל ואחר הצהריים הם מעניקים שיעורי תמיכה לתלמידים הנזקקים לכך. שיעורי התמיכה מובנים במערכת, והם מהווים חלק אינטגרלי מעבודתם של המורים.
דרום קוריאה
בדרום קוריאה מאמינים ש"איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה". לכן הם משקיעים במורים בכל שלב של הכשרתם ועבבודתם ובכל מקום. מלכתחילה הדרום קוריאנים מעסיקים פחות מורים על כל תלמיד ביחס לממוצע העולמי, דבר שמאפשר להם להשקיע כמעט כפליים מהממוצע בכל מורה.
לדרום קוריאנים תפיסה נוספת שמאפשרת את צמצום מספר המורים וההשקעה הגדולה בהם, בנוסף לתפיסת המורים כחלק שמשפיע ביותר על למידת התלמידים, הם תופסים כיתות גדולות כיתרון. בדרום קוריאה מאמינים שהתחרות בין התלמידים מעודדת אותם ללמוד ולכן כיתות גדולות הן דבר חיובי שמעודד תחרות מצמיחה אצל התלמידים. האם התחרות במדינה אכן חיובית ומצמיחה? הדעות נעות לכאן ולכאן. אך נראה כי העדפת שכר המורים ופיתוחם על גודל הכיתות משתלמת.
הדרום קוריאנים אינם רואים כישלון כדבר קבוע או סופי וכך הם למעשה מאמינים שכישלון אמיתי - פשוט אינו אופציה. התמדה בהתמודדות עם קשיים הינה אחד מהעקרונות החשובים ביותר שהתלמידים אמורים לרכוש בלימודיהם, עקרון שעומד בבסיס המטרות של מערכת החינוך. מתוך כך, כישרון אינו נחשב כפקטור משמעותי אצל תלמידים ועבודה קשה וחריצות מקודשים ונחשבים לגורמים שיביאו את התלמידים להצלחה.
ההצלחה אכן מגיעה – 100% מהאוכלוסיה יודעת קרוא וכתוב והתלמידים מדורגים בראש דירוג מבחני פיז"ה באופן עקבי מזה שנים.
שיקאגו
המטרופולין הענקי שיקאגו מוכיח שלא רק מדינות יכולות לעשות שינוי – גם ערים ומועצות מקומיות יכולות בהחלט להביא לשינוי מקומי מדהים בתחום החינוך.
בשיקאגו פונים לבוגרי אוניברסיטאות יוקרתיות ומגייסים אותם להוראה. הסטנדרטים לקבלה לתוכניות ההכשרה להוראה גבוהים במיוחד, דבר שמעלה את יוקרתו של המקצוע וגורם לרבים לרצות לעסוק בו. למתקבלים לתוכניות הלימודים מובטחת משרת הוראה בתום לימודיהם. עם זאת, לאחר 4 שנים משרת הוראה הראשונה שלהם - המורים נבדקים שוב. רק חלקם מקבלים קביעות וחלק מועברים לבית ספר או משרה אחרת. כלומר – יש סינון נוסף – לא רק רף קבלה גבוה, אלא גם סינון אחרי מספר שנים בתחום.
המורים מקבלים גם ליווי והכשרה צמודים, כך למשל, מדריכי אוריינות מגיעים לכיתות, צופים בשיעורים ומלווים את המורים על מנת לשפר את הוראתם.
פינלנד:
קשה לכתוב כתבה על מערכות חינוך מצליחות בעולם בלי להתייחס למה שלעיתים מתייחסים אליו בישראל כ"ארץ המובטחת", לפחות מנקודת מבט חינוכית. לאחרונה לא מעט ביקורת נשמעת על ההערצה האדירה בישראל כלפי מערכת החינוך הפינלנדית (גם אצלנו). עם ובכל זאת, נקנח בכמה דברים שהפינלנדים עושים:
ראשית, רק 1 מתוך 10 מועמדים להוראה – הופך להיות מורה, ורק בעלי תואר שני יכולים להיות מורים. תהליך הסינון הקפדני הזה מלווה בשכר גבוה למורים החדשים – שמקבלים שכר הגבוה משמעותית משכר הצעירים הממוצע במשק. יתרה מכך – המורים מלמדים בממוצע 600 שעות בשנה בלבד (לעומת כ-800 שעות בישראל).
בנוסף לתנאים הטובים ולסינון הראשוני, המורים מקבלים אוטונומיה גבוה: מערכת החינוך מגדירה יעדי תוצאות כלליים בלבד ולא את דרכי השגתם. כך למורים יש חופש פעולה והחלטה בהוראתם. אך המורים אינם מצופים לעבוד לבד - המערכת מקדישה זמן רב לעבודה משותפת של מורים. הם מעודדים לעבוד יחד, לפתח תכניות לימודים ואסטרטגיות הוראה המותאמות לצורכי בית הספר שלהם, לבנות שיעורים, לצפות בשיעורים אחד של השני ולהיות ערבים לשיפור מתמיד אחד של השני והשניה.
לבסוף, 1 מתוך כל 7 מורים בפינלנד, הינו מורה שתפקידו הוא לחזק תלמידים מתקשים, מחוץ למערכת הרגילה של בית הספר. כך, יותר מ-30% מהתלמידים מקבלים תמיכה וחיזוק מעבר לשעות הלימוד הרגילות שלהם. על מנת שלא ליצור דעות קדומות ולעודד את התלמידים לבקש עזרה, גם התלמידים החזקים ביותר נשלחים לשיעורי התמיכה כאשר מתעוררת התחושה הקטנה ביותר שהם זקוקים לסיוע. כך כמעט כל תלמיד מקבל תמיכה אחת לכמה שנים – תלוי בצרכיו.
אם מסכמים את הנתונים מהעולם, ניתן לראות שהמדינות הנ"ל כולן משקיעות בכוח ההוראה שלהן. היום כולם כבר מבינים שללא השקעה אמיתית במורים – בלתי אפשרי להצעיד מערכת חינוך קדימה. גם בישראל בשנים האחרונות ישנה השקעה הולכת וגוברת במורים, השקעה שאנו ב"הגיע זמן חינוך" מאמינים שרק תלך ותגדל.
