להקשיב לשטח
"כולם הבינו? אפשר להתקדם לנושא הבא?" אתם שואלים בכיתה והם עונים שכן, הכל ברור. אפשר להמשיך. אבל משהו במבטים שלהם, בהבעות הפנים - חושף משהו אחר לגמרי. למה תאמינו - למילים או לשפת הגוף? ומה לגבי שפת הגוף שלכם – אילו מסרים היא מעבירה לתלמידים במהלך השיעור? איך אפשר להשתמש בה נכון, כדי לסייע להבנת החומר בשיעור?
שפת הגוף מהווה מפתח להגברת ההבנה של המסרים בהוראת המתמטיקה והמדעים. שילוב של תנועות המדגימות את הנלמד ביחס לאופן הפעולה של מנגנונים קונקרטיים במדעים, מהווה מפתח לביצוע מוצלח של ההנחיה ומונעת קצרים בתקשורת וחוסר הצלחה. בנוסף, מהווה שפת הגוף גם מפתח לפידבק עבור המורה ביחס להבנה של התלמידים. רגישות של מורים במהלך השיעור לשפת הגוף של התלמידים מהווה אישוש להבנת התלמידים את החומר.
שפת הגוף מהווה מפתח חשוב להצלחה בהוראת מתמטיקה ומדעים. ניתן למפות את השפעת שפת הגוף בהגברת האפקטיביות של ההוראה הן עבור התלמיד (מקבל המסר) והן עבור המורה (מעביר המסר).
חשיבות שפת הגוף עבור התלמיד - מקבל המסר:
1. הבנת מושגים חדשים
לשפת הגוף חשיבות רבה בהגברת התפיסה של מושגים חדשים ולא מוכרים. ממצא זה הנו בעל חשיבות יתר בהוראת המתמטיקה והמדעים, שתפיסת המושגים בה היא בעלת משמעות רבה ומהווה מפתח להצלחה. לדוגמא, שימוש במושג "אנכי" - ישנם תלמידים שכלל אינם מכירים את המושג ולא יודעים את משמעותו. אחרים מכירים את המושג, אולם אינם בטוחים האם מדובר במגמה של עליה וירידה או לחילופין במגמה של תזוזה ימינה ושמאלה. במקרה זה, היכולת של המורה ללוות את המסר המילולי במחווה לא-מילולית בשפת הגוף, הכוללת תנועת יד מלמעלה למטה, גורמת לתפיסה של מושג חדש, להגברת התפיסה של המסר ולתחושת ערך בקרב התלמידים.
מה עשינו? הבהרת המסר והוספת מידע.
מה הרווחנו? הבנה מוגברת ותפיסת המסר.
2. הגברת הקשב ותשומת הלב
לשפת הגוף תרומה להגברת הקשב של התלמידים. הוראת המתמטיקה והמדעים מאופיינת לרוב בהטרוגניות ברמת הקשב וביכולת הקשב של התלמידים. היכולת של המורה להשתמש בשפת הגוף, בנוסף למסר המילולי, מהווה מפתח חשוב בהגברת הקשב של התלמידים. התנועה מושכת את תשומת הלב וממקדת את הקשב של התלמידים.
כמו כן, שפת הגוף מסייעת למורים בבניית היררכיה של חשיבות המסרים הלימודיים. היא מאפשרת למורה לסמן לתלמידים מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. למשל, כאשר מורה משנה את האינטונציה, את קצב הדיבור או מוסיפה תנועה, נתפסים הדברים כחשובים יותר והדבר גורר כתיבה של התלמידים והגברת הקשב בשיעור.
מה עשינו? יצרנו עניין בתנועה.
מה הרווחנו? הגברת הקשב.
3. הגברת הזיכרון
שפת הגוף מהווה גורם חשוב בהגברת הזיכרון של התלמידים למסר שהועבר על ידי המורה בשיעור. ההסבר לכך מבוסס על תהליכים קוגניטיביים, אשר מסבירים ששילוב של שפת הגוף בהוראה מביא לכך שהמסר מתקבל במוחם של התלמידים פעמיים: פעם אחת באופן מילולי באמצעות חוש השמיעה ופעם נוספת מבחינה לא-מילולית, באמצעות חוש הראייה. כתוצאה מכך, שימוש בשפת הגוף בהוראה גורם לכך שהחומר מוטמע באופן יעיל יותר בזיכרון.
מה עשינו? הוספנו שני חושים.
מה הרווחנו? זכירה טובה יותר.
חשיבות שפת הגוף עבור המורה – מעביר המסר:
1. שיפור ההתנסחות המילולית
שימוש בשפת הגוף בהוראה משפר את ההתנסחות המילולית של המורה. ההסבר לכך הוא ששפת הגוף מסייעת לתהלוך של המסר המילולי. ההפקה של שפת הגוף היא מהירה יותר מההפקה של המסר המילולי. לכן, הדימוי הוא ששפת הגוף "סוללת את הדרך" למסר המילולי. כאשר המורה עושה שימוש בשפת הגוף, המסר המילולי לא צריך "לחצוב" לעצמו את הדרך, אלא הוא יוצא על "דרך סלולה" ולכן יהיה שוטף יותר, קולח יותר וברור יותר.
המשימה של המורים היא לעודד את השימוש בשפת הגוף בקרב התלמידים ובכך לשפר גם אצלם את יכולת ההתנסחות המילולית.
מה עשינו? הפקת מסר מהירה יותר.
מה הרווחנו? התנסחות טובה יותר.
2. הגברת רמת המעורבות
מורים המשתמשים בשפת הגוף במהלך השיעור נתפסים כמעורבים יותר, ככאלה שחשוב להם יותר, שמשקיעים יותר ונלהבים יותר מהחומר. מעניין לציין שרמת המעורבות של המורה משפיעה על רמת המעורבות של התלמידים. כאשר המורה מציג מעורבות גבוהה, רמת המעורבות של התלמידים גבוהה יותר ולעומת זאת, כאשר רמת המעורבות של המורה נמוכה, אזי רמת המעורבות של התלמידים נמוכה יותר. רמת המעורבות נמדדת במידת השילוב בין שפת הגוף למסר המילולי.
כאשר המסר הכולל משלב בין השניים, קרי יש בו גם את התקשורת המילולית וגם את התקשורת הלא-מילולית, אזי רמת המעורבות נתפסת כגבוהה יותר ולהיפך, כאשר במסר אין שילוב בין השניים, קרי הוא כולל רק תקשורת מילולית או רק תנועה, אזי רמת המעורבות נתפסת כנמוכה יותר.
מה עשינו? הגברנו את עוצמת המעורבות שלנו.
מה הרווחנו? מעורבות גבוהה יותר של התלמיד.
3. הגברת השליטה של המורה
השימוש בשפת הגוף מגביר את יכולת השליטה של המורה על התלמידים ואת יכולת המיקוד של המורה. יצירת קשר עין או תנועת הצבעה מגבירה את המחויבות של התלמיד לקחת חלק בשיעור ולהתמקד, מבלי שזה יפריע להתנהלות השיעור. שפת הגוף פותחת בפני המורה דרך נוספת של תקשורת מקבילה עם התלמידים, שמגבירה את יכולת השליטה של המורה ואת שיתוף הפעולה של התלמידים.
מה עשינו? הגברת המיקוד שלנו.
מה הרווחנו? שליטה גבוהה יותר על התלמיד.
4. בניית הדדיות: הגברת הקשר הרגשי בין המורה לתלמיד
שפת הגוף מאפשרת למורה לבנות קשר בין-אישי עם התלמיד במהלך שיעור פורמלי. שילוב של שפת הגוף בהוראה מייצרת חיבור אישי עם המורה במהלך השיעור. במקרים בהם המורה מייצר קשר עין עם התלמידים, חיוך ומיצב גוף המציין נכונות ליצירת קשר, התלמידים מקבלים תחושת ערך והדבר מגביר את תחושת ההדדיות ואת המוטיבציה של התלמידים.
מה עשינו? יצרנו סחף: קשר עין, חיוך, מיצב גוף.
מה הרווחנו? הדדיות עם התלמידים והעלאת מוטיבציה.
לסיכום, לשפת הגוף חשיבות רבה בהוראת מדעים ומתמטיקה והיא מהווה מפתח חשוב להצלחה. היא מגבירה את ההבנה והתפיסה של התלמידים ומשפרת את הקשב ואת הזיכרון של החומר הנלמד. בנוסף, שפת הגוף מגבירה את רמת המעורבות של התלמידים ומשפרת את ההתנסחות המילולית. שפת הגוף מגבירה את השליטה והמיקוד ומייצרת תהליך המבוסס על הדדיות, שמגביר את שיתוף הפעולה של התלמיד, מגביר את תחושת הערך שלו ואת המוטיבציה לשיתוף פעולה להצלחה.
