להקשיב לשטח
כבר לא מעט שנים שמודל הכיתה ההפוכה עולה הרבה בשיח הפדגוגי ומשנה, גם בימי שיגרה, את ההתנהלות בכיתה. מורים רבים לא מיהרו לאמץ אותו מסיבות שונות, כשהמרכזית שבהן היא כי "תלמידים גם ככה לא מכינים שיעורי בית, אז לדרוש מהם ללמוד לבד ולהגיע מוכנים לשיעור? זה לא יעבוד ולא מתאים לכולם".
והנה, כנראה שהאמרה "הכל עניין של עיתוי בחיים", נכונה גם בתחום הפדגוגיה. הנה הגיעה הקורונה ונתנה לדעתי משמעות מחודשת למודל. כולנו נאלצים ללמוד מרחוק, פעמים רבות לבד, בלמידה עצמאית וללא תיווך צמוד של מורה. בתוך שלושת התרחישים האפשריים של הלמידה בשנה זו: פנים אל פנים, למידה היברידית או למידה מלאה מרחוק, אין כמו שדרוג מודל הכיתה ההפוכה, המתאים לכולם.
מודל הכיתה ההפוכה
מודל הכיתה ההפוכה אינו נושא חדש בשדה החינוכי והוזכר בעבר כאחת מאפשרויות היישום של גישת הבלנדד לרנינג, Blended learning. המודל משנה, גם בימי שיגרה, את ההתנהלות בכיתה, כך שבמקום שיעור פרונטלי, בו המורה מדבר רוב הזמן, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידאו קצרים (ממקורות ברשת או כאלו שיצר המורה), עונים לשאלות ויכולים לפתח שיח במרחבים וירטואליים על הנלמד, לפני בואם לכיתה.
בכיתה עצמה, השיעורים מוקדשים לדיונים בנושא, לעבודות בצוותים, לתרגול או לפרויקטים. התלמיד יכול ליישם בכיתה את אשר למד בבית, בסיוע מורה ועמיתים. מודל הכיתה ההפוכה מאפשר מתן מענה לשלושה עקרונות חשובים שכל מורה ומנחה היו רוצים לקדם אצל הלומדים שלהם:
שלבי העבודה עם מודל הכיתה ההפוכה בשגרה:
צעד ראשון: תכננו מערך שיעור בדגש על תוצר מצופה
מילת המפתח כאן היא "תכנון". לפני תכנון מערך השיעור והפעילויות שתציעו ללומדים שלכם, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות: עם איזה ערך מוסף יצא הלומד מהשיעור / היחידה? מה הוא ידע לעשות שלא ידע קודם?
צעד שני: אתרו / הכינו מקור עם מידע חדש
הרשת מלאה בשפע של מקורות למידה: פודקסטים, וובינרים, הרצאות טד, כתבות עיתונאיות, יישומונים, בלוגים, סרטונים, סימולציות, מאמרים, תמונות, קריקטורות, שיעורים מוכנים על כל נושא.
ניתן ליצור בכל בית ספר מאגר שיתופי של חומרים כאלה, בו המורים ישתפו חומרים שמצאו. הנה כמה רעיונות: אקדמיית קהאן בעברית (מתמטיקה), מאגר סרטי קולנוע, מוזיאון ווירטואלי של גוגל, קורסים קצרים בקמפוס IL, ניסויים במדעים, מערכי שיעורים מוכנים (בתוכם רעיונות למקורות), מאגר סרטונים, אאוריקה, אסופת פודקאסטים ופעילויות.
לא מצאתם משהו שמתאים לייחודיות של הלומדים שלכם? תמיד תוכלו ליצור עבורם בעצמכם סרטונים, באמצעות כלים פשוטים. הנה כמה מהם: Screen O Matic, שמאפשר להקליט את עצמכם על גבי המצגת שיצרתם. ליצור סרטון אנימציה או להכין שיעור ב-TED.Ed.
צעד שלישי: שלחו הנחיה ללמידה בבית
לאחר שבחרתם מקור ללמידה או יצרתם בעצמכם, עליכם לחשוב מה אמור הלומד להפיק מהמקור שבחרתם עבורו או ממספר מקורות שנתתם לו כבחירה. כלומר, עם איזה ידע (של תוכן או של תהליך), תרצו שיגיע לשיעור?
לשם כך, תצטרכו ללוות את מקור הלמידה בהנחיה ברורה, כי אינכם נמצאים עם התלמידים. למשל:
- כתבו לעצמכם 2-3 דברים שהתחדשו לכם בעקבות המקור.
- אילו תחושות מעוררת בכם הצפייה?
- איך המקור הזה מתקשר לחיים שלכם או למשהו אקטואלי שקראתם עליו?
- סכמו בנקודות 4 דברים מרכזיים שלמדתם.
- מה הייתם רוצים לעשות בעקבות הלמידה מהמקור?
הקפידו לכלול בהנחיה פיגומים ללמידה העצמית, להגדיר דד ליין ללמידה וניתן גם להציע ללומדים ללמוד ביחד עם חבר או לשלוח תובנות למסמך שיתופי או לפורום.
ולמשקיעים, זה המקום להתייחס גם לשונות של הלומדים שלכם ואולי להפנות קבוצות שונות של תלמידים למקורות שונים. לא בהכרח כולם צריכים ללמוד מאותו מקור. תוכלו להחליט על כך בעצמכם או לאפשר ללומדים שלכם בחירה. כאן החוזקה של המודל היא בכך שהתלמידים יכולים ללמוד את החומר החדש בקצב שלהם, במינון המתאים לכם ובשעה שנוחה להם ואולי גם לבחור את מקור הלמידה.
בסיום השלב השלישי אמורים התלמידים להיפגש פנים אל פנים עם המורה ועם העמיתים לכיתה, לביצוע שלושת השלבים הבאים, אבל כעת, כשמושגים כמו "למידה מרחוק" ו"למידה היברידית" הפכו לדבר שבשגרה ויש תרחישים של למידה מלאה מרחוק, ה"מפגש" יכול להתקיים בסגנון סינכרוני מרחוק. לכן, כל מה שצריך לעשות הוא פשוט להזיז את ה"קו האפור" דרגה אחת שמאלה ונקבל מודל שיטייב את ההוראה במודל הכיתה ההפוכה, בכל פלטפורמה סינכרונית שנבחר: "זום", "טימס" ועוד.
שלב רביעי: בחרו פרקטיקה ל"ביצוע הבנה" קבוצתי / אישי
במצב הנוכחי: השלב הזה יתבצע בכיתה ויאפשר להפוך את הלמידה למשמעותית יותר על ידי ניצול הזמן המשותף של המורה / המנחה והלומדים, לשימוש פעיל בידע.
בלמידה מרחוק או בלמידה היברידית: השלב הזה יתבצע בלמידה שיתופית מהבית או בחדרים קטנים בזום.
איך עושים את זה?
מזמנים ללומדים מגוון של מתודות ופרקטיקות הוראה לתרגול ולהעמקת הידע הראשוני שרכשו בשלב השלישי. למשל, ניתן להציע ללומדים משימות אישיות ושיתופיות מסוגים שונים, כמו:
דיון דילמה: חלק מהקבוצה "מסכימים" וחלק "מתנגדים" וצריכים לשכנע את האחרים וליישם את המידע שנחשפו אליו בשלב הלמידה העצמית.
פאנל דיון סימולטיבי: הסתכלות על הנלמד ממגוון זוויות ראייה, כאשר כל לומד מייצג דמות (למשל, אדריכל, איש איכות הסביבה, רופא, יזם, תושב וכו').
פתרון בעיות: הצגת בעיה והצעת דרכים שונות לפתרון והתמודדות על סמך מגוון המקורות שנלמדו וחיפוש נוספים.
כתיבה שיתופית של ערך בויקידס, בעקבות הלמידה העצמית של הנושא שנלמד.
למידה מחוץ לכותלי הכיתה (פיזית או ווירטואלית): איסוף נתונים ממגוון מקורות, תיעוד והשוואה עם המקורות שלמדו.
תכנון עיר / מבנה / דגם: בעקבות הנלמד.
צעד חמישי: החליטו על אופן ייצוג הידע ומטלה לפעולה
בצעד זה נותנים פומביות לידע, בין אם פנים אל פנים, בין אם באופן ווירטואלי, במליאה או בקבוצות קטנות. זוהי הזדמנות להעביר את השרביט ללומדים, כך שגם הם יכולים להנחות מפגש זום או מפגש בחדר.
הלומדים יכולים: ליצור סרטון על בסיס הנלמד, להכין משחק עם הוראות הפעלה ובקרה (פיזי או ווירטואלי), ליצור מיני-אתר ברשת סביב הנושא, להכין פודקאסט, לכתוב בבלוג כיתתי שיתופי ולהגיב לעמיתים, להכין עיתון או פוסטר דיגיטלי, ליצור "תערוכת צילומים מוערת".
כל תוצר למידה כזה, יכול לשמש גם בסיס ללמידה עתידית.
צעד שישי: ערכו משוב על הלמידה וההוראה
מה עבד? מה לא עבד? מה כדאי לעשות אחרת? כמו כל דבר שמנסים בפעם הראשונה, חשוב לא להתייאש, לערוך משוב עצמי וגם להקשיב ללומדים ולשפר בהתאם. זה נכון גם ללומדים שצריכים לבחון את הלמידה העצמית שלהם, גם לקבוצת הלמידה המיישמת ומציגה ידע וגם למורים, שצריכים לשפר את ההכוונה וההנחיה למשימות ואת ההתייחסות לשונות בין הלומדים.
מוזמנים גם לצפות בוובינר שלי בנושא הכיתה ההפוכה:
לא לכולם מתאים ללמוד במודל הכיתה ההפוכה, אבל אין ספק שבמציאות של היום, המודל הזה משכלל ומשביח את תהליכי הלמידה, נותן מענה משמעותי לשונות בין הלומדים ומהווה כלי נוסף בארגז הכלים של המורה. בהצלחה ושנת לימודים נעימה!
איורים בכתבה: אדוה גבאי-עפר
מה דעתכם על המודל? יש לכם הצעות שדרוג או ייעול מהניסיון שלכם? כתבו לנו כאן בתגובות.
