איך מקיימים הוראה דיפרנציאלית בכיתה הטרוגנית?

מהי הוראה דיפרנציאלית? הוראה דיפרנציאלית שואפת לתת מענה מותאם אישית לתלמידים בעלי רמות ידע ומיומנויות שונות. הדוגלים בגישה גורסים כי בדרך זו ניתן לייעל את הלמידה ולהפוך אותה לאפקטיבית יותר עבור כל לומד\ת בנפרד וכן עבור כלל הלומדים.  

כיתות הלימוד שלנו, בישראל, מוגדרות ככיתות הטרוגניות. ואכן, כמעט כל מורה בישראל מתמודד/ת עם מגוון רחב של תלמידים בכיתות שלה/ו. המגוון הזה דורש מהמורים לחשב מחדש את דרכי ההוראה המוכרות והידועות, שכן שיעורים שהתקיימו בהוראה פרונטלית – כשמורה מרצה בפני התלמידים ו/או עושה שימוש בלוח הכיתה והתלמידים מקשיבים, כותבים או מעתיקים מהלוח – יוצרים מצב שבו לא ניתן מענה לכל התלמידים בכיתה.

דרך ההוראה הפרונטאלית, שהייתה נפוצה עד כה, זימנה למורה ללמד, במקרה הטוב, מחצית מהכיתה בעוד כל התלמידים האחרים איבדו את הקשר והקשב כבר בעשר הדקות הראשונות של השיעור. התוצאה – תלמידים רבים הופכים להיות מפריעים או "שקופים". זהו מצב שאינו ראוי הן מבחינת המורה והן מבחינת התלמידים שבעקבות אובדן הקשר והקשב מפסידים את השיעורים, צוברים פערים, ומדד המוטיבציה יורד, דבר שעלול לגרום לנשירה סמויה שהמרחק בינה לבין נשירה גלויה קצר. כדי להימנע מהגעה למצב שבו תלמידים מפריעים ו/או "שקופים" יש צורך בחשיבה מחודשת על דרכי הוראה חלופיות להוראה הפרונטאלית, דרכי הוראה שיוכלו לגייס ולהניע תלמידים ללמידה ולהיות שותפים בשיעורים.

מתוך כך מורים נדרשים יותר ויותר לתת מענה דיפרנציאלי לכלל תלמידי הכיתה כדי להגיע לכל תלמיד ותלמיד. כאן נכנס המושג של הוראה דיפרנציאלית ומקבל את מקומו הראוי. הוראה דיפרנציאלית הינה הוראה המכוונת להיות מותאמת להעדפות הלמידה של התלמיד, תוך במתן בחירה לתלמיד לגבי הדרך שבה הוא ילמד – "חנוך לנער על פי דרכו".

איך מטמיעים הוראה דיפרנציאלית בכיתה?

ההוראה הדיפרנציאלית דורשת מהמורה לעשות שינוי: במבנה השיעור וחלוקתו, בהכנת תכני הלימוד לפי רמות, באופן חלוקת הכיתה לקבוצות עבודה וכן בדרכי בחינת התקדמות התלמידים, בדיקת הידע שלהם ובקרה על הלמידה. לשם כך נדרש צוות ההוראה לבצע תהליך חשיבה ממוקדת פרט שיבחן את:

• התאמת התוכן לתלמיד – מה לומדים ומלמדים?
• התאמת התהליך – איך מלמדים את התלמידים השונים?
• התאמת התוצר – איך התלמיד יציג את ההבנה שלו בעקבות מה שלמד? האם על ידי מבחן, עבודה, פרויקט או תוצר אחר שיבטא את הבנתו ומסוגלותו.

עקרונות מפתח להוראה דיפרנציאלית

כאשר מחליטים על התוכן, התהליך והתוצר, על צוות ההוראה להתחשב בעקרונות המפתח של ההוראה הדיפרנציאלית ולעבוד לאורם. למענכם ריכזתי עקרונות אלו כאן:

1. זיהוי צרכים ייחודיים של מגוון תלמידי הכיתה (למשל מיפוי סגנונות הלמידה).
2. מתן בחירה ואוטונומיה לתלמיד – כך למשל, יש לאפשר לתלמיד לבחור במה להתחיל קודם, על מה ומה לענות וכן הלאה. לשם כך המורים ידרשו להכין מגוון של קטעים וצורת למידה על אותו נושא, כך שהתלמיד יבחר מה שמתאים לו ומעניין אותו מתוך המגוון שהוכן.
3. הנגשת תכני למידה לתלמידים – על תכני הלמידה להיות מושכים עבור התלמידים כך שהתלמיד יהיה מעוניין להתקרב לטקסט ולקרוא אותו. לשם כך לעיתים נדרש רק לעשות שינוי במבנה הגרפי של הטקסט המוצע על ידי ריווח בין הפסקות, הגדלת הפונט או הבלטת הרעיון המרכזי חלוקת הטקסט למקטעים. לעיתים נצטרך להגדיל ולעשות וליצור חומרים נגישים יותר, כמו למשל הכנת כרטיסי ניווט, קלפי משחק מותאמים על התוכן הנלמד, שימוש בתרשימי זרימה ו/או טבלאות.
4. מתן אפשרויות בחירה לתלמידים – יש לאפשר לתלמידים כמה פעילויות הקשורות לאותה בעיה או נושא. כדאי שביניהן יהיו מספר פעילויות המתבססות על פתרון בעיות. המשימות יהיו בנויות כך שיאפשרו לתלמיד לעבוד בקצב שלו: לבד, או בזוגות, קבוצה.
5. עבודה בקבוצות– בהוראה דיפרנציאלית נעבוד בקבוצות משתנות המחולקות לפי רמות קושי, תחומי העניין, נושאי התוכן, תחנות למידה ועוד... הקבוצות יכולות להשתנות לאורך הלמידה, כלומר לא מדובר בהקבצות קבועות.
6. הערכה מעצבת או חלופית– כפי שהלמידה הינה מותאמת לתלמיד ומשתנה, כך גם הערכת הידע צריכה להיות מותאמת ולהשתנות בין התלמידים.
7. תמיכת המורה בלמידה משתנה ומתבצעת באמצעות ליווי התלמידים ומתן משוב תיאורי מעצב.
8. האחריות על הלמידה מועברת לתלמיד -תוך עידוד התלמיד למתן משוב עצמי על תהליך הלמידה שעבר.

בסיכומו של דבר, הבסיס להוראה דיפרנציאלית בנוי על הגישה הקונסטרוקטיבית (הבנייתית) שבה התלמיד מקבל הערכה ומשוב על מה שלמד ועל תוצרי הלמידה שלו, בתהליך רציף ומתמשך.

בתהליך ההוראה הדיפרנציאלית כל תלמיד בונה את הידע החדש שלו תוך התבססות על הקשר לידע קיים האישי שלו ולא על בסיסו של ידע ממוצע כיתתי. כלומר אם 65% מתלמידי הכיתה הבינו את החומר, זה לא אומר שאני המורה, ממשיכה ומתקדמת איתם ומשאירה את האחרים מאחור, אלא מכוונת את האחרונים לצמצם פערים, על ידי עבודה בקבוצות, שיעור פרטני, אפשרויות ללמידה חווייתית שתגרה את התלמיד ותקדם אותו וכן הלאה.

היעדים הלימודיים צריכים להתאים לידע המוקדם ולמאפייני הלמידה של כל אחד מהתלמידים או של קבוצות. כמו כן, המשימה צריכה להתאים ליעד הלמידה ולתחומי העניין של התלמידים, לכן, יש להכין כמה קטעים על אותו נושא כדי שהתלמיד יוכל לבחור מה מתאים לו.

מה נדרש ליישום להוראה דיפרנציאלית?

כדי לקיים את העקרונות להוראה דיפרנציאלית בכיתה הטרוגנית נדרש:

1. ארגון זמן– מתן זמן לתלמיד לביצוע המשימה
2. ארגון תוכנית לימודים– בניית תוכנית אישית על פי תוכנית הלימודים
3. ארגון הלומדים– חלוקה לקבוצות על פי רמות, מטלות ונושאים
4. ארגון הצוות–
   א. שיבוץ מורים תוך התאמה לצורכי התלמידים
   ב. שיתוף מורים בהכנת חומרים
5. ארגון סביבה לימודית שתכלול:
   א. סידור כיתה- מקום נעים ומזמין
   ב. שימוש בקירות מדברים – סיכום תכני לימוד בפלקטים ותכנים המתחלפים מעת לעת לפי ההתקדמות בתכנים שנלמדים
   ג. פינות העשרה – כאלה שיתנו מענה לתלמידים שסיימו משימות
   ד. פינת התרגעות לתלמידים המוגדרים כבעלי הפרעת קשב וריכוז
   ה. הנגשת הכיתה לצורכי התלמידים

יתרונות הלמידה הדיפרנציאלית

1. לכל אחד מהתלמידים יש תרומה לבניית הידע ולהשגת התוצר הסופי.
2. החלוקה לקבוצות קטנות מזמנת מעורבות והשתתפות פעילה של כל חברי הקבוצה וכך של כל התלמידים בכיתה.
3. למידה של מיומנויות תקשורת וניהול שיח מיטבי.
4. פיתוח יכולת להתבונן בנושא מכמה זוויות ותפיסות שונות.
5. פיתוח תחושת מסוגלות עצמית, חברתית ולימודית.
6. מזמנת למידה רגשית וחווייתית.

סיכום

מתוך אמונה והכרה בזכותו של כל תלמיד ללמוד על פי יכולותיו ומסוגלותו וכן אמונה כי רק בדרך של "חנוך לנער על פי דרכו" נצליח ללמד כראוי בכיתות הטרוגניות וכן ומתוך ניסיון של למעלה משלושה עשורים בעבודה עם תלמידים מאתגרים המוגדרים "נוער בסיכון" למדתי מהם איך ללמד, שנאמר: "מכל מלמדי השכלתי" ואני מוסיפה ומתלמידי עוד יותר. בדרך להוראה דיפרנציאלית עלינו להיות קשובים לתלמידים ולצורכיהם על מנת להתאים עבורם את דרכי הלמידה באופן המיטבי. בנוסף למדתי כי בהוראה הטרוגנית נדרשת גמישות בהוראה – על המורה לשמור על ראש פתוח ויצירתיות ולהיות מסוגל/ת להציע דרכי למידה חלופיות תוך שמירה על שלושת האלפים: אמונה, אימון ואמון.

כתבה: דר' מרגלית עובדיה - מנחה ומלווה מורים בסדנאות סטאז' והשתלמויות מורים