עצמאי זה לגמרי לבד? כך תהפכו את תלמידיכם ללומדים פעילים

מאז ומתמיד היה חשוב למורים ולמורות לגרום לתלמידיהם להיות לומדים יותר עצמאיים, אבל התקופה האחרונה חידדה עוד יותר את הצורך הזה. הלמידה ההיברידית דורשת מיומנויות שהמערכת החינוכית לא התמקדה בהן עד כה והמרכזית שבהן היא יכולת עבודה עצמאית של התלמיד. רכישת היכולת הזו תסייע לתלמידינו להפוך את הלמידה ההיברידית לאפקטיבית ורציפה, אבל תעזור להם מאוד גם בלמידה בכיתות ובכלל, בעתיד.

על מנת לפתח את מיומנויות הלמידה העצמאיות הן צריכות להשתלב עם תחושת מסוגלות חיובית אצל התלמיד. כמו כן, חשוב להבדיל בין למידה עצמאית לבין 'לימוד עצמי' (אוטודידקטיות), שאין ביניהן זהות ולפעמים אף רב המרחק ביניהן, שכן אוטודידקטיות דורשת מיומנויות גבוהות ביותר ובדרך כלל שמורה ליחידי סגולה.

במאמר זה אבהיר את הנושאים הללו, לימוד עצמי לעומת למידה עצמאית, תוך התייחסות למודלים של "למידה מכוונת עצמית" ו"הכוונה עצמית בלמידה". בנוסף, אפרט מספר כלים בפיתוח מיומנות למידה עצמאית בקרב התלמידים.

לימוד עצמי

לימוד עצמי מוכר במינוח הלועזי "אוטודידקטיות". זהו מצב בו אדם רוכש השכלה באופן עצמאי או עצמאי למחצה. ההיסטוריה שזורה בשמות אוטודידקטים מפורסמים וביניהם לאונרדו דה-וינצ'י, ז'אן ז'אק רוסו, הגאון מווילנה והמהר"ל מפראג. אלו אנשים אשר עמלו באופן עצמי לקניית ידע ומומחיות בתחומם, לרוב ללא כל גורם מנחה ומתווך. עצם שיוך המונח למידה עצמית לאנשים ידועי שם אלה, מלמד על הבעייתיות שבשימוש הרחב בלימוד עצמי.

לימוד עצמי יכול, אם כן, להוות קושי ומכשול למירב התלמידים. כמו כן, הוא אינו מעודד למידה קבוצתית או אינטראקציות עם מוביל הנושא, המחנך או המחנכת. זוהי למידה המנסה להפוך תלמיד ללומד באופן עצמי, במקום באופן עצמאי. היא אינה מתאימה למרבית הלומדים ועשויה להביא לתוצאות ההפוכות. כדאי לבחון אפשרות ליישום שיטות שונות של למידה המעודדות את הלומד להיות עצמאי; שיטות לימוד אשר יהפכו את תהליכי הלמידה לאפקטיביים יותר, תוך הגברת תחושות המסוגלות והביטחון העצמי של הלומד. להלן שתי גישות ללמידה עצמאית:

למידה מכוונת עצמית (Self Directed Learning, SDL)

למידה מכוונת עצמית כוללת קשת תהליכים הקשורים למגוון יכולות של הלומד. ביניהן, שליטה עצמית בהתנהגויות הקשורות ללמידה, יכולת הפרט לקחת יוזמה (לרוב בעזרת אחרים), היכולת לאבחן ולזהות את צרכי הלימוד, יכולת לגבש יעדי למידה, זיהוי משאבי למידה אנושיים וחומריים ויכולת לזהות ולבחור את הלמידה המתאימה לו.

את שורשיה של למידה זו ניתן למצוא כבר בימי יוון העתיקה, בכתביהם של סוקרטס, אפלטון ואריסטו. בעשורים האחרונים, התחום צבר תאוצה ואנו עדים למספר תחומי מחקר מובילים: למידה מכוונת עצמית במקום העבודה, תפקיד הטכנולוגיה בלמידה מכוונת עצמאית, הבנת התחום באמצעות הבנת מאפיינים סביבתיים (פיזיים, רגשיים, פסיכולוגיים) וכיו"ב. למידה זו טומנת בחובה יתרונות רבים:

1. לומדים אלה לוקחים על עצמם אחריות רבה יותר בהחלטות הקשורות לניסיונות לימוד.
2. זיהוי רצפי מאפיינים הקיימים בסיטואציות של למידה באופן מיטבי.
3. יכולת העתקת ידע ומיומנויות למידה מסיטואציה אחת לאחרת.
4. לומדים אלה אינם מכוונים ללמידה בנפרד מאחרים. יתרה מכך, הלמידה הזו מחזקת מיומנויות שיתוף פעולה.
5. העצמת הלומדים, קידום בטחון עצמי, יוזמה, התמדה וכו'.
6. הזדמנויות להרחיב את תחומי העניין של הלומד.

הכוונה עצמית בלמידה (Self-Regulated Learning)

הכוונה עצמית בלמידה מתייחסת למאפיינים שונים (מוטיבציוניים והתנהגותיים), המובילים להשתתפות פעילה של התלמיד בתהליך הלמידה. לומדים בעלי הכוונה עצמית בלמידה, מכוונים את מחשבותיהם, הרגשותיהם ופעולותיהם, על מנת להשיג את מטרות הלמידה שלהם.

התיאוריה מושתתת על ההבנה העמוקה כי תהליך זה הופך את הלומד לבעל מוטיבציה פנימית ללמידה. הלומד הוא הגורם לשינוי. הוא משתמש באופן יזום באסטרטגיות הלמידה המתאימות לו, במטרה להתקדם ולהעמיק הן את למידתו והישגיו והן את סביבת הלמידה שלו. יתרה מכך, הלומד בעל יכולת לאפיין את אופי ההוראה והתמיכה להם הוא זקוק, על מנת להשיג את מטרותיו. לומד בעל מיומנויות הכוונה עצמית הוא בעל חשיבה ביקורתית ויצירתית. הוא יודע לארגן את זמנו ועבודתו היטב ויודע לעבוד גם בקבוצה.

לוו אותם בדרך לרכישת יכולת למידה עצמאית: הציבו יעדים, תנו להם כלים וגוונו את דרכי ההוראה

כיצד ניתן לפתח מיומנויות למידה עצמאית?

1. מטרות ויעדים

יש להציב מטרת על ותת מטרות ליחידות הלימוד השונות. השגת המטרות תשמש היזון חוזר ללומד ומדד למשוב עצמי. השגת תת המטרות תתגמל את הלומד, כך שירצה להמשיך בתהליך הלמידה, תוך לקיחת אחריות.

2. הקניית כלים

הענקת כלים ללומד, בהם יוכל להשתמש ביחידת הלימוד. יש לבנותם בקפידה עקב לצד אגודל. לדוגמא, כיצד עורכים חקר במשימות חקר, מה הנושא שמעניין אותי, כיצד בונים את השאלה הגדולה של הנושא, כיצד מאתרים את תת הנושאים המרכיבים את השאלה הגדולה, כיצד מאתרים מידע?

3. גיוון

גיוון דרכי ההוראה ביחידה. הן מבחינה מבנית (מליאה, קבוצות הטרוגניות ומשתנות) והן מבחינה מטודית.

4. עבודת צוות

עידוד לעבודה בקבוצות ולקיחת אחריות קבוצתית למשימות. חשוב לשים לב שכל הצוות עובד באופן משותף וכי המטלות מתחלקות בין כולם.

5. למידה דיפרנציאלית

ניתן לבצע למידה דיפרנציאלית בכל יחידת לימוד. אין צורך ביחידות לימוד שונות. יחידות הלימוד ייכתבו באופן אחיד לכלל התלמידים והתלמידות והן יכללו מספר משימות מגוון. התלמידים יוכלו לעבוד ביחד ולהתייעץ על המשימות, אך כל אחד יבצע את המשימות באופן אישי. מומלץ שהמורה יבדוק את המשימות האישיות וכך יוכל לאפשר התייחסות אינדיבידואלית לקידום אישי וללמידה דיפרנציאלית.

6. התייחסות לאינטלגנציות מרובות

על מנת לאפשר לכל תלמיד להביא לידי ביטוי את חוזקותיו, מומלץ שהמשימות השונות וכמו כן, אופן העברת החומרים, יתייחסו לאינטליגנציות שונות וביניהן אינטלגנציות בין ותוך אישיות, מתמטיות, תנועתיות, מרחביות ולשוניות. הלכה למעשה, משימות המתבצעות בקריאה וכתיבה, בחקר והשוואה, הקשבה, האזנה, עיצוב, שרטוט קומפוזיציות שונות, בניית כוריאוגרפיה, פיסול, ציור ועוד.

7. סדירויות תומכות למידה עצמאית

יצירת סדירויות קבועות ביחידת הלימוד יעניקו תחושת ביטחון ללומד ויסייעו לו ביצירת סדר ובהקניית ארגון וסידור עצמאי בלמידה. הלכה למעשה, יש ליצור מספר שיעורים ביחידת הלימוד שהמבנה שלהם זהה. לפתוח באותו אופן, עם שאלות כדוגמת "מה אני יודע על הנושא?", "מה הייתי רוצה לדעת עליו?" ואז לסיים את יחידות לימוד ב"אילו דברים חדשים למדתי?", "מה עוד ארצה לחקור בנושא?" סדירות קבועה יכולה לבוא לידי ביטוי במבנה השיעור: מליאה, קבוצה, אישי או לחילופין אישי, קבוצתי, אישי ועוד.

מה דעתכם? מה הדרך הכי טובה להפוך תלמיד ללומד עצמאי? נשמח לשמוע עצות שלכם, מתוך הניסיון שצברתם בנושא - כאן בתגובות.